לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה ליטוף
לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה ליטוף. שום דבר יותר. אנחנו לא רוצים את אותן מילים ישנות, וגם לא את אותם ביטויים שנעשה בהם שימוש פעם אחר פעם. אנחנו רוצים לקבל אישור מחדש, בברכה והערכה על ידי המגע של אותה יד הנעה ברכות על העור שלנו...
מעטים הדברים שמציעים אפקט מרגיע רגשי ונפשי כמו הפעולה הפשוטה של ליטוף מישהו. יתרה מזאת, בתחום הפסיכולוגיה ההומניסטית וניתוח העסקאות, הם אומרים לנו שכל אדם צריך להיות נגע באנשים שהוא אוהב כדי להרגיש "מכירים אותו".
אין דבר נעים יותר מליטוף בלתי צפוי, כמו מגע ממישהו שלמרות שהוא מכוסה באלף צלקות, עדיין מסוגל להציע את הליטופים הרכים ביותר.
חסך חושי הוא מציאות שלא רק חווה תינוק כלפי אמו. זה קיים גם בין זוגות, וזה יכול לקרות בכל עת. אלו קשרים שחסרים להם כמות נאותה של מגע, שבהם האדם אינו מזוהה על ידי ליטופים, חיבוקים או מילים טובות...
בסוג כזה של מערכת יחסים, אין העברת חיבה, או אהבה שמעבר למילים. ילד שסובל ממחסור חושי אימהי חווה התפתחות איטית הרבה יותר והפרעות תגובתיות ורגשיות אפשריות בהמשך.
ברמה הרגשית ובתוך זוג יכול לקרות שלאחד משני האנשים אין את החוכמה הרגשית הסמויה הזו בליטופים הפשוטים שלהם, שעוזרים לבנות מערכת יחסים אותנטית.
במקרים אלו, החבר השני בקשר ירגיש ריק ויטיל ספק ברגשות ובתקפות של הפשרה של מערכת היחסים האמורה. ליטופים הם המזון הנחוץ לנשמה ולמוח הרגשי שלנו כדי להרגיש חלק מהעולם הזה. להרגיש חלק מהדברים שאתה אוהב.
ליטוף: צורך פסיכולוגי, ביולוגי וחברתי
ליטוף הוא נשק של כוח, מחווה חיונית התוחמת עולם שלם של רגשות, איזון פנימי ורווחה פסיכולוגית. הצורך הזה להכיר זה משהו שיאפיין אותנו לכל החיים.
ליטוף בונה חיים, הוא מאשר ובונה אותם, וטווה שמיכה בלתי נראית המאחדת אותנו לאותו אדם השוכן בתוך ליבנו. שום טכנולוגיה לא יכולה להחליף דבר כזה. לאף מכונה אין חום של חיבוק, וגם לא מתיקות של ליטוף.
הם גם אומרים שהאופן שבו אדם קיבל את הליטופים שלו במהלך ילדותו יקבע גם את הדרך שבה הוא מצפה לליטופים מאחרים.
אם מעולם לא קיבלו ליטוף, יתכן מאוד שהם לא יידעו להציע להם. אבל הצורך שלהם לקבל אותם יהיה ללא ספק עז מאוד, למרות שהם לא ממש מכירים את הצורך הזה. זה מורכב, כי החסרים שלנו במהלך הילדות יקבעו הרבה מהיבטים שלנו בבגרות.
ולמרות שעשויים להיות הבדלים בין-אישיים רבים, הצורך במגע, קרבה וחיבה הוא אוניברסלי. זה לא נמצא רק בבני אדם, אלא גם בבעלי חיים. למעשה, אנו יכולים לראות צורך זה בחיות המחמד שלנו.
עם זאת, בואו נסתכל על המאפיינים הבסיסיים וההשלכות הפסיכולוגיות סביב ליטופים.
כוחם של ליטופים ללא תנאי
כדי שלליטוף תהיה השפעה, רלוונטיות והתעלות, עליו להיות ללא תנאי. אני מלטף את פניך עם היד שלי, כי זה מה שהלב שלי מרגיש, כי אני מזהה אותך כחלק ממני. ואני עושה זאת ללא אנוכיות. ללא תנאים.
ליטוף הוא מעל הכל גירוי חושי. נוצרת תחושה. אבל כדי שזה יהיה אותנטי ובלתי מותנה, הליטוף הזה צריך לעורר רגשות ורגשות חיוביים.
אם הליטוף הוא כן וללא תנאים, נוצרת הדדיות נאותה. שני האנשים מזהים את עצמם כחלק אחד מהשני. הם מקבלים את הליטופים האלה כסוג של שפה המקשרת ומחזקת אותם.
יש חלק ממני בכל ליטוף שאני מציע לך
אנשים לא מלטפים אחרים רק כדי להעניק הנאה, להרגיע או לדאוג ולשמח. אנחנו מלטפים להעביר חלק מעצמנו ולבנות קשר.
ברגע שניתן ליטוף, זה מה שיש. מאוחר יותר על האדם האחר לשפוט את זה כמשהו אותנטי או מזויף. כי, בואו לא נשכח, יש גם כמה ליטופים שיכולים לגרום נזק; ליטופים אדוקים או אירוניים שיכולים להרוס את הקשר.
ליטוף יכול לומר עלינו הרבה. לכן, עלינו להציע להם בשלווה, בעדינות, להעביר את אותם מסרים שותפים שאינם זקוקים למילים.
ליטופים כחלק מהיקשרות בריאה
באתר האינטרנט שלנו אנו מדברים לעתים קרובות על המושג התקשרות. ולמרות שזה נכון שלעתים קרובות היקשרות נתפסת כ"תלות" או היצמדות רבה מדי למשהו או למישהו; מנקודת מבט הומניסטית או רגשית, אנשים צריכים התקשרות בריאה כדי ליצור קשר.
ליטוף הוא מחווה שבאמצעותה אנו מזהים, עוטפים ומשלבים אדם אחד או יותר בהוויה שלנו. הם הופכים לחלק מהלב שלנו, ואנו זקוקים למגע עור בעור כדי לאשר מחדש את הרגשות שלנו.
ליטוף היא מילה שנחרטה על העור שכולנו צריכים לקבל, כי אין דבק טוב יותר ללבבות שבורים מאשר מטען שלם של ליטופים.
