בקשת עזרה היא מעשה של גבורה
למה כל כך קשה לבקש עזרה? עבור אנשים רבים, לבקש תמיכה והכוונה זה כמו לצאת למסע אפי מלא בחוסר ודאות ואפילו בושה.
בעולם התחרותי של ימינו, מקובל לחשוב שבקשת עזרה מרמזת על חובה להחזיר טובה. זה משקף אמונה שכל מה שמישהו עושה נעשה מתוך ציפייה לקבל משהו בתמורה.
כל אחד צריך לשאול את עצמו את השאלה הזו: כשאני עוזר למישהו, האם אני מצפה למשהו בתמורה? לפני שתגיב, באמת תחשוב על זה.
באופן כללי, מה שאדם מצפה מאחרים הוא בדרך כלל השתקפות של עצמם. משמעות הדבר היא שכדי לשנות את האמונות של האדם לגבי אנשים אחרים, עליו להתמקד תחילה בדימוי העצמי שלו.
החברה של היום מעדיפה ומתגמלת מוטיבציה עצמית ופרפקציוניזם. באופן מסוים, הדבר מרמז על החובה להיות עצמאי ועצמאי.
במוחם של רבים מוטבע שהם לא צריכים אף אחד כדי להתקדם בחיים. רבים מאמינים שהם עצמם מספיקים, וכי בקשת עזרתם של אחרים היא סימן לחולשה. אמונה זו מבוססת על יהירות וגאווה, ורק משמשת להזין את האגו באופן שקרי.
הכרה במגבלותיו של האדם
הכרה במגבלות פירושו לזכור תמיד שלא ייתכן שלאדם אחד לבדו יהיו כל התשובות, לדעת תמיד את כל האמת, או להיות עצמאי לחלוטין ללא תמיכת הטבע ואחרים.
העולם הטבעי נועד לשיתוף פעולה, בהתחשב בכך שכל בני האדם חייבים להיות תלויים באחרים סביבם כדי לשרוד. זה בלתי נמנע. זו מציאות שאי אפשר להתחמק ממנה. לחשוב ההיפך פירושו להתבודד מהמציאות.
הלמידה כיצד לבקש עזרה בעת הצורך היא מעשה של צניעות ואומץ. זה אומר להכיר בעובדה שהעולם מלא במשאבי טבע שמגדילים את האפשרויות והיכולות של האדם. משאבים אלו הם כלים המסייעים בהשגת יעדים והתגברות על מכשולים.
כאשר אדם מושיט יד למישהו אחר, הוא גם נותן הצבעת אמון לאותו אדם. זה מקל על פירוק הדעות הקדומות הקיימות בחברה. בקשת עזרה מחזקת את הקשרים ומובילה אנשים להניח את מגן הגאווה והיהירות.
מחוות שוויון
כאשר ניתנת עזרה, זה אומר שאף אחד לא מעל אף אחד אחר. וכשמתקבלת עזרה, זה אומר שאף אחד לא מתחת לאף אחד אחר.
קבלת עזרה היא לא מעשה משפיל, וגם לא מרמזת שאדם חייב להנמיך את עצמו בשביל כל אחד אחר.
ההכרה שיש נסיבות בחיים שבהן אדם זקוק לאדם אחר הופכת אותו לאנושי יותר, וקרוב יותר לסובבים אותו.
בקשת עזרה הופכת אחד ליותר ישר, ויותר מסוגל לעזור לאחר אם הוא מתבקש.
לבקשת עזרה אין שום קשר לכישלון, לא לתלות ולא לנחיתות. זה קשור יותר להכרה במגבלות, בצניעות ובגבורה של האדם עצמו. זהו צעד נהדר בהכנת עצמך להתעמת ולפתור את הדעות הקדומות היוצרות חוסר אמון באחרים.
תעז לבקש עזרה
לפעמים, להושיט יד היא משימה קשה ומפחידה. אנשים רבים עברו חוויות רעות בחייהם שבהן נזקקו לעזרה. אולי הם לא הצליחו למצוא מישהו ברגע הצורך שלהם, או אולי הם קיבלו סיוע שלא ממש מועיל. כל מצב יכול ליצור תסכול.
לחלק מהאנשים יש גם אמונה מוטעית שבקשת עזרה פירושה אימוץ חוב ויש להחזיר את הטוב. להיות מודעים לעובדה שהחברה יוצרת את ההשפעות האלה וכופה את הרעיונות האלה יכולה לעזור להכין אותנו לעשות את צעד האומץ ההכרחי. זה גם אומר להתנתק מהפחדים של האדם עצמו, ולהשאיר מאחור את חוסר האמון הזה ואת הבידוד שהוא יצר.
תעז לבקש עזרה. אמון באחרים שמציעים עזרה ולא רוצים שום דבר בתמורה.
אף אחד לא לבד. יש אינספור אנשים טובים בעולם שמוכנים לעזור כשיש צורך. אל תשכח מהם, ותן להם את ההזדמנות להראות ולשתף את האיכות הזו. עם גישה זו נוצרות רגשות של אהבה, נדיבות, חמלה וטיפול הדדי.
