אולי הם לא לימדו אותך שום דרך אחרת לבטא את הרגשות שלך ולא השתמשו בהתקפי זעם כהזדמנויות למידה.
אפשר להשתמש בהתקפי זעם כהזדמנויות למידה. כך תפיקו את המיטב מהמצבים המלחיצים אך הרגילים הללו.
התקפי הזעם של ילדכם יכולים לומר לכם שהם מרגישים מתוסכלים או מוצפים רגשית. זו הסיבה שזיהוי מתי ואיך הם נוצרים ייתן לך רמזים שיעזרו לך לנהל אותם כראוי. חשוב גם לראות בהתקפי זעם הזדמנויות למידה.
התקפי זעם הולכים לקרות, ללא ספק. אבל כשהבעיטות והצרחות הסתיימו, נפתחת הזדמנות ללמידה.
בשלב זה, אתה יכול לחשוב על מה שקרה יחד עם ילדך. כך תוכלו להזמין אותם לחשוב אילו אפשרויות אחרות חיוביות יותר עשויות להיות להם להתמודדות עם אירועי חיים. זוהי דרך מצוינת ללמד תקשורת טובה יותר והכרת הרגשות שלהם.
במאמר הבא, אנו הולכים לתת לך אסטרטגיות שונות בהן תוכל להשתמש במהלך ואחרי התקפי זעם. אלה יעזרו לך לשנות מצבים אלה להזדמנויות למידה ויכולים גם לעזור להפוך אותם נסבלים יותר עבורך.
"מה שעושים לילדים, הם יעשו לחברה".
-קרל א. מנינגר-
איך להתנהג בזמן התקף זעם
הישארו רגועים
אובדן קור רוח כאשר ילדך זורק התקף זעם עלול רק להקשות על הדברים. זה בגלל שהילד עלול להיות לחוץ יותר בגלל הכעס שלך. לא רק זה, אלא גם תהווה דוגמה רעה עבורם במונחים של שליטה רגשית.
האחריות של המבוגר היא להראות לילד דרכים טובות יותר לנהל את התסכול שלו. אתה גם רוצה להוות דוגמה טובה מבחינת הבעת רגשות ורצונות.
ככזה, חשוב מאוד לשמור על קור רוח ולהתמקד בילד. כך תהפכו למודל לחיקוי עבורם. הם יזכרו את ההתנהגות שלך כאשר הם מתקשים לשלוט ברגשותיהם. אתה יכול להשתמש בהתקפי זעם כהזדמנויות למידה.
"כשאני ניגשת לילד, הוא מעורר בי שני רגשות: רוך למה שהוא, וכבוד למה שהוא עשוי להיות."
אפשר להשתמש בהתקפי זעם כהזדמנויות למידה.
-לואיס פסטר-
אל תיקח דברים באופן אישי
בדרך כלל, כאשר לילדיכם יש התקפי זעם, הם לא עושים זאת כדי למשוך את תשומת לבכם. הם גם לא שואפים לעורר אותך או לכעוס אותך.
מה שקורה למעשה רוב הזמן הוא שהם מוצפים רגשית מהמצב הנוכחי שלהם. הם פשוט לא מכירים דרך טובה יותר לפעול. הם מרגישים מתוסכלים או כועסים והם מבטאים זאת בבעיטות ובצרחות.
חשוב שלא תיקח את התקף הזעם באופן אישי. פשוט תראה את זה כדרך להגיב לאירוע כלשהו. זה משהו שהם יכולים ללמוד לנהל.
סביר יותר מאשר לא, הדרך שבה אתה מנהל את הרגשות שלך קשורה לאופן שבו הוריך לימדו אותך לעשות זאת. לכן זה כל כך חשוב להבין שאתה הולך להיות המודל לחיקוי של הילדים שלך.
יתכן שההורים שלך לקחו את התקפי הזעם שלך באופן אישי. אולי הם לא לימדו אותך שום דרך אחרת לבטא את הרגשות שלך ולא השתמשו בהתקפי זעם כהזדמנויות למידה. אם זה המקרה, סביר להניח שתרגישו הרבה רגשות שליליים במהלך התקפי הזעם של הילדים שלכם. מה שכן, כנראה שגם אתם לא תדעו איך להתמודד איתם.
"אנשים גדולים הם נהדרים בגלל יסודות טובים וחזקים שעליהם הם הצליחו לבנות אופי...."
-מונטפרט-
תהיה אמפתי
זה חיוני להיות מסוגל להזדהות עם הילדים שלך ורגשותיהם. כדאי גם לנסח את החוויות שלהם במילים פשוטות. כדאי לעשות זאת תוך שימוש בקול מנחם ורגוע. מבחינת שפת גוף, נסה למקם את עצמך כך שהעיניים שלך יהיו בגובה שלהן כשאתה עושה את זה. כך הם ירגישו שאתה באמת מקשיב להם ומבין אותם.
ילדים הם למעשה אלה שסובלים הכי הרבה כשהם לא מצליחים לתעל את הרגשות השליליים שלהם כראוי. אולי באותו רגע, הכלים היחידים שיש להם להביע את עצמם הם צעקות ובכי. צריך לנסות לעזור להם בזה כדי שבעתיד הם גם יידעו איך להתנהג בצורה יותר נכונה.
מצד שני, אמפתיה אין פירושה להיכנע להתקף הזעם. אם תעשה זאת, לא תציע להם את הכלים הנכונים ללמוד לנהל את הרגשות שלהם. להיפך, אתה תיתן להם רשות להתבטא באמצעות התקפי זעם בכל פעם שהם רוצים משהו.
