הפסיכולוגיה של השחיתות

שחיתות הפכה לאחרונה לתחום עניין בתחום הפסיכולוגיה. כאן, נדון במה מדובר ובסוגים השונים הקיימים. לבסוף, אנו מתעמקים בנושא מנקודת מבט פסיכולוגית.

כיום, אנו שומעים את המילה "שחיתות" בתדירות גבוהה בהרבה ממה שאנו אוהבים. לדוגמה, קחו את הזרם הבלתי פוסק של התקשורת החדשותית שבה פקידי ציבור מעורבים במעשים מושחתים. במילותיו של המשורר ופעיל השלום המקסיקני חוויאר סיציליה:

נקודת מבט פסיכולוגית

שחיתות היא סוג של סמכותיות המאופיינת בשימוש בנכסים ציבוריים למטרות רווח אישי (Benbenaste, 1999). יתר על כן, ישנם שני סוגים נפרדים:

שחיתות בשווקים הקפיטליסטיים

השחיתות נובעת מהשפעת הערך המסחרי על שיפוטם של בעלי הכוח. במילים אחרות, פוליטיקאים מושחתים כשהם מנצלים את עמדתם כדי להשיג יותר כסף ממה שהוקצב על פי חוק על ידי תחום השיפוט שלהם.

פקידים מושחתים מבקשים להרוויח מהשוק מעבר להכנסה החוקית שלהם. עם זאת, בניגוד לעסק, הם אינם מייצרים סחורות או שירותים ואינם מתחרים בדינמיקה בשוק.

לכן, המושחתים אינם יצרניים עבור המדינה ואינם יכולים לקיים את עצמם בתחרות הגלומה לשוק בריא.

שחיתות במדינות טרום-קפיטליסטיות

שחיתות מתרחשת גם בחברות פרה-קפיטליסטיות. זה דומיננטי במדינות מתפתחות או במדינות שהמערכות הפוליטיות שלהן מיושנות.

התלות הבלתי מותנית בין מנהיג לתומכים יוצרת פיצול מפלגתי, נאמנות או בגידה.

כאשר המנהיג משיג עמדת כוח פוליטית, הם מגייסים חסידים נאמנים לביצוע תפקידים שלעתים קרובות הם אינם כשירים.

כשאנשים חושבים על מעשים מושחתים, לרוב, הם חושבים על התרחיש הראשון. עם זאת, סקרים שנערכו בארגנטינה מאז 1999 מראים שסוג שני זה של שחיתות לרוב אינו נחשב ככזה בחברות פרה-קפיטליסטיות. בנוסף, אזרחים בחברות פרה-קפיטליסטיות רואים בחוסר היעילות הממשלתי גרוע באותה מידה, אם לא גרוע יותר (Benbenaste et al., 2005).

פסיכולוגיה פוליטית והמושחתים

אנדרסון וטברדובה ערכו מחקר בשנת 2003 על ההשפעה של בריתות פוליטיות ושחיתות על חברות. הם דיווחו שהיחס של האזרחים לממשלותיהם היה שלילי כאשר השחיתות הייתה גבוהה.

יתרה מכך, המחקר קבע כי האזרחים מתחו ביקורת על ממשלותיהם ואינם בוטחים ברשויות המקומיות, גם למרות העובדה שלמדינות אלו יש מערכות של ממשל עצמי, כגון דמוקרטיה. מצד שני, ביקורת וחוסר אמון היו הרבה פחות נפוצים בקרב בעלי הכוח.

לסיכום, מחקר זה הראה כי בעוד ששיטות הממשלה המעכבות את הדמוקרטיה הן אינדיקטורים מרכזיים לאקלים הפוליטי, שחיתות לא בהכרח מפחיתה את תמיכת הבוחרים במוסדות פוליטיים בענייני פוליטיקה, תרבות וכלכלה.

התוצאות של מחקר זה מעניינות בהסקת מסקנות על ניתוח השחיתות מנקודת מבט פסיכולוגית.