היפרד מהחרדה שלך בתשומת לב
לבני אדם יש את היכולת לחוות סוג שונה של פחד מאשר חיות, פחד פסיכולוגי. הייחודיות הגדולה שלו היא שאין לו שום קשר לסכנה ממשית, אובייקטיבית או מיידית. מיינדפולנס יכול לעזור לך להתגבר על הפחד הפסיכולוגי שאנו מתכוונים אליו: חרדה.
פחד פסיכולוגי מתייחס תמיד למשהו שיכול לקרות או למשהו שכבר קרה ויכול לקרות שוב. זה לא מתייחס למשהו שקורה ברגע זה ממש.
גופו של אדם הסובל מפחד זה נמצא ב"כאן ועכשיו". עם זאת, המוח שלהם נמצא בעתיד, צופה מציאויות אפשריות או חזרות חדשות על מציאויות העבר.
מיינדפולנס ומחלת החשיבה
מחלת החשיבה מתייחסת למצב לא מתואם בין הנפש לגוף. מחשבות הולכות לכיוון אחד, רגשות הולכים בדרך אחרת ותחושות גופניות הולכות לכיוון שלישי. בעזרת תשומת לב, אנו מנסים לתאם את האלמנטים הללו בהרמוניה מושלמת.
במילים פשוטות, אנחנו לא חיים רק בהווה. אנחנו למעשה חווים את החיים במצב מקוטע. תפיסת המציאות שלנו מפוצלת, מפוזרת ומעוותת. בנוסף, יש לנו הפסקות קשב ופרשנויות. לבסוף, חרדה פתולוגית עושה את כניסתה.
למוח של אדם חרד יש חיים משלו. הוא חי בנפרד מהגוף ומהמציאות האובייקטיבית. המוח המודאג מנסה כל הזמן להימנע מסכנה עתידית. זה כך, עד שהגוף בסופו של דבר סובל מסוגים שונים של הפרעות חרדה.
מחלת החשיבה היא מצב של חוסר תיאום בין הנפש לגוף. מחשבות, רגשות ותחושות גופניות נמצאים כולם ב"תדרים" שונים.
חרדה כהימנעות חווייתית במיינדפולנס
דרך ההתנהגות המיוחדת בה משתמשים אנשים הסובלים מחרדה נקראת (במונחים של מיינדפולנס) "הימנעות חווייתית". הימנעות חווייתית מתרחשת כאשר אדם לא רוצה להישאר בקשר עם חוויה מסוימת (תחושות גופניות, רגשות, מחשבות, זיכרונות וכו'). לכן, האדם משנה את התדירות ואת האופן שבו אירועים אלו מתרחשים, כמו גם את ההקשר שמייצר אותם.
הימנעות חווייתית אינה מאפשרת לנו להישאר בקשר עם חוויות מסוימות, וגורמת לנו לשנות את טבען. זה תורם להפרעות חרדה.
מאמצים כאלה להימנע מחוויות אלו מובילים ישירות להיפך. הם מחמירים את האירועים עד שהם גורמים לאדם להרגיש אפילו יותר חסר שליטה. לפיכך, לאנשים עם דפוס של הימנעות חוויתי יהיה סיכוי הרבה יותר גבוה לפתח עוד יותר פחד.
אנשים אלה גם יברחו יותר בהתקף פאניקה בלתי צפוי מאשר אנשים שמקבלים את החוויות הפנימיות שלהם טוב יותר. דיכוי המחשבות והרגשות תורם בבירור להפרעת חרדה כללית, פוביות ספציפיות והפרעת דחק פוסט טראומטית.
המאפיינים החשובים ביותר, המשותפים לכל הפרעות החרדה, שאליהם מכוונת מיינדפולנס ישירות הם הבאים:
- הימנעות התנהגותית וחווייתית (כבר הוסבר לעיל)
- נוקשות קוגניטיבית (או במילים אחרות, הנטייה לחשוב תמיד באותה צורה באופן מודע או לא להרהר בחלופות)
- רפרטואר נוקשה של תגובות (תמיד עושה את אותו הדבר, נשאר תקוע)
כיצד מיינדפולנס יכול לעזור לנו להפחית את השפעות החרדה?
