הנוירוביולוגיה של רגישות מוסרית
מה טיבו של המוסר? הוויכוח הזה היה מרכז הטיעונים של תיאורטיקנים במשך עשרות שנים. עם זאת, מה לגבי הנוירוביולוגיה של רגישות מוסרית? נוירוביולוגיה, או מדעי המוח, היא המחקר המדעי של מערכת העצבים. מה גילו מדענים מהיכן מגיע המוסר?
נכון לעכשיו, מדענים מחשיבים כישורים מסוימים, כמו רגישות חברתית וקוגניציה, כמרכזיות לאבולוציה של האנושות. עם זאת, לאחרונה, תיאוריות חדשות מדגישות גם את תפקידם של תהליכים רגשיים ואינטואיטיביים בתהליך קבלת ההחלטות האנושיות.
מחקר הנוירוביולוגיה הצליח לזהות מבנים מוחיים מסוימים המעורבים בייצור רגשות בסיסיים. עם זאת, הארגון העצבי של רגשות מורכבים או משניים יותר (או רגשות מוסריים) עדיין לא ידוע.
תחומים מסוימים של מדעי המוח החלו לחקור סוגים שונים של רגשות מוסריים באמצעות הדמיה עצבית וטכניקות אלקטרופיזיולוגיות. למעשה, תחום מחקר דיסציפלינרי אחד הוא מדעי המוח האפקטיביים. מטרתו היא לסווג רגשות לפעולות נפשיות בסיסיות ולמנגנונים עצביים התואמים להן.
הודות למחקר בתחומים אלו, רגשות מוגדרים כתופעות מורכבות מרובי גורמים המפעילות השפעה רבת עוצמה על התנהגותם וחשיבתם של אנשים.
רגשות מוסריים
לפי הפסיכולוג jonathan haidt (2003), רגשות מוסריים שונים מרגשות בסיסיים (עצב, אושר, כעס, פחד והפתעה) בכך שהם קשורים באופן מהותי לאינטרסים ולרווחה של החברה כולה, כמו גם לזה של החברה כולה. כל אחד.
עם זאת בחשבון, אפשר לומר שרגשות מוסריים נכנסים לתמונה במהלך אינטראקציות בין אנשים. הם יכולים גם להשפיע על אדם כאשר הוא תופס משהו כהפרה מוסרית.
היידט גם מעיר שרגשות בסיסיים, מצד אחד, מגיעים מרעיונות. הם יכולים לבוא גם מדמיון, זיכרונות או תפיסות של רלוונטיות אישית מיידית. מצד שני, רגשות מוסריים הם רגשות מורכבים. הם קשורים קשר הדוק לרווחה ולאינטרסים של החברה, כמו גם של אנשים.
נסיבות שמתרחבות מחוץ לתחום האישי של האדם יכולות גם לעורר רגשות מוסריים. הם חיוניים לקידום האחדות כאשר אנשים עובדים כקבוצה.
אשמה, הכרת תודה וחמלה הם כמה דוגמאות לרגשות מוסריים פרו-חברתיים. עם זאת, רגשות מוסריים שליליים יכולים לפעול גם נגד אינטראקציות חברתיות. כמה דוגמאות לרגשות אלו הן בוז, שנאת זרים או כעס.
בעבודתו משנת 2003, הצביע הייד על ארבע קבוצות עיקריות של רגשות מוסריים:
- רגשות הקשורים לזולת (לדוגמה, בוז, כעס וסלידה).
- רגשות מודעים לעצמם (לדוגמה, בושה, מבוכה ואשמה).
- רגשות הקשורים לסבל של אחרים (למשל, אמפתיה).
- רגשות הקשורים לשבח אחרים (לדוגמה, הכרת תודה, פחד והערצה).
הנוירוביולוגיה של רגישות מוסרית
לאורך מאות השנים, תיאוריות פילוסופיות אימצו גישה מבוססת היגיון ודדוקציה למוסר. מטרתם הייתה לזהות את העקרונות האוניברסליים שיכולים להנחות את ההתנהלות האנושית.
שינויים נצפים בהתנהלות המוסרית של מטופלים עם בעיות מוחיות העניקו לחוקרים נתונים אובייקטיביים על קוגניציה מוסרית. הודות לנתונים האלה, גילויים מדעיים על מוסר עזרו לנו להבין טוב יותר את מדעי המוח הקוגניטיביים המוסריים.
בהקשר זה, החוקרים רואים במוסר אוסף של מנהגים וערכים. קבוצות תרבותיות שונות מאמצות את האוספים הללו כדי להנחות את התנהלותן החברתית. לכן, פרספקטיבה זו של מוסר אינה מודה בקיומם של ערכי מוסר מוחלטים.
אולי נראה שהארגון העצבי של רגשות מורכבים או משניים כמו רגשות מוסריים עדיין לא ידוע. על פי ספרות שפורסמה, הוצע כי תופעות מוסריות נובעות משילוב של האזורים הבאים במוח:
- ידע חברתי קונטקסטואלי (מיוצג בקליפת המוח הקדם-מצחית).
- ידע חברתי משמעותי (מאוחסן באונה הטמפורלית העליונה והאחורית).
- מצבי מוטיבציה בסיסיים (תלוי במעגלים של הקורטקס הלימבי).
בסיס נוירוני של הכרה מוסרית
כדי לקבוע את הבסיס של קוגניציה מוסרית, החוקרים משתמשים במחקרים שנעשו בחולים עם נזק מוחי נרכש. בדרך זו, הם גילו שאזורים מסוימים במוח אחראים להתנהגות מוסרית.
המחברים Eslinger and Damasio (1985) ערכו מחקר מקיף על הנוירוביולוגיה של רגישות מוסרית. במחקרם הם תיארו ליקויים מסוימים בהתנהגות מוסרית בחולים עם נזק מוחי. החולים שהם חקרו רכשו את הנזק המוחי הזה במהלך הבגרות, שהתרחש באזורים מסוימים בקליפת המוח הקדם-מצחית.
מאוחר יותר, מחקר הראה כי פציעות באזורים אלו בקליפת המוח הקדם-מצחית שנרכשו בגיל צעיר מובילות לנזק או להידרדרות בחלק מתהליכי קבלת ההחלטות. זה יכול להתרחש הן בהתנהגות והן בהיגיון מוסרי. לכן, נראה שפציעות מוקדמות בקליפת המוח הקדם-מצחית עשויות להשפיע על ההתפתחות המוסרית.
בנוסף לקליפת המוח הקדם-מצחית, אזורים אחרים במוח משפיעים גם על רגישות מוסרית ורגשות מוסריים. שינויים מבניים מסוימים באונה הטמפורלית הקדמית (הן נרכשת והן מתפתחת) יכולים גם הם לפגוע בהתנהגות המוסרית.
תפקוד לקוי של המעגל העצבי המערב את אזור ה-sulcus הטמפורלי העליון (STS) הוא אזור מפתח במוח בתפיסה חברתית. זה קשור לקשיים בשיפוט של פעולה מכוונת אצל אנשים הסובלים מאוטיזם, למשל. זה מוביל לתחושת גאווה ובושה מופחתת.
רגישות מוסרית וקוגניטיבית הייתה בסיסית באבולוציה של בני אדם. המוח האנושי מכיל רשת מיוחדת של נוירונים לעיבוד מוסרי שטרם נחקרה במלואה. נראה שעוד נותר לחקור בתחום הנוירוביולוגיה והרגישות המוסרית.
