אלימות בזוגות צעירים: מדוע היא במגמת עלייה?

אנשים לא מדברים הרבה על אלימות בזוגות צעירים. למרות אלפי המחקרים על אלימות/התעללות פיזית בזוגות נשואים, אלימות לא נחקרה הרבה בזוגות צעירים. נושא זה בולט למדי מכיוון שנוכל להימנע ממצבים דרמטיים רבים אם ננסה למנוע את האלימות הזו.

כולנו מכירים מישהו שתוקף או תקף את בן הזוג שלו. ואנחנו לא מדברים רק על תקיפה פיזית. אנשים רבים נוטים לחשוב על מריבות פיזיות כשהם שומעים את המילה 'תקיפה'. עם זאת, תקיפות מילוליות, רגשיות ואפילו מיניות נפוצות יותר ממה שאנו מדמיינים.

למרות העובדה שאנשים מעודדים אחרים להרים את קולם ולבקש עזרה אם הם נמצאים במערכת יחסים פוגענית, מספר מקרי האלימות בזוגות צעירים נמצא בעלייה. למה זה קורה?

האם אלימות בזוגות צעירים היא תוצאה של סביבה לא מתאימה?

אוניברסיטת לה לגונה ביצעה מחקר שבו הם גילו שיש קשר הדוק בין אנשים שמתעללים באחרים לבין מה שהם ראו כשגדלו. זה די מוזר שכאשר הם כועסים, גברים ונשים בוגרים נוטים להגיב בצורה שונה משמעותית. עם זאת, זה לא קורה לעתים קרובות אצל אנשים צעירים.

במחקר השתתפו 1146 תלמידים בין הגילאים 16 עד 18. שני המינים הראו את הכעס שלהם כלפי בני זוגם בדרכים דומות. עם זאת, גברים בוגרים נוטים להיות יותר אגרסיביים ונשים פסיביות יותר.

רוב מקרי המקרה אישרו שבכל פעם שהוריהם של בני נוער רבים, אבותיהם היו זורקים דברים על הרצפה או מכים את אמהותיהם, בעוד אמהותיהם פשוט בכו. כמו כן, 12% מהצעירים הודו שראו את אביהם תוקף פיזית את אמם.

בכל הנוגע לאלימות בזוגות צעירים, ראוי לציין שבני נוער שהיו עדים לכך בילדותם נוטים להיות אלימים אפילו יותר מהוריהם. היבט מדאיג נוסף שגילו היה ש-7% משני המינים הגיבו בתוקפנות פיזית.

מדוע האלימות גוברת בקרב זוגות צעירים?

כפי שהסיק המחקר, הקשר משפחתי אלים אינו מוביל בהכרח להתנהגות אלימה. ישנם ילדים רבים שלומדים להימנע מהתנהגות מסוג זה בשל המצבים הלא נוחים והפוגעים שחוו בילדותם.

מחקר זה גם הגיע למסקנה שהיו שני סוגים של גברים צעירים תוקפניים:

• בעלי הערכה עצמית גבוהה, המשתמשים באלימות כנשק על מנת לשלוט בבן הזוג.
• אלה עם הערכה עצמית נמוכה, שמנסים להקל על התסכול שלהם על ידי פגיעה בבן הזוג שלהם.

יש ללמד אנשים לכבד גבולות. כמו כן, מוסדות חינוך חייבים להסביר לבני נוער שהם לא צריכים לסבול כל סוג של תוקפנות או התעללות מצד בן הזוג.

כמה גורמים שיש לקחת בחשבון כשזה מגיע לחקר עליית האלימות אצל זוגות צעירים הם רומנטיקה מוגזמת ואידיאליזציה. הדורות החדשים גדלו עם ציפיות לא מציאותיות לגבי אהבה ומערכות יחסים. הם מאמינים ששליטה, קנאה ותלות מוגברת הם שם נרדף לאהבה.

תיאוריות רבות מבקשות להסביר את הדרכים הלא בריאות שבהן אנשים מסוימים מראים את "אהבתם". המעניינים שבהם הם תיאוריית ההתקשרות והפרספקטיבה הפמיניסטית.

