הנחיות לפסיכולוגים העוברים טיפול

על פסיכולוגים העוברים טיפול לדעת שגבולות נחוצים
לפיכך, על פסיכולוגים העוברים טיפול לדעת שגבולות נחוצים, לא רק בעבודתם אלא בכל מצב חברתי אחר.
פסיכולוגים העוברים טיפול דורשים הנחיות מסוימות, שכן הם אנשים בכל זאת. כמו כן, עליהם לסקור ולעיתים לרפא את הפצעים הנגזרים ממקצועם, אשר לעיתים נובעים מהיעדר גבולות בטיפול ומחוצה לו.

פסיכולוגים רבים עוברים טיפול. למעשה, טיפול מסוג זה הוא המומלץ ביותר במקצוע זה, מכיוון שגם מי שעוזר לאחרים זקוק לעזרה.

לטיפול יש ערך עצום כי איש מקצוע אחר יכול לתת לך כלים שאתה לא יודע להשתמש בהם או שאין לך גישה אליהם כרגע. ברור שמאמר זה לא יעניק לך יחס אישי. זה רק מצביע על כך שפסיכולוגים אכן מחפשים טיפול, מכיוון שזו דרך עבורם לבטא כמה מהנושאים הנדונים כאן.

המטרה היא להבהיר שאנשי מקצוע אלו זקוקים לטיפול גם בדברים שקורים במשרדם ומחוצה לו. להלן, תמצא כמה שאלות בסיסיות שאסור לפסיכולוג לאפשר ממטופל או זר בנוגע לתפקידיו ככאלה.

"תפקיד המטפל הוא לשקף את ההוויה/העצמי המקבל שמעולם לא הורשה להיות בקו הגבול."

-מייקל אדזמה-

אסור לשפוט פסיכולוגים על מה שהם עושים בחייהם האישיים

פסיכולוגים רבים עוברים טיפול
פסיכולוגים רבים עוברים טיפול.

אחד הנטלים הכבדים ביותר שעל איש פסיכולוגיה לשאת הוא לשמוע הערכות לגבי התנהגותם שאנשים לא היו עושים לגבי אף אחד אחר. הסיבה לכך היא שהפסיכולוג הוא איש מקצוע שנותן טיפול. עם זאת, הם אינם סטנדרט של התנהגות טובה לא מחוץ למשרד או בתוך המשרד שלהם.

יש לכך שלוש סיבות פשוטות:

  • פסיכולוג עובד בחדר הייעוץ בלבד. למשל, מדען מחשבים לא מסתובב ומתקן מחשבים בזמנם הפנוי. לפיכך, גם הפסיכולוג נוטש את תפקידו ככזה ברגע שהם עוזבים את המשרד. זה הדבר הבסיסי שצריך להבין. עם זאת, לעתים קרובות אנשים מבקשים עצות מפסיכולוגים. כן, הם יכולים בקלות לעשות את זה בחינם אבל זו לא חובתם לעשות זאת.
  • למקצוען זה יש חיים פרטיים והוא אינו מודל להתנהגות נאותה. ההערכות של אנשים לגבי איך אחרים צריכים להתנהג הן סובייקטיביות. לכן, ההערכות שלהם לגבי איך פסיכולוג צריך להתנהג מחוץ לטיפול הן גם כן. מטרת הטיפול היא שאנשים יחיו את חייהם כרצונם. כפי שאתה יכול לדמיין, אין דרך אחת עבור מטופלים או פסיכולוגים לעשות זאת.
  • פסיכולוג לא בהכרח במצב נפשי טוב יותר מאחרים, כמו שרופא אינו בן אלמוות רק בגלל היותו רופא. פסיכולוגים חווים את העולם בדיוק כמו שאר האנשים. יש להם רקע מדעי בניתוח התנהגות. יתר על כן, הם יכולים להעריך, לכמת ולחזות התנהגויות אצל מטופלים ולעשות זאת עם הנתונים הנכונים, לא הנחות.
  • לבסוף, פסיכולוג אינו אינטנסיבי או רגשני יותר רק בגלל היותו כזה. הם גם לא מנתחים אנשים ללא הרף. הם יכולים להעיר הערה מושכלת אם מישהו שואל.

