למה המוח שלך תמיד מוצא בעיות?
אתה מנסה, אבל אתה לא יכול. אתה מנסה לשכנע את דעתך שהכל בסדר ולא להתעכב על דברים לא חשובים. ובכל זאת אתה שם, לא מסוגל לישון ומלבה את אש הדאגה. לפיכך, אתה עלול למצוא את עצמך שואל מדוע המוח שלך תמיד מוצא בעיות?
אתה כנראה רגיל שאומרים לך שלדאגה זה לא טוב. יש המתעקשים שהסיבה לדאגה מוגזמת היא תוצאה של חרדה סמויה. עם זאת, מדעי המוח טוענים שהמוח האנושי צריך לנתח הרבה מהדברים הסובבים אותו. כך תוכלו לצפות סיכונים ולפעול בהתאם.
כבני אדם, אנו מבלים את חיינו בהרהורים וממקדים את תשומת הלב שלנו באינספור דברים שונים. אנחנו כמעט כמו הדמות הקלאסית של אוגוסט רודן, ההוגה. אנחנו שמים את הסנטר על יד אחת ומתחילים לדאוג. למען האמת, המוח שלנו, המבנה המורכב ביותר ביקום, נועד לחשוב 24 שעות ביממה. זה יכול להיות מתיש.
למרבה המזל, כולנו יכולים לשלוט בו טוב יותר כדי למנוע את אותם מחזורים של הגירה מוגזמת ולא בריאה.
"החיים שלי היו מלאים בחוסר מזל נוראי, שרובם לא התרחש מעולם".
-מיש דל מונטן-
למה המוח שלך תמיד מוצא בעיות?
אחת המשימות האינסופיות שהמוח שלך מבצע היא הפעלת מנגנון הדאגה. ואכן, בזמן שהריאות שלך נושמות והלב שלך פועם, ובכך להגביר את זרימת הדם, המוח שלך מנתח אירועים עתידיים אפשריים כדי להבטיח את הישרדותו שלו.
הכוח העיקרי של המוח האנושי המודרני הוא לדמיין תרחישים אפשריים כדי לנווט טוב יותר בעולם. תרחישים כמו, מה אם תכתוב את הדוח הזה מהר יותר כדי שתיראה טוב עם הבוס שלך ולא יפוטר? או, מה אם, במקום לעשות את הנסיעה ברכב אתה עושה את זה במטוס, מה בטוח יותר? למעשה, אתה יוצר פוטנציאלים כמעט כל הזמן כדי למנוע סיכונים ולהגיב אליהם.
בדרך זו, אם המוח שלך תמיד נתקל בבעיות, זה בגלל שהוא נאלץ לצפות את מה שעלול לבוא. עם זאת, האם זה נורמלי תמיד לשים עין על העתיד ולצפות לגרוע מכל? ברור שלא. למען האמת, עליך לדאוג רק כאשר זה נכון והכרחי לעשות זאת. כי הגירה מוגזמת מובילה ללחץ וחרדה.
בואו לגלות יותר על מדוע המוח שלכם גולש למצבים אלה.
דאגה כניסיון לשלוט בעתיד
המוח שלך לא אוהב קצוות רופפים, אי ודאות או את הלא נודע. הוא רוצה שהכל יהיה תחת שליטה. לכן, אחד הדברים שהכי מפריעים לך הוא לחשוב על העתיד ולא לדעת מה עלול לקרות. זה מה שהסבירו ד"ר תומס ד. בורקובץ ואחרים בחקירה בשנות ה-80 על חקירת הדאגה.
המוח שלך תמיד מוצא בעיות בשל הניסיון שלו לצפות ולהפוך עתיד לא בטוח לקצת יותר ברור ובטוח. למרות שזה אולי נראה הגיוני, יש פגם קטן. זו העובדה שאשליית השליטה שלך שקרית. עם זאת, אתה נוטה לחשוב שאם אתה דואג יותר, הדברים יסתדרו טוב יותר.
זה גורם לך לחשוב שאם אתה נרגע או מסיט את תשומת הלב שלך מהמחר, משהו קטסטרופלי יקרה.
אם אתה אחראי, אתה נוטה לדאוג. זה אומר שאתה חי במחשבה על המחר, על בעיות שלא באמת קיימות, ומדמיינת אסונות שלעולם לא יקרו.
לולאת המשוב בין האמיגדלה לקורטקס הפרה-פרונטלי
המוח שלך עובד בצורה מסוימת כשזה מגיע לעיבוד רבים מהדברים שמקיפים אותך. למעשה, דאגה והרהורים נובעים ממה שמכונה לולאת משוב. זה עובד באופן הבא:
- האמיגדלה היא האזור שאחראי על זיהוי אותות אזעקה, בין אם חיצוניים (איומים או סיכונים פיזיים) או פנימיים (חששות, ייסורים וכו').
- לאחר מכן, הוא מעביר את האותות הללו לקליפת המוח הקדם-מצחית כדי שתנתח ותעבד. מה שצפוי הוא שזה אמור להביא לרציונליזציה של אות האזעקה, להרגיע את האמיגדלה והדאגות יתפוגגות ממוחך. עם זאת, זה לא תמיד המקרה.
- קליפת המוח הקדם-מצחית מדמיינת לפעמים דברים נוספים שעלולים להשתבש בהתבסס על הגירויים הללו. לפיכך, לולאת המשוב מופעלת.
המוח שלך לא רואה דברים בפרספקטיבה
כשהמוח שלך מאכיל את מנוע הדאגה, מתרחשת תופעה בולטת מאוד. אתה שם את תשומת הלב שלך לפרטים. זה כאילו אתה לא יכול לראות יותר מהאף שלך ואתה חושב שיש סערה בפתח. אתה מאמין בזה כי אתה לא מסוגל לראות שאתה בעצם עומד מתחת לעץ מוצל. עם זאת, מעבר לפינה, השמש זורחת בבהירות.
למה המוח שלך תמיד מוצא בעיות? זה בגלל שלא תמיד מסתכלים על העולם בצורה מאוזנת. גורמים כמו מתח וחרדה גורמים לך להיות אובססיבי לגבי פרטים, עם היבטים מבודדים וספציפיים שלא תמיד קשורים ביניהם.
קשה להרחיב את המיקוד ולהרחיק את עצמך כי רק כשהמוח שלך רגוע אתה מסוגל לראות דברים בפרספקטיבה ולא עם ראיית מנהרה.
אתה צריך להבין ש-97 אחוז מכל מה שמדאיג אותך לעולם לא יקרה. זה רק תוצר של מוח חרד שמעניש אותך עם העיוותים והתפיסות השגויות שלו.
