האם סגנון ההתקשרות שלך בילדות משפיע על מערכות היחסים הרומנטיות שלך?
סגנון התקשרות במהלך הילדות הוא משתנה הממלא תפקיד מכריע ביצירת קשרים רומנטיים בריאים ומאוזנים בבגרות. יותר מטפלים זוגיים מתמיד מגיעים לרעיון שלסגנון ההתקשרות בילדותך יש השפעה גדולה על סגנון ההתקשרות שלך כבוגר.
תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי מגדירה התקשרות כחיבורים רגשיים שאתה יוצר עם האנשים סביבך במהלך חייך. ראשית, אתה יוצר אותם עם ההורים שלך במהלך הילדות. מאוחר יותר, עם דמויות אחרות כמו אחים, משפחה מורחבת, חברים ושותפים. לקשר הרגשי שאתה יוצר עם המטפלים שלך יש השפעה ישירה על מידת הביטחון והמוגנות שאתה מרגיש.
רמת הבטיחות והביטחון שאתה תופס מהוריך קובעת את סגנון ההתקשרות בילדותך. יחד עם זאת, אותו סגנון התקשרות יכול להשפיע על סוג הקשרים הרומנטיים שאתה מקים כאדם בוגר.
בואו נסתכל על סוגי ההתקשרות השונים וכיצד הם משפיעים על מערכות יחסים רומנטיות.
סגנון ההתקשרות המאובטח בילדות: יחסי אמון וחיוביים
ביטחון ואמון מהווים את הבסיס לסגנון ההתקשרות המאובטח בילדות. המטפלים שלנו הם אלה שמעוררים את הרגשות הללו.
בסגנון ההתקשרות המאובטח, ההורים מבינים את הצרכים הרגשיים של ילדיהם ומגיבים לצרכים אלו. הדינמיקה הזו גורמת לצעירים להרגיש אהובים ומוגנים. זוהי סביבה בטוחה שבה הם יכולים להביע את רגשותיהם מכיוון שיש אקלים של אמון. הם יכולים להיות עצמם ללא חשש מדחייה.
אם דמויות ההתקשרות מעודדות את שני המאפיינים הבסיסיים הללו (ביטחון וביטחון), הם יגדלו ילד שיש לו ביטחון עצמי ובוטח באחרים. לילדם תהיה גם היכולת לווסת את רגשותיו ולפתח הרגלים חברתיים טובים. כך מנסח זאת רפאל גררו, פסיכולוג ומנהל שירותי הפסיכולוגיה של דרווין:
"סביר להניח שלמי שקיבלו התקשרות בטוחה בילדותם יהיו קשרים רומנטיים בריאים ומאוזנים יותר".
סביר יותר שהם יבטחו בבן הזוג שלהם, וימנעו בעיות תלות. כמו כן, יהיה להם קל יותר לתקשר היטב ולזהות את הצרכים של זה.
סגנון התקשרות נמנע: יחסים חסרי ביטחון ומרוחקים
ילדים עם סגנון זה של התקשרות סבלו מדחייה מהוריהם ולא קיבלו מענה מספיק לצרכיהם.
מכיוון שהמטפלים שלהם לא היו זמינים, מערכות היחסים שלהם עם ההורים הראו ריחוק רגשי וחוסר זמינות. הם לא היו שם כדי לתמוך או לעזור להם כשהם צריכים את זה.
- הם למדו להימנע ממגע רגשי ואינטימיות עם אחרים. זו תוצאה של למידה שהם לא יכולים לסמוך על נתוני ההתקשרות שלהם.
- הם מתקשים להביע את רגשותיהם כי הם חוששים שהם עלולים לחוות דחייה או אדישות. הסיבה לכך היא שהם סבלו באותו אופן מידיהם של דמויות הייחוס שלהם.
- הם בסופו של דבר יוצרים סוג של מגן בלתי נראה, בונים אוטונומיה לכאורה המבוססת על מערכת של אסטרטגיות נלמדות. אסטרטגיות אלו נלמדו מתוך פחד מדחייה.
מערכות יחסים רומנטיות עם סגנון התקשרות נמנע נוטים להיות מרוחקים מכיוון שאדם אחד מרגיש שהוא לא באמת יכול לסמוך על האחר. הם נמנעים מחיבור רגשי בגלל חרדה ופחד ביחס לבן הזוג שלהם ולעצמם. בנוסף לכך, קשה להם מאוד לבקש או לקבל עזרה מאחרים.
התקשרות נמנעת: יחסים לא יציבים ותלותיים
בהתקשרות נמנעת, לילדים יש הורים לא יציבים. לפעמים הם דוחים את הילדים בלי שום סוג של עקביות במניעיהם.
סוג זה של חוסר ביטחון גורם לילדים עם סגנון זה לא לרצות לחקור את העולם כי הם לא יודעים אם דרישותיהם ייענו אם יבקשו עזרה.
אנשים עם סגנון התקשרות זה נוטים מאוד לפתח תלות רגשית, והם לומדים לחיות עם פחד וחוסר ביטחון במערכות יחסים. הם נוטים להיות בעלי דימוי עצמי שלילי, הערכה עצמית נמוכה ותחושת שליטה נמוכה במה שקורה.
הם מפחדים מנטישה ודורשים תשומת לב רבה. הם צריכים שאחרים יראו כל הזמן את אהבתם.
לסיכום, זה מסביר את הקשר בין סגנונות התקשרות ויחסים רומנטיים. נראה שהקשרים שיצרת עם הדמויות הראשיות הראשונות בילדות משפיעות על סוג בן הזוג שתבחר בהמשך החיים. זה גם משפיע על סוגי הקשרים שאתה מקים ועל איכות הקשר שיש לך עם הקרובים לך ביותר.