אני יכול לעשות הרבה דברים משוגעים, אבל אני לא משוגע

לעשות דברים מטורפים זה סימן לחופש שאין לו שום קשר להיות משוגע. זה פשוט נותן לך את ההזדמנות ללכת בדרך שונה ממה שרובם מחשיבים כנורמלי. במצבים הספונטניים והכאוטיים האלה, אתה יכול לעוף גבוה יותר ממה שהיית יכול אחרת. כולם, ממש כולם, עשו משהו מטורף בחייהם, כי להשתחרר ולזרוק זריקת אדרנלין זה הכרחי וטבעי.

לרוב האנשים, "להיות משוגע" קשור לחוסר איזון נפשי כלשהו ותפיסת מציאות מעוותת, אובדן שליטה עצמית, הזיות או התנהגויות אבסורדיות ומגוחכות.

בינתיים, "לעשות משהו מטורף" הוא ביטוי דיבור בעל משמעות שונה בתכלית. אנחנו צריכים קצת טירוף בחיינו, אחרת לעולם לא נעז לחתוך את החוט ולהיות חופשיים לעשות דברים לא בדיוק הגיוניים.

הגבול בין גאונות לשיגעון

לא כל הגאונים משוגעים, ולא כל המשוגעים הם גאונים. גאון הוא מישהו שיש לו יכולות יוצאות דופן, מומחיות בתחום מסוים או נושא מסוים, ויכולת לגלות ולהביע רעיונות חדשים. במילים אחרות, הם יוצרים.

הם לא בהכרח חולים, למרות שכשהם חולים, הם יודעים לנצל את זה כדי ליצור דברים מדהימים. מחקרים הראו כי יכולות יצירתיות קיימות אצל חולי נפש לפני שהמחלה באה לידי ביטוי.

יש אנשים שמתייגים אחרים כמשוגעים רק בגלל שיש להם יכולות מיוחדות ונטיות דמויות גאונות. לפעמים אנחנו מזלזלים בדברים שאנחנו לא מבינים מתוך פחד ו/או בורות. אבל הגבול בין גאונות לשיגעון רחב יותר ממה שאנשים מסוימים יכולים לראות.

נראה שההמצאה היא גנטית, אם כי מעט מחקרים נעשו בנושא. יחד עם זאת, גם הסביבה משחקת תפקיד גדול. למשל, אם מוצרט או איינשטיין היו מבודדים בג'ונגל, הם לא היו גאונים שהם היו. גם לא תהיה לנו את התדמית שלהם שיש לנו היום. מחקרים מראים ש -75% מארכיטקטורת המוח תלויה בסביבה.

יצירתיות קשורה גם לקונפליקט רגשי. נראה שחוסר שביעות רצון הוא מה שדוחף את הגאון ליצור, ויש לזה בסיס נוירולוגי. גאונות היא לא מחלת נפש. אבל כשהשניים קיימים ביחד, האדם יודע לנצל את הטירוף שלו כדי ליצור משהו יפה.

נורמלי ומשוגע

טירוף הוא למעשה חוסר היגיון או שיקול דעת טוב. הבעיה היא שעד סוף המאה ה-19, שיגעון היה קשור לדחיית נורמות חברתיות מבוססות. מסיבה זו, אנשים היום עדיין רואים באנשים שאינם פועלים לפי הנורמות החברתיות כמטורפים.

רוב החברות בונות מודלים של התנהגות המשתרעים על שלבי התפתחות האדם השונים. בשים לב להבדלים תרבותיים, רוב החברות מצפות מאנשים להיוולד בריאים, לגדול ללא סיבוכים בריאותיים, ללכת לקולג' או להתמחות בתחום רווחי כלשהו, להתחתן ולהקים משפחה חדשה בבית חדש.

הפרדיגמות הללו הן רק נורמות. רוב האנשים עלולים לקבל אותם כנורמליים ולהאמין שכל גישה או רעיון שחוצים את הגבולות הללו שגויים, או אפילו מטורפים. אבל לפעמים, טירוף הוא התגובה הבריאה היחידה לחברה חולה.