קרא לי בשמך: חוויה שמותירה חותם

קשה לתאר מה זה אומר לראות קרא לי בשמך וכמה קשה לתאר במילים את כל הרגשות שהסרט הזה גורם לנו לחיות מחדש. ואני אומר לחיות מחדש כי קרא לי בשמך הוא יותר מסרט. זה דיאלוג עם הילד הפנימי שלנו, עם עצמנו. זו חוויה, זיכרון נוסטלגי מהקיצים האידיליים האלה שנראה כאילו אין להם סוף. כמו כן, זוהי הצהרת אהבה לטבע האדם, לחיים, לפשטות, לגופנו, לחוויות, לתשוקה ולאהבה הראשונה שלנו.

קרא לי בשמך, בבימויו של לוקה גואדנינו ובכיכובם של timothée chalamet והאמר האמריקאי, היה אחד הסרטים המדוברים ביותר של 2017. הוא הוקרן בבכורה בפסטיבל סאנדנס והוקרן בפסטיבלים רבים אחרים. הוא קיבל ארבע מועמדויות לפרסי אוסקר וזכה בפרס האוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר.

נושא עדין בסרט טבעי

הסיפור שגואדגנינו מציג לנו משכיח מאיתנו את הנושא הגאה. זה לוקח הכל לרמה אינטימית ואישית יותר, מה שהופך את הסרט הזה לסיפור אהבה בקיץ. בניגוד לסרטים רבים באותו נושא, קרא לי בשמך היא לא מלודרמה. זה טבעי, יפה ומרגש.

בעולם יותר ויותר דה-הומני שבו יחסי אנוש פורחים דרך מסך; שבו ספרים הם לא יותר מקישוט מוזר, נשכח ומאובק על מדף ספרים; שבו הקולנוע רק מרתק אותנו עם האפקטים המיוחדים היקרים שלו; כמו כן, שבו אנו מתנהגים כמו זומבים ויוצרים תורים ארוכים כדי לצרוך מדיה; ובמקום שבו אנו מרגישים שהחברה קרה וחסרה רגשות, אנושיות וביקורת עצמית...

בתוך כל זה מופיע קרא לי בשמך. הוא מתיז עלינו מים קרים ומעיר אותנו בצורה נעימה מאותו גן עדן מלאכותי שבו אנו חיים, ומזכיר לנו מה הופך אותנו לאנושיים.

חוויית הקרא לי בשמך

אליו הוא נער צעיר שמגיע ממשפחה אירופאית, איטלקית, צרפתית ויהודית. הוא מבלה את הקיץ שלו עם הוריו בבית אידילי בצפון איטליה, לא רחוק מאגם גארדה. אביו הוא פרופסור לארכיאולוגיה באוניברסיטה, ומדי שנה הוא מזמין את אחד מתלמידיו לתואר שני לשהות עם משפחתו באיטליה. השנה מקדמת המשפחה את אוליבר, סטודנט יהודי ואירופאי. נוצר קשר מיוחד בין אליו לאוליבר. שניהם חווים קיץ אינטנסיבי בו הם מגלים את עצמם.

אליו נמצא בשלב של התעוררות מינית מלאה וגילוי גופו שלו. אנחנו עוקבים אחר הסיפור דרך אליו כאילו הוא מוקרן על עצמנו. אליו הוא בחור צעיר אחר. הוא גדל בסביבה רב תרבותית. הוריו הם אנשים מאוד משכילים והוא תמיד מצא מקלט בספרים ובמוזיקה, שבשבילם יש לו כישרון מיוחד. הוא מופנם ואינטליגנטי. נראה שהוא יודע הכל... חוץ מרגשות.

קרא לי בשמך זה טבעי וכנה. זה מזמין אותנו לחיות מחדש את החוויות שלנו. אנחנו מזהים את עצמנו באליו וחפצים באוליבר כמוהו. הרצון הזה מתואר ללא בושה או תחבולה. אנו רואים זאת בקסם הנשיקה הראשונה שלהם, שבה אליו לא יודע מה לעשות עם הפה שלו. ורואים זאת גם בסצנות הכי אינטימיות שבהן אליו, בלי צורך לומר מילה, מעביר שורה שלמה של תחושות שאנחנו יכולים להזדהות איתן.

