הולאקרטיה: מערכת ארגונית חדשה
הולאקרטיה היא מערכת ארגונית המאופיינת בדמויות סמכות רוחביות ובתהליכי קבלת החלטות. במילים אחרות, היא מתעלמת מהחלוקה ההיררכית של אחריות וכוח.
למרות שמערכת זו עשויה להיראות מוזרה ואנרכית, היא כבר אומצה על ידי כמה ארגונים באוסטרליה, גרמניה, אירופה, צרפת, ניו זילנד ובריטניה.
מקורות ההולאקרטיה
מערכת זו פותחה ב-Ternary Software, חברת תוכנת מחשבים באקסטון, פנסילבניה, אירופה. בשנת 2007, מייסדה, בריאן רוברטסון, הוציא לפועל את רעיונותיו בנוגע למערכת ארגונית חדשה.
ואז, בשנת 2010, נוצרה חוקת ההולקרטיה. הוא קובע את העקרונות והפרקטיקות של מערכת ארגונית זו. בעצם, הוא משמש כמדריך לכל החברות שרוצות ליישם את המערכת הזו.
למרות שרוברטסון היה האדם הראשון שיישם זאת בפועל, המונח הולאקרטיה בא מהמילה הולארכיה, שנטבעה על ידי הסופר וההיסטוריון ארתור קושטלר. בספרו The Ghost in the Machine (1967), הוא העלה את הרעיון של ארגון המורכב מהולונים.
הוא הסביר שהולונים הם יחידות אוטונומיות ועצמאיות התלויות בקולקטיב שלהן. מכאן, אנו יכולים להסיק כי הולאקרטיה אינה אלא קבוצה של יחידות מווסתות עצמית הפועלות באופן עצמאי.
"אחד האתגרים הקשורים בכך שחברה הופכת לגדולה הוא שחברות הופכות להירארכיות. הן הופכות לבירוקרטיות. הן נעשות איטיות. הן הופכות לשונאי סיכונים".
-קנת סי פרייז'ר-
השינויים שההולאקרטיה גורמת
בקיצור, הולאקרטיה היא מערכת שמנסה להתנגד להיררכיה הקלאסית שרוב החברות עוקבות אחריהם. במובן זה היא מבקשת להעמיד את דמות ה"בוס" בצד על מנת להקים ארגון שוויוני ויעיל יותר.
הבדלים ארגוניים
הארגון של חברה משתנה באופן דרסטי לאחר החלת הולאקרטיה. אחד השינויים המרכזיים הוא ביטול מבנה שבו כל עובד מסווג בתפקיד קבוע. לכן, חברות צריכות להכין תרשים ארגוני המתאר את הפונקציות של כל עובד בודד.
בעיקרון, הולאקרטיה מציעה מבנה שבו כל עובד יכול לעשות מספר דברים בתוך חברה. לפיכך, הם יהיו חלק מצוותים שונים בבת אחת, ויתרה מכך, המשימות שלהם יתעדכנו כל הזמן כדי להתאים לצרכים של כל קבוצה.
רשות
כשמדובר במודלים ארגוניים מסורתיים, אין דינמיקה קטנה עד אין במבנה החברה. אלו בעמדות כוח שנמצאות בראש ההיררכיה הם בדרך כלל אלו שנותנים פקודות בחברה. לפיכך, העובדים האחרים חייבים לציית ולעשות מה שאומרים להם.
עם זאת, הולקרטיה מנסה כל הזמן לשנות את מבנה החברה כך שכל צוות עבודה יהיה סמכותי בתוך עצמו. במילים אחרות, לכל צוות עבודה צריך להיות הכוח לארגן את עצמו כדי לשפר את סיכוייו להגיע ליעדים שלו.
הבדלים בפילוסופיה של החברה
אחד ההיבטים החשובים ביותר של מערכת זו הוא שכל חבריה, כולל המנכ"ל או המנכ"ל, חייבים לפעול לפי כללים מוגדרים בבירור. לפי הפילוסופיה הזו, לא צריכות להיות אמירות אוטוריטריות.
לכן, הרעיון הבסיסי הוא שמדיניות החברה לא אמורה להשפיע על הפרודוקטיביות והמוטיבציה של צוותי העבודה השונים. בנוסף, קבלת החלטות לא צריכה ליפול רק על אנשים בעמדות סמכות.
הממשלה המשותפת של הולאקרטיה
חברות שמיישמות הולאקרטיה מפיצות עבודה בתפקידים המתעדכנים בתדירות גבוהה. לפיכך, לעובדים יש אוטונומיה מלאה להחליט כיצד לבצע את עבודתם, כל עוד החלטתם אינה מסכנת את עמיתיהם.
מצד שני, הולקרטיה מאופיינת גם בצורך בפגישות תקופתיות שבהן לכל עובד יש זכות להתערב, לעיין ולהתאים מחדש את עבודתו.
בנוסף, מפגשים אלו מאפשרים לכל מעגל עבודה להיות באינטראקציה מתמדת עם האחרים. כתוצאה מכך, זה מקל על תקשורת יעילה בין צוותי עבודה החולקים חברים. החברים האמורים יכולים לממש את תפקידי המנהיג, המזכיר או הנציג, בהתאם לצרכיו של כל צוות.
"מנהיגות טובה מחייבת אותך להקיף את עצמך באנשים בעלי נקודות מבט מגוונות שיכולים לא להסכים איתך ללא חשש מנקמה".
-דוריס קרנס גודווין-