מעגל הפאפז שולט ברגשות שלך

ג'יימס פאפז נתן את שמו למעגל הפאפז. הסיבה לכך היא שבשנת 1937, פאפז הציע שהמעגל הזה מהווה בסיס לחוויות רגשיות. המעגל מורכב מההיפוקמפוס, התלמוס והצינגולום. עם זאת, נראה שאחרים שקלו את המערכת הזו לפני שפאפז הציע אותה.

מחברים כמו פול ברוקה ופול ד' מקלין הוסיפו מבנים אחרים למעגל הרגש. ואכן, הם כללו את המחיצה, האמיגדלה וההיפותלמוס כחלקים מהמערכת הלימבית. מצד שני, הנוירולוג פול איבן יעקובלב הציע מעגל רגשי שכלל את גרעיני התלמוס האורביטו-פרונטלי, הטמפורלי הקדמי, האיסולרי ותלמוס אחרים.

מדענים גילו שמעגל Papez עשוי להיות קשור, כמו גם רגשות, לזיכרון. יתר על כן, נזק למרכיביו השונים קשור למחלת פרקינסון, מחלת אלצהיימר, תסמונת קורסקוף, דמנציה סמנטית ואמנזיה גלובלית.

מי היה ג'יימס פאפז?

ג'יימס פאפז (1883-1958) היה מדען מוח אירופאי. הוא היה חלוץ בחקר הנוירואנטומיה השוואתית. למעשה, הוא גילה מעגל במוחם של יונקים המהווה בסיס לחוויות רגשיות. זה מעגל פפז. מונח זה מבוסס כעת היטב בטרמינולוגיה של מקצוע הרפואה.

פאפז עבד במעבדה מבודדת באוניברסיטת קורנל. שם הוא שקע במשימה של בדיקת שקופיות במיקרוסקופ. כך הוא הצליח לזהות את המעגל המסוים הזה.

איך נוצר מעגל הפאפז?

מעגל הפאפז מתחיל בהיווצרות ההיפוקמפוס או התת-ביקולום. לאחר מכן הוא עובר דרך גופי הממיל ומערכת הממילוטלמית, הידועה גם בשם מערכת ויק ד'אזיר. ואז הוא עושה סינפסות בגרעין התלמודי הקדמי. משם, הוא מגיע ל-cingulum. לאחר מכן הוא עובר דרך קליפת המוח האנטורינאלית וחוזר שוב להיווצרות ההיפוקמפוס. בסך הכל, גודלו כ-350 מילימטרים.

הצעה למנגנון הרגש

Papez פרסם את תצפיותיו בשנת 1937 במאמר היסטורי שכותרתו "הצעה למנגנון הרגש". הוא פורסם בכתב העת Archives of Neurology and Psychiatry. הוא כתב:

"התהליך הרגשי המרכזי של מקור קליפת המוח עשוי אז להיתפס כמי שנבנה בהיווצרות ההיפוקמפוס וכמועבר לגוף המפילי ומשם דרך הגרעינים התלמודיים הקדמיים לקליפת המוח של gyrus cinguli. ברור שכל דוקטרינה כזו תעשה צריכים לעמוד במבחן הניסיון הניסויי והקליני כדי שיהיה שימושי במדע. ההיפותלמוס, הגרעינים התלמודיים הקדמיים, ה-gyrus cinguli, ההיפוקמפוס והחיבורים ההדדיים ביניהם מהווים מנגנון הרמוני שעשוי לשכלל את תפקודי הרגש המרכזי, כמו כמו גם להשתתף בהבעה רגשית."

לפני פאפז

כפי שהזכרנו קודם לכן, הרעיון של מצע אנטומי של רגש לא התחיל בעבודתו של ג'יימס פאפז. למעשה, בשנת 1907, הנוירופתולוג כריסטפריד יעקב (1866-1956) רמז למוח הקרביים. יתר על כן, הוא הגה נוכחות של מוח פנימי עם מנגנוני קרביים רגשיים. מדען זה ביסס את השערותיו על ניסויים במוחם הניווני של כלבים וקופים. הוא גם השתמש בחומרים מנותחים ממוח האדם.

כאשר מנתחים, לחלק האמצעי התחתון של המוח האנושי יש צורת לימבוס. ואכן, זו הסיבה שפול מקלין, הפיזיולוגי והפסיכיאטר האירופי רב ההשפעה העדיפו לקרוא למעגל המערכת הלימבית. חוקרים אחרים כינו אותו מעגל Papez-MacLean.

מעגל הפאפז והזיכרון

כמה מחברים גילו כי, כמו גם לרגש, שורשיו של הזיכרון במעגל Papez. הם מצביעים על סנכרון חזק של גלי תטא בהיפוקמפוס ובתלמוס הגחון הקדמי. גלים אלו מתמודדים עם בעיות כמו זיכרון ולמידה. מסיבה זו, חוקרים שונים הציעו כי מעגל Papez עשוי להיות מעורב בתפקודים מנמוניים. בנוסף, כמה מדענים צמצמו אותו לתחום הזיכרון המרחבי והאפיזודי.

נראה שמעגל הפאפז כרוך גם ברגשות וגם בזיכרון. יתר על כן, מדענים אחרים גילו זאת לפני פאפז. עם זאת, ההישג נזקף לזכותו של פאפז. עם זאת, אין ספק שזה היה תגלית מכרעת בתחום הנוירואנטומיה של הרגש.