למה ילדים צופים באותו סרט שוב ושוב?
קפוא, רטטוי, נתעב אותי, מוצאים את נמו. ילדים צופים באותו סרט שוב ושוב מבלי להתעייף ובלי כמעט למצמץ. עבורם כל זמן הוא זמן טוב לבקש את זה ולצפות בו, מהופנט ואקסטטי בהנאה ובהנאה צרופה. הוריהם העייפים מלווים אותם לעתים קרובות, תוהים מה עומד מאחורי האובססיה המדאיגה הזו.
רק לפני כמה חודשים אנשים נדהמו מאייטם בחדשות. משתמש נטפליקס צפה באותו סרט 357 פעמים במהלך שנה. כולם היו נואשים לדעת שני דברים: איזה סרט זה היה ומי האדם. לבסוף, פלטפורמה אודיו-ויזואלית ידועה זו יצרה קשר עם המשתמש כדי להכיר אותו ולפרסם את סיפורו.
ילד עשוי לצפות בסרט שהוא אוהב יותר ממאה פעמים. עם זאת, לא משנה כמה פעמים הוא צופה בזה, רמת הקשב שלו זהה לפעם הראשונה.
הסרט המדובר
הסרט המדובר היה לא אחר מאשר הסרט Bee. זהו סרט אנימציה מהנה שבו דבורה, שסיימה לאחרונה את לימודיה באוניברסיטה, עוזבת את הכוורת שלה כדי להתחיל ידידות יפה עם בן אדם, מוכר פרחים. המשתמש שצפה בסרט הזה כמעט מדי יום היה ג'קסון, תינוק בן קצת יותר משנה!
כפי שהאם הסבירה, הילד היה רק בן חודשיים כשהיה מוקסם מהתמונות של סרט יצירת החלומות הזה. עד כדי כך שמאז לא עובר יום מבלי שהיא העלתה לו את הסרט. לדבריה, בזמן שהסרט פועל, ג'קסון נינוח וקשוב מתמיד. היא מודעת לכך שבנה כמעט ולא מבין כלום, אבל, בהתחשב בסיפוק שזה נותן לו, היא לא מהססת להעניק לו את רגעי העונג והבידור הללו על בסיס יומי.
ילדים צופים באותו סרט שוב ושוב כי המוח שלהם זקוק לו
אין ספק שהסיפור הזה של משתמשת נטפליקס ובנה הפתיע אותך. בעיקר בגלל גיל הצופה. כולנו יודעים שלילדים בימינו מגע מוקדם מאוד עם העולם האורקולי. תמונות נעות, צבע, מוזיקה וקולות הם גירויים מושכים מאוד למוחם של ילדים צעירים. עם זאת, כאשר ילדים צופים באותו סרט שוב ושוב, זה יותר מאטרקציה חושית בלבד.
בואו נסתכל לרגע אחורה על הילדות שלנו. היה לנו גם הסרט האהוב עלינו, ובימים ההם, אפילו יותר, הסיפור האהוב עלינו. כזה שתמיד רצינו לקרוא או שציפינו שאמא או אבינו יקראו לנו כל ערב. אהבנו גם את סבא וסבתא שלנו מספרים לנו את אותו סיפור או אנקדוטה בכל פעם שהלכנו לבקר אותם. נמשכנו אל המוכר והצפוי.
החזרה כאמצעי למידה
מוח התינוק לומד ומגבש מידע באמצעות חזרה. לכן, אין זה יוצא דופן שילדים רואים את אותו סרט שוב ושוב. באותו אופן שהם מבקשים מאיתנו לשיר את אותו השיר או לקרוא להם את אותם הספרים. מחקרים כמו זה שפורסם ב-2011 באוניברסיטת סאסקס, ברייטון, בריטניה, מראים לנו שצעירים מטמיעים את הסיפורים האלה כדפוס. הם שרשראות של משמעות שהם מסוגלים לפענח טוב יותר ויותר.
כשהם משיגים זאת, הם משפרים את השפה שלהם, מגלים מילים חדשות, מבינים טוב יותר טיעונים, מקבלים עוד ועוד פרטים מהסרט, וכך זוכים לסיפוק אישי גדול יותר.
החזרה מעניקה נוחות וביטחון
ילדים צריכים הרגלים, הנחיות ושגרה. כך הם מסוגלים לארגן טוב יותר את עולמם ולגלות בו עוד ועוד. עם סוג זה של לוח זמנים קבוע, הם גם משיגים תחושת ביטחון. לכן, זה לא צריך להפתיע אותנו כשילדים צופים באותו סרט שוב ושוב, כי הם חווים ממנו כל כך הרבה הנאה ורווחה.
הידיעה מה הולך לקרות בכל נקודה בסרט מאפשרת להם לאמת את הציפיות שלהם, ומחזקת ומרגיעה אותן. אין אירועים בלתי צפויים שהם צריכים לעבד במהירות. אין מידע סותר כדי לתפוס אותם בהפתעה. העומד לנגד עיניהם סרט, סיפור או ספר שהם מכירים היטב עוזר להם להשיג ביטחון ובטיחות נעימים ובעיקר "ניתנים לשליטה".
זה משפר חשיבה לוגית
חשיבה לוגית מתייחסת ליחסים שאנו יוצרים בין שני אובייקטים או יותר. זה מרמז על ביצוע השוואות, השגת מידע, השוואה והשגת סדרה של מסקנות. תהליך קוגניטיבי חשוב זה שפיאז'ה דיבר עליו הוא המפתח להתפתחות האינטלקטואלית של הילד.
בדרך זו, היכולת לקבל משהו כמו סרט עם סיפור ספציפי, תאפשר להם למצוא את אותן מערכות יחסים. זה יעזור להם למצוא קשרי סיבה ותוצאה, וקשרים בין גורמים שונים, גירויים, מיקרו-סיפורים, מחוות ומילים.
לסיום, למרות שהחוויות החוזרות הללו מתישות ומרגיזות אותנו כהורים, הקטנטנים שלנו זקוקים להן.
כשילדים צופים באותו סרט שוב ושוב, הם מתבגרים. הם לא רק נהנים מזה, הם גם גדלים. הם מרגישים מוכשרים בעת ביצוע תחזיות, הם נהנים מהגירויים המוכרים הללו. תנו לנו ליהנות איתם מהסרטים האהובים עליהם, כשהם גדלים ועוברים את השלבים השונים שלהם בחיים. כל שלב הוא חוויה חדשה עבורם כשהם לומדים לדעת יותר ויותר על העולם הסובב אותם.