סרט על אהבה, תשוקה והתעוררות מינית

הסרט הוא לא רק סיפור אהבה. זה תיאור שטרם נראה של תשוקה, של אותה קריאה ראשונה של מיניות, אותה גילוי של הגוף של האדם שמשמעותו שלעולם לא נהיה שוב ילדים.

עבור אליו, הרצון הזה מבלבל. הוא נקרע בין מרזיה לאוליבר, אבל לבסוף הוא מבין שהוא מרגיש משהו ממש אינטנסיבי עם אוליבר, משהו שמעולם לא הרגיש כלפי מרזיה. הנושא ההומוסקסואלי כמעט ולא מורגש למרות היותו הנושא המרכזי. הטבעיות של הסרט גורמת לנו להתעלם ממנו. זה נהיה נורמלי לחלוטין. זה כמו חיי היומיום.

כל התחושות גורמות לנו להיזכר בחוויות שלנו. אנחנו זוכרים מישהו או משהו, תחושה, ריח, טעם. הצופה מפסיק להיות צופה ומשתתף בחוויה של אליו. אתה כמעט יכול לגעת, להרגיש ולהיכנס לתוך הסרט.

קרא לי בשמך משנה את הפסיביות הרגילה של הצופים. הוא מטביע אותנו בסיפור שבו שום דבר יוצא דופן לא קורה, סיפור שאין בו תככים. אבל לא נראה צורך. אליו הופך לחלק מאיתנו, מראה שאנו יכולים להשתמש בה כדי להסתכל על הנוער שלנו.

הקסם של הקיץ

התפאורה של צפון איטליה, יחד עם קיץ נוער קסום, הם היסודות של סיפור האהבה הזה. קרא לי בשמך מזכיר לנו את הקיץ ההם שבהם נראה שהזמן עוצר וגורם לזה להיראות כאילו אין עולם אחר מלבד הווילה וסביבתה.

גואדגנינו רצה לספר סיפור מדהים, והוא ללא ספק הצליח. הוא משכיח מאיתנו את העולם שמקיף אותנו במהלך הסרט. אנו זוכרים קיץ אידילי, כאלה שבהם רכשנו חברים חדשים או התחברנו מחדש לישנים. אלה היו הקיץ שבהם גילינו לראשונה אהבה, עישנו את הסיגריה הראשונה שלנו או יצאנו לרקוד בפעם הראשונה.

כל רגע בקיץ של אליו מרגיש כמו שלנו. עם זאת, אנו יודעים שלכל קיץ יש סוף. כתוצאה מכך, לסיפורי האהבה שצצים בתקופה זו יש תאריך תפוגה. תאריך התפוגה הזה גורם לנו לתפוס את הקיץ כרגעים קסומים. הסרט גם קסום המבוסס על מה שאנחנו יכולים כמעט לתפוס דרך החושים שלנו: השמש, ריח הקפה, נגיעה באפרסק, קסם המסיבות והמים בנהר.

לא מושתק

אם אליו היה משתיק את רגשותיו או לא היה מקשיב לתשוקתו, הסיפור הזה לא היה אותו הדבר. לדבר או למות? השאלה מתעוררת בכל הסרט, אבל אליו מחליט לא לשמור על סודו. בלי לומר הרבה בכלל, הוא שובר את שתיקתו. לפעמים, אנחנו מסתירים את הרגשות והזהות שלנו. קרא לי בשמך מזכיר לנו את הצד הכי אנושי שלנו. הסרט הזה מזמין אותנו לדבר על הרגשות שלנו.

הוא מתרחש בשנת 1983, כשעדיין לא ידענו מה זה האינטרנט וכאשר הספרים עדיין היו חזקים. זה עושה אותנו נוסטלגיים. זה גורם לנו לצאת לטיול אל העבר, אל אותם הקיצים שבהם פגשנו את מי שחשבנו שתהיה אהבת חיינו. אליו יודע הכל, אבל לא יודע כלום על מה שבאמת חשוב.

תגיד את הדבר הנכון, כי פחות זה יותר. That's Call Me by Your Name, סרט שמצליח לצייר את הבלתי נראה ולומר את הבלתי ניתן לתיאור ללא טאבו. יותר מסרט, הוא הופך לחוויה.