תיאוריית ההתקשרות והקשר שלה עם אלימות בני זוג אינטימיים

הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי ג'ון בולבי יצר את תיאוריית ההתקשרות. בעיקרון, הוא מתמקד עד כמה חשוב לילד ולמטפלים שלו ליצור קשר.

התקשרות היא דבר שבא באופן טבעי ומשפיע הן על התנהגות הילד והן על האופן שבו הם יוצרים מערכות יחסים. למעשה, זה אפילו יכול לגרום לצלקת בבגרותו של אדם.

עם זאת, האופן שבו נוצרים קשרים אלה משפיע על האופן שבו אנו מתייחסים לאחרים. זו הסיבה שכל כך חשוב להכיר את סגנונות ההתקשרות השונים הקיימים ואת האופן שבו הם קשורים לאלימות אצל זוגות צעירים.

סגנון התקשרות מאובטח

זה כאשר לילדים יש מערכת יחסים בריאה עם המטפלת העיקרית שלהם (אמם, בדרך כלל). כשהיא לא בסביבה, הם מסוגלים ליצור אינטראקציה עם אנשים אחרים. עם זאת, בנוכחותה, היא תמיד בראש סדר העדיפויות שלהם מאז שהם מעריצים אותה. הם מרגישים מוגנים ונוחים כי הם יודעים שהיא לא תיתן לשום דבר רע לקרות להם.

במהלך הבגרות, לאנשים עם התקשרות בטוחה אין בעיות ביצירת קשרים עם אחרים. הם יודעים לזהות אנשים רעילים בקלות והם מסרבים ליצור מערכות יחסים רק בגלל שהם מפחדים להיות לבד. בנוסף, הם לא חוששים לבקש עזרה אם הם רואים בכך צורך. הם אנשים שאפשר לנהל איתם מערכת יחסים כנה, בוגרת ואחראית.

מצד שני, אנשים שמעולם לא היו להם דמויות אכפתיות ואוהבות שגרמו להם להרגיש בטוחים ומוגנים עלולים להפוך לאלימים עם בני הזוג שלהם.

סגנון התקשרות חרד-נמנע

זה כאשר לתינוקות לא ממש אכפת אם אמם או המטפל העיקרי שלהם נמצאים בסביבה. הם בסדר בלעדיהם. זה נגרם מחוסר תשומת לב חוזרת ונשנית לצרכים הרגשיים שלהם.

במקרה זה, ההורה או המטפל העיקרי נמנעים מיצירת קשר עם ילדם. הם דוחים כל סוג של חיבה. ילדים שגדלים עם סגנון התקשרות זה נתקלים לעיתים קרובות בבעיות ביצירת מערכות יחסים אינטימיות ואמון. לדוגמה, הם מסתירים את רגשותיהם וצרכיהם בגלל הפחד שלהם מדחייה.

במקרים מסוימים, אנשים אלה עלולים לפתח התנהגות הרסנית עצמית. הם עשויים לעכב את רגשותיהם, להימנע ממחויבות, ונוטים לשקר ולהסתתר מאחורי עצמאותם כביכול, שהיא רק מחסום שהם משתמשים בהם כדי להימנע מיצירת קשרים אינטימיים עם אחרים.

מצד שני, הם מרגישים לא בנוח אם בן הזוג מבקש עזרה. בנוסף, אין להם באמת שום בעיה להביע תשוקה מינית, כל עוד זה רק זה. מערכות היחסים שלהם שטחיות ובן הזוג שלהם נוטה להרגיש חסר השגחה ולא אהוב.

עם זאת, אנשים שגדלו עם סגנון ההתקשרות הזה לא הופכים בדרך כלל לאלימים.

סגנון התקשרות חרדתי-אמביוולנטי

זה כאשר תינוקות אינם מסוגלים לחזות את התנהגות אמם או המטפל העיקרי שלהם. לפעמים הם מעוררים חיבה ואוהבים כלפיהם, ובאחרים הם עוינים לחלוטין. אמביוולנטיות זו יוצרת ייסורים ותמיהה אצל ילדים. לפיכך, הם נוטים להיות רגישים יתר על המידה.