ריפוי חרדה באמצעות מיינדפולנס הוא תהליך המורכב מאיחוד. כדי שזה יקרה, יש לשלב את כל השברים המופרדים והמבודדים או המוזנחים במצפונו. מיינדפולנס מבוסס על שלוש מטרות בסיסיות לטיפול בחרדה:
- הרחבת המודעות שלך על החוויות שלך. מדובר בהתבוננות בתגובות הרגשיות שלך בבהירות מוגברת. מדובר במודעות רבה יותר לפעולות החיצוניות ולהימנעות הפנימית שאתה מבצע על מנת לשלוט בחרדה זו.
- יצירת שינוי קיצוני בגישה של האדם לחיים. ננסה לשנות את הגישה הנפשית שלנו, ביקורתית ושולטת מדי, לגישה הרמונית יותר, חומלת ולא שיפוטית. אנו נקבל את התוכן, ללא קשר לסימן שלו.
- שיפור איכות החיים הכללית של האדם. נדגיש גמישות קוגניטיבית ונתמקד לחלוטין בהווה שלנו על מנת לעורר שינויים שיעשירו את חיינו.
הטיפול בחרדה באמצעות מיינדפולנס מורכב מאיחוד. יש לשלב את השברים המופרדים והמבודדים או המוזנחים בתוך המצפון.
מה אנחנו יכולים להשיג מתרגול ממושך של מיינדפולנס?
ניתן לראות בתרגול ממושך של מיינדפולנס שלושה תהליכים המתרחשים בהדרגה:
- להיות מודע לכל התוכן הפנימי של האדם בבהירות עזה.
- הרחבת החזון של האדם על עצמו ונקיטת פרספקטיבה ועומק של המתרחש והסיבות שלהם.
- לאפשר במודע, במקום לחסום, תופעות של מחשבה, רגש, זיכרון, תחושה, דימויים וכו'.
מתן אפשרות זו מוביל בסופו של דבר לפירוק טבעי של תוכן זה. מחזור זה של פירוק טבעי דומה לזה של כל יצור חי אחר. התוכן מופיע בתודעה המתבוננת שלנו, הוא מתפתח ומת.
מכאן נובע שתרגול מיינדפולנס עוזר לנו לראות כיצד המחשבות, הרגשות והתחושות שלנו משתנות במהירות. אנו מבינים שאין דרך לשמור ולתקן את המצבים ה"נעימים" ובהחלט להשליך את המצבים ה"לא נעימים".
חשיפה מודעת או הפסקת לברוח ממה שאנו חוששים ממנו
בסוג החשיפה המשמש בתרגול מיינדפולנס, אותו עיקרון משמש כ"חשיפה עם מניעת תגובה ", המשמש בטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים. אנו מתקרבים למה שאנו חוששים ממנו ונשארים שם עד שהחרדה מצטמצמת ונעלמת.
התבוננות בתחושות הקשורות לחרדה ללא שיפוט ומבלי לנסות לברוח או להימנע מהן יכולה להפחית את התגובתיות הרגשית של האדם. באופן כללי, אי נוחות רגשית תיחווה כפחות לא נעימה וגם כפחות מאיימת כי המשמעות הסובייקטיבית שלו משתנה. זה יכול להוביל לשיפור בסובלנות כלפי רגשות ומצבים שליליים.
לפיכך, באמצעות מיינדפולנס, אנו יכולים לתרגל בכוונה נוכחות באי נעימות. זה יגדיל את היכולת שלנו להתמודד עם המצב. אנו יודעים שהחרדה דורשת התנגדות כדי להישאר או להתגבר. האתגר הוא להיות בנוכחותו את פרק הזמן הדרוש.