למרות שכל הנקודות הללו נראות מובנות מאליהן, סוג זה של איש מקצוע חייב לשקול הצבת גבולות מחוץ לטיפול. אכן, זה יכול להיות מתיש בהגדרות מסוימות. עם זאת, עדיף להיות אסרטיביים ולגרום לאוכלוסייה להיות מודעת לכך שהם חייבים לכבד את שעות החופש של עובדי הבריאות.

מה אסור לאפשר בחדר הייעוץ

טיפול לפסיכולוגים לא קורה ביחס לדברים שקורים להם מחוץ לחדר הייעוץ ובתוכו. הקשר הטיפולי עם מטופל הוא יסוד עבורם. מערכת היחסים בין מטפל למטופלים שלהם יכולה להיות טרנספורמטיבית כמו הטכניקה הפסיכולוגית הטובה ביותר היא עובדה ידועה.

מסיבה זו, על מטפל לדאוג לקשר עם מטופליו ולדעת בדיוק כיצד להגדיר מחדש ולהתעמת עם הערות ועמדות מסוימות. עם זאת בחשבון, טיפול ושיפור המטופל לעולם לא יכולים לנבוע מתשאול או תקיפת מטפל.

ישנם דברים מסוימים שפסיכולוגים שעוברים טיפול לא צריכים לאפשר:

  • מטופל שמנסה להפעיל את הטיפול ומעקף את המטפל, מצביע על בדיקות וטכניקות שהם צריכים כי הם קראו את זה איפשהו. מטופל נתון צריך לדעת את הטיפול שהוא אמור לקבל ולבקש רק את מה שהוא חושב שהוא עשוי להזדקק לו. יכול להיות ששתי הדעות לגבי איך לגשת לטיפול חופפות. עם זאת, רק המטפל צריך להגדיר מבחנים, מפגשים או טכניקות.
  • המטופל לא צריך להטיל ספק בחייו הפרטיים של מטפל בכל עת. יכול להיות שהמטופל יודע משהו על החיים האישיים שלו ומאמין שיש לו את הזכות להשתמש בו בטיפול אם זה גורם לו להרגיש מתגונן. למשל, למצב המשפחתי של הפסיכולוג אין שום רלוונטיות בטיפול זוגי. חציית קו זה היא דגל אדום ועל הפסיכולוג לשקול אם זה משפיע לרעה על הקשר הטיפולי.
  • יש פסיכולוגים שמזדהים יותר מדי עם מטופל נתון וחושפים את חוויותיהם בטיפול כראי למה שקורה למטופל הזה. לפיכך, עליהם לעשות זאת באמצעות מטפורות או תרגילים ולהכיל כל גילוי אישי במהלך הטיפול. איש המקצוע חייב להציב את הגבול הזה ולחשוף דברים רק כשהם באמת מועילים לתהליך.
  • הקשר המקצועי חייב להיות ממוסגר ומסומן. הפסיכולוג חייב להיות מדריך עבור המטופל, לא חבר. הם צריכים להסביר את הדינמיקה של מערכת היחסים שלהם למטופל שמתקשר או שולח הודעות מחוץ לטיפול כמה פעמים שהם צריכים. כן, חלק מהטיפולים דורשים שיחות והודעות מעקב. הם לא צריכים לחזק את התנהגות התלות של המטפל. הסיבה לכך היא שהם צריכים רק לחזק את הטיפול ואת המטרות ארוכות הטווח.

סיכום

כפי שאתה יכול לראות, להיות פסיכולוג זה מורכב גם בחדר הייעוץ וגם מחוצה לו. לפיכך, פסיכולוגים העוברים טיפול חייבים לדעת שגבולות נחוצים, לא רק בעבודתם אלא בכל מצב חברתי אחר. טיפול לפסיכולוגים חייב להיות מיושם במלואו במקצוע זה כדי למנוע מהם לאבד את עצמם בתהליך.