הניאוקורטקס: מבנהו ותפקודיו

הניאוקורטקס האנושי מהווה גם 76 אחוז מהחומר האפור שלנו
הניאוקורטקס האנושי מהווה גם 76 אחוז מהחומר האפור שלנו.
מהו הניאוקורטקס ומדוע הוא אזור כה חשוב במוח? גלה במאמר זה!

כל מה שאנחנו, מרגישים, ויותר מכך, מה שאנחנו יכולים להיות, מאוחסן במוח שלנו. חלק גדול מההצלחה האבולוציונית שלנו הוא הודות לניאוקורטקס, הנקרא גם איזוקורטקס. זהו אזור חדש שהתגלה ונרחב שמאפשר תהליכים מתוחכמים כגון תקשורת, כתיבה, חברותיות, יצירתיות וקבלת החלטות.

דיוויד איגלמן, סופר ומדען מוח מפורסם באוניברסיטת סטנפורד, מציין שכל מוח הוא ייחודי, ממש כמו פתיתי שלג. אין שניים זהים; הם משקפים את תוצאות החוויות, ההתנהגות והפעולות שלנו. עם זאת, ברמה המבנית, כולנו תוצאה של התפתחות פילוגנטית יוצאת דופן זו. הניאוקורטקס ללא ספק בולט כאחת ה"הצלחות" הגדולות ביותר שלנו.

הוא מורכב ממספר רב של חריצים, שש שכבות בעובי של שני מילימטרים; הוא מכיל כ-30,000 מיליון נוירונים. מדובר בשכבה עצבית המכסה במיוחד את האונות הקדמיות, שהתפתחותה והתמחותה בולטים אצל פרימטים וכמובן אצל בני אדם. ידיעת מידע נוסף על אזור זה במוח שלנו תאפשר לנו להכיר את עצמנו הרבה יותר טוב. בואו לגלות יותר.

"מדעי המוח הוא ללא ספק הענף המרגש ביותר של המדע כי המוח הוא האובייקט המרתק ביותר ביקום. כל מוח אנושי הוא שונה - המוח מייחד כל אדם ומגדיר מי הוא או היא".

-סטנלי ב. פרוסינר (פרס נובל לרפואה, 1997) -

הניאוקורטקס: החלק ה"חדש" והנרחב ביותר במוח שלנו

לניאוקורטקס אין עובי בולט במיוחד. עם זאת, עלינו לקחת בחשבון שמבנה זה "מקופל" בצורה מושלמת ממש מתחת לגולגולת. מכאן הדימוי הקלאסי של מוח מלא בחריצים ופיתולים. אם נוכל להרחיב את כל השטח הזה, אורכו יהיה כמעט שישה מטרים.

כמו כן, הניאוקורטקס מחולק גם לשתי ההמיספרות המוחיות, ובכך מעדיף התמחות נוירונלית גדולה יותר. כדאי גם לציין שהאדם הוא היונק היחיד שיש לו ריכוז כה גבוה של נוירונים מיוחדים בחלל כה קטן.

מצד שני, האופן שבו התחברו השכבות השונות של הניאוקורטקס היה עד לאחרונה בגדר תעלומה. עם זאת, כפי שנחשף לנו במחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology, הם עושים זאת בצורה של "טור". לדברי מדענים, הם יוצרים דפוסים של קישוריות למינרית ועמודית.

הניאוקורטקס האנושי מהווה גם 76 אחוז מהחומר האפור שלנו.

מעניין גם לציין שאנחנו לא מוצאים את המבנה הזה אצל ציפורים או זוחלים. עם זאת, למרות זאת, מדענים גילו שציפורים רבות (כגון עורבים) אינטליגנטיות להפליא, למרות שאין להן ניאוקורטקס מוגדר.

הפונקציות של הניאוקורטקס

הפונקציות של הניאוקורטקס
הפונקציות של הניאוקורטקס.

אם הניאוקורטקס שלנו סובל מטראומה כלשהי, ההשלכות עלולות להיות חמורות מאוד. אם נגרם לנו תאונה בראש כתוצאה מאי חבישת קסדה ברכיבה על אופניים או אופנוע, אנו יכולים בקלות לאבד בין היתר את יכולת התקשורת.

כל התהליכים הקוגניטיביים שלנו, כמו גם המודעות המרחבית, היכולת לזהות פרצופים, או אפילו לגשת למודעות העצמית שלנו או לתחושת מי אנחנו, משולבים באזור מאוד ייחודי זה של בני אדם ופרימטים.

עוד על הפונקציות של הניאוקורטקס

פונקציות ניהוליות

ברובד החדש שהתגלה והמתמחה הזה של המוח שלנו, אנו מסוגלים לבצע משימות כמו פתרון בעיות, קבלת החלטות, רפלקציה, ריכוז, שליטה עצמית, ויסות התנהגות חברתית ועוד רבות אחרות. אלו הן משימות ברמה גבוהה בעלות מורכבות רבה המשפיעות גם על יכולת הלמידה שלנו ועל תהליכים רבים אחרים.

שפה וכתיבה

שפה, כידוע, היא יכולת המציבה את בני האדם מעל כל המינים האחרים. (למרות שזה נכון שיש ציפורים שיכולות גם לדבר, אבל מה שהן מציגות הוא חיקוי בלבד ולא תחושת תקשורת אמיתית).

תהליך הקריאה והכתיבה נובע גם מסדרה של תהליכים מורכבים המתרחשים בניאוקורטקס. היכולת לשייך סמלים בכתב ובעל פה למשמעות הוא תהליך מאוד מתוחכם ומורכב.

תפיסה חושית

הבנה ותגובה למה שאנו רואים ומרגישים היא יכולת נוספת שהניאוקורטקס מווסת ומסייעת.

אוטומטיזם מוטורי

מה גורם לנו לכתוב, לנהוג, לנגן בכלי נגינה, או אפילו ללכת זקוף באופן אוטומטי, מבלי שנצטרך לחשוב על זה? עבור פעילויות אלה, אנו משתמשים במבנים נוירולוגיים נוספים כגון המוח הקטן. עם זאת, כל התהליכים הללו אפשריים הודות לניאוקורטקס.

מיומנויות למידה וחדשנות

היכולת ללמוד ולשנות את מה שאנו לומדים - ליצור דברים חדשים - היא ללא ספק התהליך המובהק ביותר של בני האדם. אנחנו לא מגבילים את עצמנו רק להעברת מידע ולרכישת מיומנויות חדשות. העובדה היא שאנו מסוגלים גם לשנות את המציאות ולהגדיל את הידע שלנו. אנו עושים זאת באמצעות תצפית, ניתוח, השתקפות, מבחני ניסוי וטעייה וחדשנות.

היכולת הזו ללמוד וליצור אפשרה לנו גם להתקדם כמין. כמו כן, כפי שמציין חואן לואיס ארסואגה בספרו המין הנבחר, התפתחות הניאוקורטקס נוצרה כתוצאה מהאינטראקציות החברתיות שלנו. יתרה מכך, אנו יודעים שלגודל המבנה הזה היה קשר ישיר עם מספר הפרטים שיצרו קבוצה חברתית.

יש משהו שאנחנו פשוט לא יכולים להתעלם ממנו: אנחנו ממשיכים להשתנות. בשנת 1999 גילו מדעני מוח את הנוירופלסטיות הגדולה של הניאוקורטקס. המשמעות היא שכל בני האדם ממשיכים ליצור קשרים עצביים לאורך כל חייהם.

החוויות וההתנהגות שלנו יכולים לעזור לנו ליצור ניאוקורטקס חזק יותר, מיומן יותר ועמיד יותר.