וירג'יניה וולף: סיפור על טראומה מושתקת

היום, אנו הולכים לדבר על חייו הטרגיים של אחד הסופרים החשובים ביותר של המאה ה-20. היא ידועה בקרב סופרים גדולים אחרים כמו ג'יימס ג'ויס, פרנץ קפקא ותומס מאן. עבודתה הייתה חדשנית בשימוש במונולוג פנימי, מכשיר ספרותי שבו טיפלה במומחיות כדי לחלוק את המחשבות האינטימיות ביותר של הדמויות עם הקורא שלה. ברור שאנחנו מדברים על וירג'יניה וולף המרתקת והמבריקה.

חייה הם דוגמה לשקט המזיק סביב הזוועה וההשלכות ההרסניות של התעללות מינית בילדים. כדי לחפות על סיפורה הטרגי, אנשים אמרו שהיא סבלה ממחלת נפש תורשתית.

וולף היה לכאורה רגיש מדי לסכסוך יומיומי רגיל. באופן לא ייאמן, יש אנשים שעדיין מנציחים את הרעיון שההתעללות המינית שהיא סבלה בילדותה לא הייתה הסיבה למאבקה לאורך כל החיים בפסיכוזה או למה היא התאבדה בסופו של דבר. למרבה המזל, היום אנחנו יודעים מספיק על מה שקרה כדי לומר שהרעיונות האלה שקריים. ההתעללות המינית והפסיכולוגית שחוותה וולף מגיל צעיר מאוד גרמה למחלתה.

בואו נבקר מחדש בעבודתה ובחייה של האישה המהפכנית הזו. למרות כל הסבל שלה, היא השיגה דברים גדולים בכתיבתה. בספרה " אורלנדו ", היא מכניסה בהצלחה גבר לעור של אישה והיא מצהירה על זכויותיה כאישה בחדר משלו.

חייה המוקדמים של וירג'יניה וולף

וירג'יניה וולף נולדה בלונדון ב-25 בינואר 1882. להוריה היו נישואים מסובכים. כשהיא הגיעה לעולם, להוריה כבר היו ילדים מנישואים קודמים. אביה היה עורך, מבקר וביוגרף מוערך.

אמה של וירג'יניה מעולם לא שמה לב אליה ואפילו לא בילתה איתה רגע לבד. אביה היה דמות מאיימת. בית ילדותה היה כלוב עבור וירג'יניה.

למותם המוקדם של אמה, אחותה ומאוחר יותר אביה הייתה השפעה עמוקה על וירג'יניה. לאבד את יקיריהם זה תמיד טראומטי, אבל אביה החמיר את המצב עוד יותר בכך שאסר על אף אחד לדבר על אלה שמתו. זו הייתה תחילתה של שתיקה איומה ומאולצת בחייה של וירג'יניה. משנותיה הראשונות, אסור היה לה להביע רגשות מכל סוג שהוא.

החיים הבוגרים שלה

כשאביה מת, וירג'יניה הלכה לגור עם אחיה ואחיותיה. אז היא התחילה לסבול מהפסקות פסיכוטיות שיציקו לה עד סוף חייה. וולף הצליח לפעמים להתגבר עליהם, אבל רק לזמן קצר.

ביתה החדש בבלומסברי הפך לנקודת מפגש לחברים הישנים של אחיה בקולג'. ביניהם היו אינטלקטואלים ידועים כמו ברטרנד ראסל. הם הרכיבו קבוצה של סופרים, משוררים וציירים אקסצנטריים הידועים בשם "מעגל בלומסברי". שם, וולף פגשה את לאונרד וולף, הגבר שאיתה תתחתן מאוחר יותר.

בני הזוג נישאו כאשר וולף היה בן שלושים. בשלב זה, היא כבר סבלה מכמה התמוטטויות נפשיות ואחריהן תקופות של דיכאון חמור. בעלה ניהל יומן של מצבי הרוח שלה. עבור וירג'יניה, הכתיבה אפשרה לה לבטא את חוויותיה הטרגיות ורגשותיה המודחקים.