הם מנסים להיות קרובים לאמם ככל שהם יכולים ומייחלים אליהם. זה משהו שיכול בסופו של דבר להשפיע על מערכות היחסים והחברות שלהם. אנשים שגדלים עם סגנון התקשרות זה נוטים להרגיש מוזנחים או נטושים במהלך כל פרידה. רגישות היתר שלהם מובילה לכעס וחרדה, שעלולים להפוך את מערכות היחסים שלהם לרעילות ביותר.

סגנון התקשרות זה עלול להוביל לאלימות אצל זוגות צעירים. בני הנוער והמבוגרים שגדלים עם סגנון ההתקשרות הזה הם המועדים ביותר להתעללות. ההתנהגות והשינויים במצב הרוח שלהם הם פתאומיים ביותר. דקה אחת, הם נותנים לבן הזוג את כל תשומת הלב שהם רוצים, אבל לאחר מכן הופכים אלימים ועוינים.

הם נוטים לפעול כך בשל כל מה שחוו במהלך ילדותם ובשל הצורך הקיצוני שלהם להימנע מנטישה טראומטית נוספת.

הפרספקטיבה הפמיניסטית

לפי הפמיניזם, אלימות בזוגות צעירים נגרמת מאי שוויון חברתי בתפקידי מגדר. מחקרים רבים קובעים כי אחוז הגברים שמתעללים בנשים גבוה בהרבה מזה של נשים שמתעללות בגברים. זו אמירה מעניינת שכן המחקר שדיברנו עליו בעבר מראה שהאחוזים הללו שווים בזוגות צעירים יותר.

לפי פרספקטיבה זו, בעוד שהצעירות שתוקפות את בני זוגן עושות זאת עקב דפוסי התנהגות אלימים, רוב הצעירים שתוקפים את חברותיהן עושות זאת משום שזה חלק מלהיות "מאצ'ו". הן רואות בנשים אובייקטים שברשותן ומשפילות ותוקפות אותן כדי לאשר מחדש את כוחן עליהן. הם מאמינים שנשים נחותות ויש לאלף אותן.

מנגד, ישנם מקרים בהם הגבר הוא קורבן ההתעללות. לא פעם, גברים שעברו התעללות לא מדווחים על מה שקרה להם כי הם מאמינים שזה משפיל מדי והחברה תסתכל עליהם מלמעלה. למה הם מאמינים בזה? זה בגלל שהחברה תמיד החדירה לאנשים שגברים חייבים להסתיר את רגשותיהם כי הם ייראו חלשים אם לא.

חינוך מוקדם: המפתח למניעת אלימות בזוגות צעירים

תיאוריות אלו מראות לנו שלהורים יש אחריות עצומה לגבי גידול ילדיהם. מעשיהם משפיעים ישירות על ילדיהם, שלימים יהפכו למבוגרים. עם זאת, עלינו לזכור שלא רק אלימות בזוגיות היא הטריגר לאלימות אצל זוגות צעירים, שכן ישנם רבים שמעולם לא היו עדים לכך בבית. משתנים כמו הקשר, אישיות, מערכות יחסים וחינוך עשויים גם הם להוביל להתנהגות זו.

חשוב ללמד שוויון וכבוד כלפי אחרים. בנוסף, חשוב להעלות את המודעות לכך שלכולנו יש אותן זכויות למרות ההבדלים הפיזיים, הפסיכולוגיים והחברתיים שלנו.

הורים צריכים להיות אוהבים וחיבה כלפי ילדיהם ולגרום להם להרגיש בטוחים ומוגנים. מי שחווה הרבה אהבה, הגנה ואושר במהלך ילדותו, סביר הרבה יותר ליצור מערכות יחסים מכבדות ומשמחות בעתיד.

מצד שני, יהיה קשה לילדים שגדלו בסגנונות התקשרות חרדים-נמנעים או חרדתיים-אמביוולנטיים לבסס ולשמור על מערכות יחסים בריאות כמבוגרים. כך, הם עלולים להפוך למבוגרים הפועלים באדישות כלפי יקיריהם, חוששים מנטישה ובעלי התנהגויות אובססיביות. כל ההתנהגויות הללו רעילות ויש לטפל בהן אם הם רוצים ליהנות ממערכות יחסים בריאות ומשגשגות.