אפיסטמיות הדיוטות ויצירת ידע

מאיפה מגיע הידע? איך יודעים אם משהו נכון או לא נכון? אלו שאלות שקשה לענות עליהן. אפילו יותר היום, כשאתה מוצף כל הזמן במידע חדש באמצעות טכנולוגיה. התיאוריה של אפיסטמיות ההדיוטות מסבירה כיצד אתה בוחר את המידע שאתה ממירה לאחר מכן לידע.

ראשית, אתה צריך להבין שכל המידע הוא נתונים. עם זאת, זה לא הכל ידע. למעשה, זה יהפוך לידע רק כשאתה מאמין בו. עם זאת, המידע לא בהכרח חייב להיות נכון כדי שתוכל להאמין בו.

לדוגמה, קח את פיית השיניים. אתה שוקל את המידע ומחליט בעצמך אם הסיפור נכון או לא. ואז, אם תחליט שאתה מאמין בפיה שמחליפה שיני חלב בכסף, יצרת ידע. מצד שני, אם אתה בוחר לא להאמין בזה, זה רק מידע, "מידע שקרי". לכן, ידע הוא המידע שאתה מקבל כאמת.

אמפיריציזם מול אפיסטמיות שכבה

אתה צובר ידע דרך תפיסה דרך החושים שלך. במילים אחרות, לראות זה להאמין. לדוגמה, אם תראה או תשמע את פיית השיניים, תייצר ידע על היותה אמיתית. זה גם ישפיע על ההיגיון שלך. כי אם אתה שומע רעש וחושב שאולי זו פיית השיניים, אתה הולך לחשוב אם הרעש הזה באמת מעיד אם פיית השיניים קיימת או לא.

מצד שני, ישנן שיטות נוספות להפקת ידע. עד כה, השיטה השימושית ביותר היא השיטה המדעית. המדע מייצר ידע בעזרת השערות שאותן הוא מנסה לאשש או להכחיש.

לדוגמה, התרופות שאתה לוקח עברו סדרת ניסויים על מנת להוכיח את יעילותן. עם זאת, טיפולים אלטרנטיביים אינם עוברים תהליכים אלה. למעשה, אם אתה מאמין שהם עובדים או לא ואם אתה מייצר את זה לידע, זה תלוי בך.

מהי אפיסטמולוגיה?

כפי שראית, ישנן דרכים שונות להשגת ידע. ענף המדע החוקר ידע הוא אפיסטמולוגיה. במילים אחרות, אפיסטמולוגיה חוקרת את הקריטריונים המשמשים כדי לוודא שמשהו נכון. כפי שהזכרנו קודם לכן, יש דרכים שונות לאמת את הידע הזה, מהחושים שלך ועד לשיטה המדעית.

כתוצאה מכך, ישנם סוגים שונים של ידע אפיסטמולוגי. עם זאת, מאמר זה מתמקד באפיסטמיות הדיוטות, הנוגעות לדרך בה אתה משיג את הידע הסובייקטיבי שלך. זה הידע ששייך לך, בלי קשר אם הוא נכון ואם אחרים מסכימים איתו או לא.

אפיסטמיות הדיוטות

בהנחה שידע הוא מה שאתה יודע (או מאמין שאתה יודע), אפיסטמיות ההדיוטות מציעה שידע נובע מיצירת השערות. לכן, בחייך, אתה מייצר השערות שונות. לאחר מכן אתה מעריך את הרלוונטיות של כל אחד מהם בהתבסס על ההוכחות שבידך.

לדוגמה, אם אתה אוכל מזון שמעולם לא ניסית בעבר וחולה למחרת, סביר להניח שתפיק השערות שונות. השערה אחת תהיה שהאוכל גרם לך לחלות. השערה נוספת תהיה שלאוכל לא היה שום קשר למחלה שלך.

למרות ששתי ההשערות הללו אינן היחידות האפשריות, דוגמה זו ממחישה כיצד השערה פועלת. במקרה הספציפי הזה, לברר אם האוכל עשה אותך חולה או לא. שתי השערות אלו הינן הפכים ישירים ולכן יגרמו לך לאי ודאות לגבי הגורם למחלתך. כתוצאה מכך, כדי לבטל את אי הוודאות הזו, תצטרך לבחור אחד מהם. זה יוביל אותך ליצירת ידע.

לכן, במצב זה, יהיו לך שתי אפשרויות. אף פעם לא תוכל לדעת מה גרם לך לחלות. או שאתה יכול לקבל אחת מההשערות ולגבש ידע על המחלה שלך. כל אפשרות שתבחר תהיה תלויה ביתרונות ובעלויות של השגת הידע. למשל, אם באמת היה חשוב לדעת מה גרם לך לחלות, כנראה היית בוחר בהשערה הראשונה.