אמנות ההונאה העצמית

אמנות ההונאה העצמית מתייחסת למצבים שבהם אנו משקרים לעצמנו. זה בעצם המוח שלנו שמשחק בנו תעתועים. הונאה עצמית מתרחשת כאשר אנו משכנעים את עצמנו שמשהו נכון כאשר הוא לא נכון, אך אנו עושים זאת באופן לא מודע.

ההבדל בין שקר להונאה עצמית הוא שעם שקרים, האדם מודע לכך שהוא לא דובר אמת. בעוד עם הונאה עצמית, אנשים משכנעים את עצמם באופן לא מודע ששקר הוא למעשה האמת.

במילים אחרות, האדם הרמה את עצמו לא מבין שהוא עושה את זה, או לפחות הוא לא תמיד מבין את זה, ודווקא שם טמון כוחה של הונאה עצמית. כל עוד אנחנו לא מבינים זאת, אז הונאה עצמית תציג את כוחה; בדרכו השקטה והמחופשת.

ישנם סוגים שונים של הונאה עצמית, חלקם תכופים יותר מאחרים. בנוסף, לכל אחד מהם השפעות פסיכולוגיות שונות. אנו הולכים להסביר את ארבעת הסוגים השכיחים ביותר של הונאה עצמית ואת ההשפעות הפסיכולוגיות העיקריות שלהם.

1. אומנות ההונאה העצמית: הונאה עצמית פונקציונלית

אנו צופים בהונאה עצמית תפקודית במצבים בהם האדם משקר ומנסה לשכנע את עצמו שהחלטתו נכונה. הדוגמה הידועה ביותר להונאה עצמית תפקודית נמצאת באגדת השועל והענבים.

באגדה זו, השועל, המאופיין בערמומיותו, נמשך אל אשכול ענבים עסיסי ומנסה להגיע אליו בקפיצה חוזרת ונשנית. לאחר כמה ניסיונות לא מוצלחים, השועל מפסיק לנסות ומתמודד עם התסכול שלה בכך שהוא מרמה את עצמה. היא משכנעת את עצמה שהיא ממילא כבר לא רוצה את הענבים, ושהם לא היו בשלים מספיק.

ההונאה העצמית המתוארת באגדת השועל והענבים נקראת הונאה עצמית פונקציונלית. יש לזה תפקיד מאוד ברור (ומכאן שמו): פעולת השקר לעצמה מועילה לשועל, כי היא מונעת את המטרד הנובע מהכשלון שלא הגיעה לאותם ענבים.

הבעיות של הונאה עצמית תפקודית

הונאה עצמית תפקודית לטווח קצר יכולה לשרת מטרה, אבל בטווח הארוך היא לא חיובית ולא מועילה. ההשפעה הפסיכולוגית מושגת בגלל שהאדם מחליט להפוך אמת (אי-יכולת להגיע למטרה) לשקר שמרגיע אותו (המטרה לא שווה את זה).

לדברי הפסיכולוג ג'ורג'יו נרדון, כל כוונה טובה, אם היא חוזרת על עצמה יותר מדי, הופכת לשלילית ונגדית. במילים אחרות, כל מה שפונקציונלי, אם הוא ממושך מדי או נלקח במינונים גדולים, מייצר אפקט הפוך מהרצוי.

בדרך זו, האדם שמשתמש בהונאה עצמית תפקודית לעולם אינו מאותגר והוא נשאר כל הזמן באזור הנוחות שלו. כי במקום לאמן את עצמו לנסות ולקבל את הכישורים הדרושים כדי להשיג את מטרתו, הוא ממשיך לשקר לעצמו. הוא משכנע את עצמו שמה שהוא רצה בעצם לא כל כך חשוב אחרי הכל, או שלא שווה את כל המאמץ שנדרש ממנו כדי להגיע למטרה.

2. ערכו והאמינו

ההונאה העצמית המכונה "ערך ולהאמין " נובעת מהצורך לשים קץ לקונפליקט של רצונות. סוג זה של הונאה עצמית מאופיין באמונה שאם משהו עולה הרבה כסף, זמן או מאמץ אז הוא שווה יותר ממשהו שלא שילמנו עליו כל כך הרבה. לדוגמה, אנו מעריכים את ההשתייכות לקבוצה שקשה לנו להיכנס אליה יותר מאשר לקבוצה אחרת שלא הייתה.

