אל תתחרה ואל תשווה את עצמך עם אף אחד
אל תתחרה ואל תשווה את עצמך עם אף אחד. להעריץ אחרים ולמד מהם. זאת העצה שלי. מסופר כי בשנת 1709, בארמון הקרדינל אוטבוני, התקיים טורניר מוזיקלי בין גיאורג פרידריך הנדל ודומניקו סקרלטי.
השניים נשארו בהתאמה שווה אך לבסוף הטה העוגב את הכף לטובת הנדל. היריבות נמשכה, אבל הם לא הפסיקו להעריץ זה את זה. סקרלטי, תמיד בירך את עצמו כשהנדל הוזכר כאות כבוד.
הסיפור של הנדל וסקרלטי, מראה לנו איך למרות שיש יריבות מסוימת בין שני המוזיקאים, זה לא אומר ששניהם לא היו מצוינים בתחומם והביעו הערצה הדדית. זה עניין של לאהוב את עצמך ולהיות מספיק ענווה כדי להעריץ אנשים אחרים שיש להם כישורים יוצאי דופן וראויים להכרה.
"הדרך היחידה להתקדם בחיים מבלי להיות מקורי או צורך להתחרות באף אחד היא להיות עצמך."
-JC Cavallero-
אל תתחרה באף אחד, זה לא הכרחי
בחברה של היום מלמדים אותנו מילדות להתחרות. נראה שהדבר החשוב הוא להתעלות על האחר. התחרותיות קיימת בתחומים רבים, לא רק בספורט. אנחנו מתחרים על עבודה, על קידום, על מנת שיהיו לנו הכי הרבה חברים או להיות הכי טובים בפעילות כלשהי. תחרויות ותחרויות נוצרות ללא הרף כדי למצוא את הטובים ביותר בכל תחום.
אבל מחקרים טענו ששיתוף הפעולה עולה על התחרות מכיוון שקבוצה של אנשים שעובדת יחד ומאוחדת יכולה להשיג מטרות גבוהות יותר מאדם אחד. אבל כדי להשיג עבודה עם קבוצה של אנשים עלינו לשלוט באגו שלנו וזה משהו שלפעמים דורש מאמץ ותרגיל גדול בענווה.
"תתרחק מאנשים שמנסים לזלזל בשאיפות שלך. אנשים קטנים תמיד עושים את זה, אבל אנשים נהדרים באמת גורמים לך להרגיש שגם אתה יכול להיות גדול".
-מרק טווין-
תחרותיות יכולה להתקיים אפילו עם עצמך; כלומר, אנחנו יכולים להיות תחרותיים כדי לנסות לשפר את עצמנו ולהגיע ליעדים שלנו. אבל במובן זה, עלינו גם להיות זהירים מכיוון שתחרותיות מוגזמת עלולה לגרום לתסכול.
יש לנו את האמונה המוטעית שצריך להכיר בנו כדי שיאהבו אותנו, וחושבים שאם אנחנו הכי טובים במשהו נשיג את ההכרה והאהבה הזו. עם זאת, אמונה זו שקרית כי ניצחון אינו אומר השגת אהבה. לנצח זה משהו חולף. מה שנשאר איתנו זה מה שלמדנו בזמן ובזמן שעשינו את זה.
לכן, אל תתחרו באף אחד, אלא עבדו עם מישהו. והיזהר מלהתחרות בעצמך כי הגזמה מביאה לאובדן הביטחון בעצמנו ולתסכול.
השוואה והערכה עצמית
השוואות בזמן נתון יכולות להגביר את ההערכה העצמית שלנו, אך לרוב הדרך לעשות זאת היא בעלת יותר תופעות לוואי. התרגל להשוות את עצמנו עם אחרים מרחיק את תשומת הלב שלנו מהמשימה עצמה, ומצמצם את המוטיבציה הפנימית שהיא יכולה לתת לנו.
למשל, אם נתמקד בקריאת ספרים יותר מעמיתנו ואנו אוהבים לקרוא, כניסה לתחרות וכמעט מחוייבים לקרוא יגרום לנו להתחיל לשנוא אפילו רק לפתוח ספר. זכור, אל תתחרה במישהו גם אם זה משהו שאתה אוהב כי אתה עלול בסופו של דבר לשנוא אותו...
הדבר החשוב על מנת להימנע מהשוואות שפוגעות בנו, הוא להעלות את ההערכה העצמית שלנו ולהבין שכל האנשים הם ייחודיים ושונים כי גם הנסיבות שלנו שונות. להיות מבואס בגלל שמישהו אחר השיג בית טוב משלנו או עבודה טובה יותר גורם לנו לאבד פרספקטיבה. לחיים שלנו יש מטרות שונות משל אחרים על סמך מה שאנחנו רוצים ולא מה שאחרים השיגו.
אם ננהל נכון את ההערכה העצמית שלנו, נוכל לראות את הצד החיובי של ההשוואות ולהשתמש בכוח המניע שלהן למשימות שאנחנו צריכים לעשות ושאיננו אוהבים. עם זאת, היזהר, כי הקו המפריד בין השוואה חיובית לשלילה הוא דק מאוד, ואסור לחרוג ממנו בשאיפה לפרפקציוניזם קיצוני.
"ציפור היושבת על עץ לעולם לא מפחדת מהענף שישבר כי האמון שלו הוא לא בענף אלא בכנפיים שלו."
-עדה ויגו-
