הדרך היחידה להגיע לצד השני היא על ידי שינוי הדרך שלך

מה שהפחיד אותה היה החובה לבחור בדרך
"היא לא פחדה מקשיים: מה שהפחיד אותה היה החובה לבחור בדרך.

אין דרך למצוא דרך שמשמחת אותנו מבלי שנתחיל ללמוד איך להתנהל ולקפוץ מעל האבנים שמעוותות את המסלול שלנו. המכשולים האלה נשארים ממש באמצע ואנו נקלעים אליהם יותר מפעם אחת, גם כאשר אנו מנסים לצאת מהמקום בו אנו נמצאים וללכת לצד השני. הסיבה לכך היא שהפכנו לאובססיה ללכת אחורה: אנחנו ממשיכים לעגן את הרגליים בדרך הזו שעשתה לנו כל כך הרבה נזק, במקום לקחת עוד אחת שתאפשר לנו להתקדם. עם זאת, הקושי לעשות זאת נראה הגיוני כי אפילו הגשם העדין ביותר, אם הוא ירטיב, מורגש.

מסתכל אחורה לבד עבור כפילויות

זה עולה מאמץ גדול מצידנו לגרום לעבר להיות רק מקום אחד לחפש בו ולדעת שאנחנו כבר לא אותו דבר. קשה לנו מאוד לשבת להרהר ולהבין שאנחנו כבר לא יכולים לראות את מה שהיה פעם עם נקודת המבט שלנו מהיום כי העולם ממשיך ואנחנו חייבים להמשיך איתו.

"היא לא פחדה מקשיים: מה שהפחיד אותה היה החובה לבחור בדרך. בחירה בדרך פירושה נטישת אחרים".

-פאולו קואלו-

תיאורטית, קל להגיד למישהו: אתה רק צריך לשכוח מזה ולהמשיך הלאה. בפועל, זה מסובך להגיד לעצמך את אותן המילים. אנחנו אלה שהרגשנו את זה ואנחנו יודעים כמה זה אומר להשאיר את הפצעים האלה במגירה של זיכרונות לא בשימוש.

כי האמת היא שהדבר הכי מועיל שאנחנו יכולים לעשות כשהדרך מציבה לנו את אותם מכשולים שוב ושוב, הוא להשאיר את הזיכרונות האלה רק לזכרוננו. לא להכפיל או לשלש אותם כדי שמה שפגע בנו לא יחזור על עצמו ואם כן, נדע לצאת ממעגל כל כך כואב.

הקצר הזה יראה את האומץ לתת לילדים לבחור את דרכם

ילדים נולדים חופשיים והם האדריכלים האמיתיים של העולם הזה. האחריות שלנו היא להדריך אותם בדרכם להגיע למה... ראה עוד »

הכביש החדש לא נעשה ביום אחד

עשה את דרכך ללכת או למצוא אחד חדש. הדמיון שונה אבל מטרת המסר היא משותפת: אתה צריך להיות אמיץ ולהמשיך הלאה, אבל זה יצטרך לקרות בזמן הנכון בהתאם לעוצמת החוויות המרות שחווינו.

השארת העבר בצד כרוכה בריפוי פצעים, וגם פצעים צריכים זמן להחלים ולהצטלק. החסימות הרגשיות שנגרמות כתוצאה מהן מאלצות אותנו לעצור על עקבותינו ולזהות את עצמנו מחדש. רק כך נוכל ליצור מערכות יחסים חדשות או להיות מרוצים ממה שאנו עושים.

הדרך שהוא רואה את הנתיב ש
הדרך שהוא רואה את הנתיב ש.

במובן זה, אנו מרגישים לא מוגנים כאשר אנו מגלים שהאמיתות שלנו משתנות ללא הרף וכי במוקדם או במאוחר כולנו נאלצים להפסיד כדי להמשיך לנצח: עם הזמן, ללא הרף, לאט לאט.

"על ידי הליכה נוצר השביל

ועל ידי מבט לאחור

הנתיב שהוא רואה את הנתיב ש

לעולם לא יצעדו שוב."

-אנטוניו מצ'אדו-

ההחלטה בידיים שלך

המציאות היחידה היא שגם אם זה כרוך באתגר, ההחלטה לשנות את הדרך היא בידיים שלנו כי אף אחד אחר לא יעשה זאת. לאחר הקרבה רבה, רק אז נוכל להרגיש חופשיים ויבואו עקרונות חדשים ומלאים ונהיה פתוחים להתמסר אליהם.

אין ספק, להיות מוכנים זה חצי מהקרב וזה אומר שיבוא יום שבו הרצון להחליף צד יוביל אותנו ישר אליו. נבנה רגשות חדשים ואם אנחנו טועים בכך, נזכור איך הצלחנו להתגבר על כך בפעמים האחרות.

בסוף יהיו ערות בים, כלומר מה שחווינו יהפוך לחלק מאיתנו ולא יהיה עוד מכשולים. הדרך החדשה תהיה ההוכחה לכך שעלינו לשלם מחיר על הרווחה הרגשית שלנו ולפעמים זה בא בצורה של עקומות חדות ומהמורות שעלינו ללמוד לתמרן.

"במקום שיש עץ לנטוע, שתול אותו.

אם יש טעות לתקן, תקן אותה.

איפה שיש מאמץ שכולם נמנעים ממנו, אתה עושה את זה.

תן לך להיות זה שמזיז את האבן מהשביל. "

-גבריאלה מיסטרל-

כדי להיות מאושר אני מקבל החלטות

אנחנו כל הזמן מקבלים החלטות, במודע או לא מודע. תן לכוון את הקורס שלנו עם הבחירות שאנו עושים... ראה עוד »