במצבים שבהם אדם צריך לעבוד קשה כדי להשיג מטרה, בין אם המטרה מושכת ובין אם לא, תשומת הלב שלו מפנה אותו באופן סלקטיבי לכל מה שמאשר שהמטרה שלו היא בעלת ערך. בסופו של דבר הם מאמינים שהמטרה היא בעלת ערך על מנת להצדיק את ההשקעה שהשקיעו בה. אם לא, אז קונפליקט הרצונות שהזכרנו לעיל ירים את ראשו המכוער.

מאיפה ההונאה העצמית הזו?

מכיוון שאנו, כבני אדם, לא יכולים לשמור פסיכולוגית על חוסר העקביות בין המערכת הקוגניטיבית שלנו (אמונות, מחשבות ורעיונות) לבין המערכת ההתנהגותית שלנו (פעולות, התנהגויות) במשך זמן רב מאוד, ההונאה העצמית "עריך ותאמין" מתגלה כ דרך לפתור את הפרדוקס.

ההשפעה הפסיכולוגית העיקרית של הונאה עצמית זו היא שהאדם נאבק להגיע למטרה שלעתים קרובות אינה משתלבת עם מערכת העקרונות והערכים שלו. זוהי הונאה עצמית שיש לה תאריך תפוגה כי השפעתה לא נמשכת לנצח. בטווח הארוך, האדם בדרך כלל בסופו של דבר מודע להונאה זו ומרגיש מאוכזב.

3. הונאה עצמית מנחמת

הונאה עצמית מנחמת היא החכמה ביותר בהרבה והיא נצפית לעתים קרובות מאוד אצל אנשים קנאים. שקר מנחם נצפה במצבים בהם האדם מאשים משהו או מישהו אחר במצבו, על מנת לרחם על עצמו.

כמה דוגמאות להונאה עצמית מנחמת יהיו לחשוב שיש לך פוביה בגלל שאמא שלך "גרמה לך לפחד מכלבים" או לחשוב ש"אני אדם מאוד קנאי כי בן הזוג שלי נותן לי סיבות להיות כזה". אלו מחשבות שאדם משעשע לעתים קרובות כדי למצוא נחמה.

בדרך זו, הונאה עצמית מנחמת מגנה על ההערכה העצמית והאגו שלנו. זה גורם לנו להאמין ששום דבר לעולם אינו באשמתנו ושאנחנו תמיד הקורבן. במובן מסוים זה חיובי, שכן במצבים רבים איננו אחראים ב-100% לנסיבות בהן אנו נקלעים. אך מצד שני, פנייה לגורמים מהעבר ולגורמים חיצוניים גורמת לנו להתנגד לשינויים שעלינו לבצע בחיינו..

המלכודות של הונאה עצמית מנחמת

שקר מנחם מגן עלינו. הבעיה בכל סוג של הגנה ממושכת היא שהיא מונעת מאיתנו לגדול מבחינה פסיכולוגית. ההשפעה הפסיכולוגית של הונאה עצמית זו היא שהיא מונעת מאיתנו להתמודד עם הבעיות שגורמות לנו להרגיש רע ומבטיחה לנו שאי אפשר להתגבר עליהן.

4. לשקר לאחרים כדי לשכנע את עצמך

אחת הדרכים העדינות ביותר לרמות את עצמך היא לשקר לאחרים, ובכך לשקר לעצמך. אלו הם מצבים בהם האדם מעביר סיפורים, מצבים ותפיסות מעוותים. בהתחלה אתה מודע לעיוות הקטן הזה של האמת, אבל לאט לאט האדם בסופו של דבר נקלט בסיפור שלו ובדמויות המעורבות.

אם מנגנון זה של שקר לאחרים חוזר על עצמו מספר פעמים, השקר הופך לאמת – גם עבור מי שיצר אותו. הסבר אפשרי לתופעה זו הוא שהמוח מסתגל לחוסר יושר והשקר חי כמציאות. זה כאילו האדם שכח שהוא המציא הכל. גם לאור הוכחות ברורות שזהו שקר, האנשים האלה מצליחים להמשיך ולהכחיש את המציאות, לא בגלל חוסר יושר, אלא בגלל הונאה עצמית.

אף אחד לא חסין מפני הונאה מסוג זה. זוהי תופעה פסיכולוגית שכיחה מאוד, ובמידה מסוימת, די נורמלית. שחרור עצמך מהשקרים שלך דורש הרהור אישי רב. התבוננות פנימה לתוך עצמך, והבנת הערכים, האידיאלים והרצונות שלך היא הצעד הראשון לקראת הגנה על עצמך מכל הונאה עצמית ולכוון את עצמך למטרות שבאמת היית רוצה להשיג.