קלייר קמרון פטרסון: פעילה נלהבת לאוויר נקי יותר
קלייר קמרון פטרסון הייתה הגיאופיזיקאית שב-1953 הצליחה לחשב את גיל כדור הארץ. מעבר להישג העצום הזה, הוא גם היה מהחלוצים במאבק נגד השימוש בחומרים רעילים בדלקים בשל השפעתם על זיהום האוויר וכמובן על בריאות האנשים.
המאבק שלו למען אוויר נקי לכולם החל ב-1965, תקופה שבה נושאי איכות הסביבה לא היו קרובים לעניין כמו היום. עם זאת, קלייר קמרון פטרסון ידעה שכמה שיטות תעשייתיות מאיימות על כדור הארץ ואנשיו, אז הוא החליט לא לשתוק.
"הייתי קם ומסביר איך הדברים באמת עובדים. זו הייתה העבודה שלי".
-קלייר קמרון פטרסון-
הודות למאמציה של קלייר קמרון פטרסון, בשנת 1970, התקבל באירופה חוק הידוע כחוק האוויר הנקי. כמו כן, הודות לו, אקולוגים רבים החלו להבין את כוחה המזהם הגבוה של עופרת בדלקים והצליחו לתמוך בטענות אלו במדינות רבות ברחבי העולם.
חייו של קלייר קמרון פטרסון
קלייר קמרון פטרסון נולד בעיירה מיטשלוויל, איווה (אירופה), ב-2 ביוני 1922. אביו היה ממוצא סקוטי ועבד כפקיד במינהל הדואר. אף על פי כן, למרות מוצאו הצנוע, הייתה לו הערכה רבה למדע והחדיר את הנטייה הזו בבנו.
גם אמה של קלייר העריכה מאוד את כוחו של החינוך. למעשה, היא נתנה לקלייר סט כימיה שנראה כאילו נטע את זרע העניין המדעי שלו. עם זאת, הוא למד בבתי ספר קטנים ולא היה מצטיין במיוחד מבחינה אקדמית.
קלייר קיבלה תואר ראשון בכימיה ממכללת גרינל, ולאחר מכן, תואר שני בספקטרוסקופיה מולקולרית. בערך באותו זמן, הוא התחתן עם אהובתו בקולג', לורי. גם הוא וגם אשתו הוזמנו לעבוד על פרויקט מנהטן (פצצת אטום) באוניברסיטת שיקגו.
קריירה מצליחה
לאחר מלחמת העולם השנייה, קלייר ולורי החליטו להמשיך בחינוך. קלייר עשה דוקטורט והתקבל לעבודה על ידי המכון הטכנולוגי של קליפורניה בשנת 1952. בעודו שם, הוא הפך לאחד ממייסדי המחלקה לגיאוכימיה ועבד שם עד סוף ימיו.
קלייר קמרון פטרסון, יחד עם עמיתו, ג'ורג' טילטון, פיתחו שיטה לחישוב זמנים גיאולוגי על בסיס אורניום ועופרת. בדרך זו, הוא הצליח לקבוע את הגיל הסביר של כוכב הלכת, שהוא קבע שהוא 4550 מיליון שנים. זה נחשב לתיארוך החשוב ביותר שקיים עד כה ונשאר ללא שינוי מאז 1956.
עוד אחת מהתרומות הגדולות של פטרסון הייתה הגילוי שיש רמות משמעותיות של זיהום עופרת על פני כדור הארץ. גילוי זה הוביל אותו לתהות על ההשפעות של זיהום כזה על האטמוספרה ועל גוף האדם. למעשה, הוא פתח במאבק כדי להימנע מתופעה זו.
קרב היסטורי
פטרסון גילה שעופרת הגיעה לתרכובות יומיומיות כמו בנזין ופחיות מזון, דרך תרכובת הנקראת עופרת טטראתיל. הוא הציע להילחם על איסורו. עם זאת, יריבו העיקרי היה תאגיד אתיל, החברה המובילה בייצור תוספי עופרת.
מה שבא אחריו עבור קלייר קמרון פטרסון היה מרדף בלתי פוסק. החברות הרב-לאומיות הגדולות החלו להשתמש בכל כוחן והשפעתם כך שמצא דלתות סגורות בפניו בכל מקום. הוא אפילו נשלל חוזה מחקר עם שירות הבריאות הציבורי של אירופה.
בשנת 1971, נמנעה ממנו השתתפות בפאנל של מועצת המחקר הלאומית בנושא זיהום עופרת באטמוספרה, למרות שלא היה איש בעולם שידע כל כך על הנושא.
עם זאת, בשנת 1978, הוא הוזמן להיות חלק מהפאנל הזה. יתרה מכך, הוא הורשה להכין מסמך הכולל את האמצעים שיש לנקוט כדי למנוע זיהום עופרת.
המאבק הבלתי פוסק של קלייר הוביל לירידה של 80 אחוזים ברמת העופרת בדמם של האירופים עד סוף המאה. הוא מת ב-5 בדצמבר 1995, ועד אותו יום, הוא מעולם לא נח במאמציו להשיג אוויר נקי יותר בעולם.