אז להיות אמפתי אליהם פירושו לנסות לתאר את מה שקורה להם במילים. לדוגמה, אתה יכול לומר "אני מאמין שאתה כועס כי נהנית מהמשחק שלך והיינו צריכים ללכת." דוגמה נוספת היא "רצית לנעול את הנעליים שלך לבד, אבל הייתי צריך לעזור לך והרגשת מתוסכל."
אם אתה מסוגל לעשות זאת, ילדך ירגיש שאתה באמת מבין אותם וזה יעזור לו להירגע ולהקשיב לך.
להציע להם התנהגויות חלופיות ולעזור להם לשנות את מיקוד תשומת הלב שלהם הוא גם רעיון טוב. זה יעזור להם להימנע מלעסוק בהתנהגות זו שוב ושוב. עם זאת, זה עובד טוב יותר ברגע שהם נרגעים ומרגישים מובנים. אם אתה עושה את זה בדיוק בשיא הזעם שלהם, אתה עלול פשוט לגרום להם יותר תסכול.
"חנך את הילדים ולא יהיה צורך להעניש את הגברים".
-פיתגורס-
מה לעשות כשהתקף זעם הסתיים
הציעו מקור של ריסון
כשהתקף זעם הסתיים או כשהילד שלך נרגע, אתה יכול לחבק או ללטף אותו. אפשר גם להזמין אותם לשטוף את הפנים ולשתות מים. אם הם לא רוצים את זה, אז אתה יכול פשוט לשבת לידם, לנשום עמוק איתם. לאחר מכן תוכל להמשיך ולהסביר שהם יכולים לבקש חיבוק בכל פעם שהם מרגישים שהם צריכים את זה.
חשוב גם לראות בהתקפי זעם הזדמנויות למידה.
במקרה שהתקף זעם כולל פגיעה עצמית, עליך לעצור את הילד מלעשות זאת ולומר להם שזה לא מקובל. אם הם מנסים להכות אותך, אז אתה צריך לרסן אותם בחוזקה (מבלי לפגוע בהם) ולהבהיר שאתה לא מאפשר התנהגות כזו.
חשוב לא להיכנע לדרישות הילד בזמן התקף זעם, גם אם הוא צועק אותן. אם תעשה זאת, זה עלול רק לגרום לילדך להשתמש בהתקפי זעם כדי להשיג את מה שהוא רוצה או לבטא את עצמו. עם זאת, אתה יכול לתת להם תשומת לב חיובית, ליטופים או חיבוקים. זה יאפשר להם לדעת שאתה אוהב אותם לא משנה מה יקרה.
מצד שני, אפשר גם לנהל משא ומתן ולהציע לילד אפשרויות שונות. זו דרך להראות לילדיכם שאתם מקשיבים להם ולוקחים אותם ברצינות.
"יש רק שתי עזבונות מתמשכים שאנחנו יכולים לקוות לתת לילדים שלנו - שורשים וכנפיים".
-הדינג קרטר-
נצל את מלוא התקפי זעם כהזדמנויות למידה
לאחר שילדכם נרגע, תוכלו לדבר איתו על מה שקרה. תן להם להסביר מה הם מרגישים ולנסות להסביר מה צפית ואיך אתה מרגיש. כמו כן, השתמש בזמן הזה לסיעור מוחות על חלופות שונות להתמודדות עם מצבים אלה כשהם מתרחשים.
אם ילדיכם צעירים מאוד, עדיף לנסות לבטא את מה שאתם חושבים שהם מרגישים ולנסח זאת במילים. כדאי גם לתת להם את הפתרונות שיכולים לעזור להם, לפחות עד שתוכלו לגלות אותם ביחד.
מה אסור לעשות בזמן התקף זעם?
זה לא מתאים לצעוק או להשתמש בענישה גופנית.
לכל אסטרטגיה שמעוררת יותר מתח יכולה להיות השלכות ארוכות טווח. ככזה, אתה לא צריך להשתמש בהם.
אל תנסו לתת הסברים ארוכים בזמן התקף הזעם כי הילד שלכם ממילא לא ישים לב אליכם.
לא מתאים להשאיר את ילדיכם לבד בחדרם או להעניש אותם שם. זה עלול לגרום להם לבעיות גדולות עוד יותר בניהול הרגשות שלהם.
אם התקף הזעם מתרחש במקום ציבורי, אל תמשוך אותם ואל תכריח אותם לעזוב את המקום. נסה לנהל את המצב בהקדם האפשרי מבלי לדאוג מי מסתכל או מה הם חושבים.
התקפי זעם כהזדמנויות למידה
שלב הזעם הוא שלב נורמלי בהתפתחות הילד. זה בסדר כל עוד הם לא חורגים מגבולות מסוימים. למעשה, זו יכולה להפוך להזדמנות טובה עבורם ללמוד להתמודד עם תסכולים ולהביע רגשות שליליים. זה משהו שחשוב מאוד לחיים בחברה עם נורמות וגבולות.
התקפי זעם מאפשרים להורים וגם לילדים לחזק את סובלנותם לתסכול, טעויות, טעויות, אכזבות ואובדנים. ככאלה, הם גם הזדמנויות טובות ללמד מיומנויות רגשיות. אלה יעזרו לילדיכם להפוך לבני נוער ומבוגרים בוגרים יותר.
