חרדה בדור המילניום
בני דור המילניום הם דור שנוי במחלוקת. בדרך כלל אומרים שהם מכורים לרשתות חברתיות ויש להם יותר בעיות בחייהם מאשר ההורים. למען האמת, נתונים מצביעים על כך שהחרדה בדור המילניום היא הגבוהה ביותר בהיסטוריה.
מבחינה כרונולוגית, מילניום הוא כל מי שנולד בין 1981 ל-1993. תקופה זו בזמן מסומנת באבני דרך מסוימות שנראה שהשפיעו רבות על כל הדור הזה. הנה איך.
ההקשר החברתי-תרבותי של בני דור המילניום
התקופה שבין 1981 ל-1993 הייתה כאשר התרחשו השינויים הטכנולוגיים והחברתיים הגדולים שהולידו את העולם המוכר לנו כיום. אלה שנולדו בשלב זה גדלו עם הגעת האינטרנט ברבים מבתיהם. בנוסף, החברה חווה תקופת פריחה, וכולם לא היו מודעים לחלוטין לכך שאנו הולכים לקראת המשבר הכלכלי של 2008.
מצד שני, חינוך מיני בבתי הספר סימן את תחילתה של תרבות של מיניות בריאה. זה היה קשור לפתיחות ראש המחויבת בקבלת פני קבוצות שעד אז היו מסומנות בסטריאוטיפים ובסטיגמות חברתיות. לכן, אנחנו מדברים על אבולוציה חברתית וכלכלית שספגה לאחר מכן רעידת אדמה עם המשבר הכלכלי של 2008. איך זה יכול להיות קשור להפרעות חרדה?
חרדה בדור המילניום
חרדה, כמצב נפשי, לא סימפטום, מאופיינת בדאגה או עצבנות לנוכח אירועים שעדיין לא התרחשו. כאשר החשש הזה מגיע לרמות גבוהות במיוחד ונשמר לאורך זמן מעבר למה שנחשב בריא, יכול להיות שאנחנו מדברים על הפרעת חרדה. בדרך כלל, הגורמים הפנימיים והחיצוניים הגורמים לחרדה זו הם בו זמנית ומקיימים אינטראקציה זה עם זה.
כמה פסיכולוגים חברתיים, כמו ויקטוריה דוקו, נותנים לנו סיבות שונות מדוע חרדה בדור המילניום כל כך נפוצה. הנה כמה מהם:
הציפיות הגבוהות שהציבו להם עם משבר 2008 באמצע הדרך
תחושת הדינמיות וההתקדמות בילדות המוקדמת של הדור הזה הציבו ציפיות גבוהות למדי: להמשיך בהתפתחות אקספוננציאלית כמעט בכל הרמות. היה שגשוג שנתן להם מרחב להתאמן ולהתכונן. יתר על כן, לא היה להם צורך למהר לגשת לשוק העבודה כמו הדורות הקודמים.
עם זאת, ההתכווצות בשוק טשטשה את האופטימיות, סגרה עסקים וסיימה יוזמות רבות, עוד לפני שהחלו. המסר השתנה מ"אתה יכול להשיג מה שאתה רוצה" ל"תצטרך להסתפק במה שיש". אם היה משהו, כלומר. לא מפתיע אם כן, שהתקופה הזו התגלתה ככר פורה לתסכול וחרדה כרוניים.
נולדו בסביבה של הגנת יתר, הם נאלצו להסתגל לזמן של שינוי מתמיד
הדור המבוגר חי בעולם שבו המשאבים היו מועטים וההזדמנויות היו מוגבלות. זה הביא לסגנון הורות מגונן יתר על המידה, שבו היו להם המשאבים להשקיע ב"ילד גביע".
עם זאת, כשהחברה והכלכלה החלו להשתנות במהירות, חוסר הוודאות לגבי האתגרים החדשים שיצטרך להתמודד הפך לאחד הגורמים העיקריים לחרדה.
התפתחות פסיכו-סוציאלית לקראת אינדיבידואליזם
חברת הצריכה והולדת הרשתות החברתיות העניקו לבני דור המילניום תחושת עצמיות המבוססת על אינדיבידואליות ומתיזה על ידי חיזוק האישור הציבורי. למעשה, למרות שהתרמיות של החיים הווירטואליים הוזהרו במועד מאוחר יותר, בני המילניום רבים כבר מצאו עצמם תלויים באישור במידה מסוימת.
נסיבות חיוניות שאינן תואמות רווחה פסיכולוגית
בני דור המילניום רבים התקשו למצוא בתים או עבודה בשכר טוב. זה עיכב את ההתבגרות הפסיכו-סוציאלית שלהם בתחומים מסוימים. למשל, התמודדות בחיים הבוגרים ללא עזרה מההורים.
למעשה, הגיל הממוצע של האמנציפציה התעכב משמעותית. זה גרם לתחושת תסכול וקיפאון אצל כמה מהם.
הרגלי חיים רעים
שימוש לרעה בקפאין, היגיינת שינה לקויה ושימוש מופרז במכשירים ניידים. בין היתר, אלו ההרגלים הנוטים להגדיר את הדור הזה. הם הרגלים המעמידים אותם למצבים נפשיים מסוימים התואמים את החרדה. למען האמת, ישנם מחקרים שקישרו בין צריכת קפאין וחומרים אחרים לבין חרדה. הם אכן מצאו קשר ישיר בין השניים.
שינוי במודלים משפחתיים
המודל המשפחתי המסורתי של שני הורים ממין שונה פלוס ילדים הושפע מהשינויים הפוליטיים והחברתיים שחווה הדור הקודם.
לכן, בני המילניום מצאו עצמם נאלצים להסתגל לגירושים ולמשפחות חד הוריות. בנוסף, הייתה התנגדות מצד החברה כלפי זוגות לא הטרוסקסואלים שלוקחים על עצמם את תפקיד ההורים. ואכן, אלה היו מודלים בלתי נתפסים עד כה, בהיעדר המשאבים הפסיכו-סוציאליים שיש לנו כעת.
כל תקווה לא אבדה
עם זאת, לא כל מה שמקיף את הדור הזה קשור לחרדות ולבעיות. למעשה, בני דור המילניום נחשבים לאחד מהדורות בעלי יכולת הסתגלות גדולה יותר לשינויים. יתר על כן, הם מסוגלים לשדר את פתיחות הראש והסובלנות שלהם לאלה שעוקבים אחריהם וגם קודמים להם.
בנוסף, דורות חדשים אלו מתאפיינים בהתגברות על הסטיגמה של הפרעות פסיכולוגיות וביצירת סביבה בטוחה לכל הסובלים ממחלות נפש. לכן, למרות העובדה שהחרדה בדור המילניום היא בעיה שטרם תוקנה, המשאבים שנולדו ממנה הניחו בסיס איתן לניהול תקין של בריאות הנפש.
