למה למוח יש קפלים?

אחד המאפיינים החשובים ביותר של המוח האנושי הוא גודל קליפת המוח והקפלים שלה שנראים מבחוץ כמו בליטות וחריצים
אחד המאפיינים החשובים ביותר של המוח האנושי הוא גודל קליפת המוח והקפלים שלה שנראים מבחוץ כמו בליטות וחריצים.
למה המוח שלנו מקומט? למה כל כך חשוב שהמוח יהיה מקומט? איך זה משפיע עלינו ומה היתרונות של זה? במאמר זה ננסה לענות על שאלות אלו.

לאורך ההיסטוריה של המין האנושי, בני האדם תמיד רצו לדעת יותר על המוח וחלקיו. מעניין לדעת מה כל צד של המוח עושה. היום, המוח מעניין כתמיד. אבל למה למוח יש קפלים?

אם לשפוט לפי קנה המידה הזואולוגי, הקשר בין נוירונים ליכולות למידה הוא קווי. ככל ששטח המוח שלך גדול יותר, כך אתה לומד טוב יותר. לבני אדם יש את משטח המוח הגדול ביותר ולמוח יש קפלים הודות לגירוס המוח. למעשה, הוא תופס הכי הרבה מקום בשטח קטן.

חיות ללא גירוס נקראות ליסנספליות ויש להן סיכוי מועט ללמוד, בעוד לבעלי חיים שיש להם גירוסים נקראים גירוספלים ויש להם יותר יכולות ללמוד. הבן אדם הוא החיה הגינצפלית ביותר. למוח האנושי יש קפלים, יותר מכל מין אחר, ואחריהם קופי ענק.

"השפה והשמיעה יושבים בקליפת המוח, החומר האפור המקופל שמכסה את שני המילימטרים הראשונים של המוח החיצוני כמו נייר עטיפה."

-מייקל פינקל-

אנטומיה מוחית: ההבדלים בין בני אדם לשימפנזים

במאי 2009, הציג Scientific European מאמר מאת קתרין ס. פולארד, ביוסטטיסטיקאית מאוניברסיטת קליפורניה. היא פיתחה תוכנת מחשב כדי להשוות את ההבדלים בין בני אדם לשימפנזים. הרצף עם ההבדלים הגדולים ביותר מכיל 118 נוקלאוטידים, אותם היא כינתה HAR1, אזור מואץ של האדם.

ככל הנראה, HAR1 מתרחש במוח האנושי, כמו גם במוחם של בעלי חוליות אחרים. ובכן, אזור זה במוח התפתח לאט אצל לא-בני אדם. יש רק שני הבדלים בין רצף התרנגולות והשימפנזות. ההבדלים בין שימפנזים לבני אדם הם 18.

למוח האנושי יש קפלים
למוח האנושי יש קפלים, יותר מכל מין אחר, ואחריהם קופי ענק.

בדיקה באמצעות תרבית מוכיחה כי Har1 מווסת את הביטוי הגנטי והוא פעיל בנוירונים המעורבים בהתפתחות קליפת המוח. למעשה, אם ה-HAR1 מופעל בתאים פגומים, המוח מתפתח בצורה לא תקינה וקליפת המוח נראית אחרת.

מאפיין אנטומי של אינטליגנציה הוא לא רק כמה כבד המוח אלא שיש לו קפלים.

"המוח שנפתח לרעיון חדש לעולם לא חוזר לגודלו המקורי."

-אלברט איינשטיין-

איך המוח מקבל את הקפלים שלו?

אחד המאפיינים החשובים ביותר של המוח האנושי הוא גודל קליפת המוח והקפלים שלה שנראים מבחוץ כמו בליטות וחריצים.

לרוב החיות עם מוח גדול יש מוח מקומט, בעוד שלרוב החיות עם מוח קטן יש קליפת מוח נטולת קמטים.

הנוירונים נמצאים בחלק העליון של קליפת המוח, בעוד שבחלק התחתון, ניתן למצוא את הכבל המחבר את הנוירונים עם שאר המוח.

במוחות גדולים, שכבת הרקמה העצבית הזו שמכסה את החלק החיצוני של המוח גדולה יותר ממבנה המוח שהיא מכסה. במקום לעבוד כבלון, הוא מתקפל על עצמו, מה שגורם למוח ולגולגולת להתכווץ בנפחם.

ויקטור בורל וצוותו חקרו את הקו הזה והוכיחו שתא הגליה הרדיאלי, או bRG, ממלא תפקיד חשוב בהרחבת קליפת המוח.

לפיכך, ה-bRG הוא דרישה חשובה, אם כי לא מספיקה בפני עצמה, ליצור קליפת מוח עם גירוס מכיוון שהוא יוצר תהליך רדיאלי חדש שבו נוירונים נודדים. תהליך זה מרחיב את קליפת המוח.

"המוח האנושי מתחיל לעבוד ברגע שאתה נולד ולא מפסיק עד שאתה קם לדבר בפומבי."

-ג'ורג' ג'סל-

מה קורה כאשר למוח אין מספיק קפלים?

קיפול קורטיקלי מתרחש ברחם. הקמטים במוח מתרחשים בסביבות השבוע ה-20 להריון והם שלמים כאשר הילד בן שנה וחצי.

חשוב לשפר את תפקודי המוח והקשרים שלו. חוץ מזה, זה מאפשר להתאים קליפת מוח גדולה לחלל גולגולתי קטן.

כמה פתולוגיות נפוצות כוללות polymicrogyria, התפתחות חריגה של קפלים רבים מדי וקטנים מדי, כאשר הנוירונים מצטברים באופן אקטופי סביב החדרים הצדדיים, ויוצרים גושים שעלולים לגרום לאפיזודות אפילפטיות.