סולומון אש: מחלוצי הפסיכולוגיה החברתית
מומחים רבים רואים בסולומון אש כאחד מחלוצי הפסיכולוגיה החברתית. במאמר זה נדבר על חייו ותרומתו.
הוא נולד בוורשה שבפולין בשנת 1907. כשהיה בן 13 עברה משפחתו לניו יורק. שם השלים סולומון אש את לימודיו והשיג את הדוקטורט שלו בשנת 1932. עם הזמן, הוא השיג הכרה על ניסויי הפסיכולוגיה החברתית המקוריים שלו. במיוחד, הוא ניסה להדגים את ההשפעה שיכולה להיות לאחרים על התנהגותו של אדם.
בזמן שלמד באוניברסיטת קולומביה, סולומון אש היה תלמידו של מקס ורטהיימר. המומחה הזה לפסיכולוגיה של הגשטאלט ממש השפיע עליו. כלומר, הוא עזר לו להתעניין בתופעות התפיסה, המחשבות והאסוציאציות.
"יש להבין את רוב המעשים החברתיים במערך שלהם, ולאבד משמעות אם הם מבודדים. שום טעות בחשיבה על עובדות חברתיות חמורה יותר מהכישלון לראות את מקומם ותפקודם".
-שלמה אש-
התפתחותו האינטלקטואלית של שלמה אש
אש עבד כפרופסור לפסיכולוגיה במכללת סוורתמור במשך 19 שנים. בתקופתו במוסד, יצר קשר חזק עם וולפגנג קולר, שאותו העריץ תמיד. במיוחד עוררו התיאוריות שלו עניין במחקר. יתר על כן, הם שימשו את היסודות לניסויים שלו. אש התפרסם מאוד בשל הניסויים שלו וספרו מ-1952 פסיכולוגיה חברתית.
הוא חולל מהפכה בחקר המוח האנושי. כמו כן, הוא עבד גם במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ובאוניברסיטת פנסילבניה. יתר על כן, היה לו גם תקופה קצרה באוניברסיטת הרווארד, שם ניהל את הדוקטורט. תזה של מילגרם סטנלי המפורסם והשנוי במחלוקת.
ניסויי הקונפורמיות של אש
בשנת 1951, סולומון אש ערך סדרה של ניסויים המוכרים כניסויי קונפורמיות אש. ספציפית, המטרה העיקרית שלהם הייתה להוכיח שאנשים נכנעים לקבוצה.
אחד הניסויים שלו כלל יצירת קבוצה של שבעה עד תשעה תלמידים. כולם, מלבד אחד, היו שותפים של החוקר. החוקרים הציגו לתלמידים שתי שורות. לאחר מכן, הם ביקשו מהתלמידים לציין איזה תור ארוך יותר. התשובה הנכונה הייתה ברורה מאוד. עם זאת, השותפים החלו לבחור באפשרות הלא נכונה. זה הפעיל לחץ עצום על הנושא שאינו שותף. כתוצאה מכך, הנבדק הלך יחד עם הקבוצה, והחליט נגד מה ההיגיון אומר להם.
סולומון אש הראה שרבים מנבדקי הניסוי הסכימו בסופו של דבר עם תגובות הרוב, למרות שברור שהן טעו. זה גרם לאש לתהות אם הנבדקים שנתנו תשובות של 'מנטליות אספסוף' עושים זאת כי הם באמת היו משוכנעים בתשובותיהם. התשובה לשאלה זו הייתה לא. הוא גילה כי מספר האנשים שנכנעו לתשובת הרוב ירד במידה ניכרת כאשר הם הורשו להביע את החלטתם בפרטיות. לפיכך, ההשפעה פעלה על מצפונו של הפרט ולא על שיקול דעתו.
היבטים אחרים של ניסויי הקונפורמיות של אש
כדי להשלים את הניסוי הראשי, סולומון אש הציג כמה וריאציות. אחד מהם היה שהוא הציג נושא (גם שותף) ששבר את הקונצנזוס של הרוב. אש מצא שנוכחותו של אותו אדם שלא הסכים עם הקונצנזוס הפחיתה באופן דרסטי את מספר הנבדקים שנכנעו או תאמו את דעתו השגויה של הרוב.
הניסויים של אש, אף שספגו ביקורת, סיפקו פרספקטיבה שונה ומקורית של האופן שבו קבוצה יכולה להשפיע ולהתנות אותנו. למעשה, רבים מחשיבים אותו לאחד הפסיכולוגים החשובים בהיסטוריה.