יחסיה עם בעלה היו יציבים, ומקור נחמה עבור שניהם. ב-1917 הם יצרו את הוצאת Hogarth, שהמשיכה לפרסם בהצלחה את יצירותיו של וולף ושל סופרות גדולות אחרות כמו קתרין מנספילד, TS אליוט, זיגמונד פרויד ולורנס ואן דר פוסט.

התעללות מינית

וירג'יניה וולף החלה להתעלל מינית בידי אחיה החורגים, שהיו מבוגרים ממנה בכמעט 20 שנה, בגיל שבע. כשזה התחיל, שני הוריה עדיין היו בחיים. אנשים אומרים שווירג'יניה מעולם לא סיפרה להם על זה, אבל יתכן שהיה להם מושג על מה שקורה לה.

כשוולף הייתה בת עשר, היא התחילה לכתוב ולדבר בפתיחות על החוויות שלה. ההתעללות המינית הייתה טראומטית עמוקה ונמשכה עד גיל 24. זה היה "סוד" נורא שהסובבים אותה ידעו עליו, אבל לא עשו דבר כדי לעצור.

סוף טרגי

וירג'יניה וולף סבלה ממחלת נפש שאנו מכירים כיום כהפרעה דו קוטבית. לאחר שסיימה את כתב היד למה שיהיה הרומן האחרון שלה, וולף נקלעה לדיכאון. כשפרצה מלחמת העולם השנייה וביתה בלונדון נהרס, מצבה של וולף החמיר והיא כבר לא הרגישה מסוגלת לעבוד.

ב-28 במרץ 1941, וירג'יניה וולף לבשה את מעילה, מילאה את כיסיה באבנים והשליכה את עצמה לנהר אוז הסמוך. היא כתבה מכתב פרידה לבעלה, שבו נכתב:

מחלת הנפש של וירג'יניה וולף

כיום, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומחנכים מבינים את ההשלכות הפסיכולוגיות החמורות של התעללות מינית בילדים ובני נוער. למרבה המזל, יש לנו כעת מספר מחקרים אקדמיים המאשרים את הסיבה למחלת הנפש של וירג'יניה וולף. זו הייתה ההתעללות שספגה מידי שני אחיה החורגים, בהסכמה שבשתיקה של מי שהיו אמורים להגן עליה.

בימים אלה, אנו יכולים לדבר בפתיחות על התעללות מינית בילדים. זה חיוני לחלוטין לשים קץ לניסיונות להשתיק את הפשע הנורא והבלתי נסבל הזה.

שום ראיה לא תומכת בטענה שווירג'יניה וולף ירשה את מחלת הנפש שלה. הרבה יותר סביר להניח שהבעיות הרגשיות שלה נבעו מהתעללות מינית ממושכת.

החוקרים בחנו את הקורבנות המינית של וירג'יניה וולף כמחקר מקרה לאור ספרות עכשווית על ההשפעה של התעללות מינית בילדים על התפתחות האדם. רבים מתסמיני בריאות הנפש של וולף תואמים את הספרות הקלינית על התעללות מינית בילדים.

המורשת של וולף

למרות חייה הטרגיים, וולף הותירה חותם חשוב בעולם הספרותי. לא רק זה, אלא שהיא עשתה פריצות חשובות במאבק לשוויון מגדרי. בספרה המפורסם, חדר משלו, טענה וולף שהבעיה העיקרית של נשים היא חוסר העצמאות הכלכלית שלהן. נשים היו זקוקות לעצמאות כדי שיהיה להן מרחב משלהן, ובמקרה של וולף, מקום לכתוב רומנים בשלום.

באורלנדו היא העזה להכניס גבר לתפקיד של אישה. היא רצתה להראות לעולם איך הרבה יותר קל להיות גבר בעולם הזה מאשר אישה. לווירג'יניה וולף היה האומץ לגעת בנושאי טאבו כמו הומוסקסואליות ומיניות. יצירות מפורסמות אחרות של וולף כוללות את הגלים וגברת דאלווי.