חשקים: תגיד לי מה אתה רוצה לאכול, ואני אגיד לך איך אתה מרגיש

בני אדם מבטאים את הרגשות שלנו ביחסים שלנו עם אוכל. כאן אנחנו מדברים על רגשות מודחקים. אלה שאנחנו לא תמיד מודעים או מקבלים.

ומכיוון שההדחקה לעולם אינה מוחלטת, רגשות אלו עולים לעיתים קרובות אל פני השטח בסופו של דבר. והאמת היא שלעתים קרובות הם מתבטאים באופן שבו אנחנו אוכלים או מה אנחנו אוכלים.

עבורנו, בני האדם, מזון הוא הרבה מעבר להכרח ביולוגי. מנקודת מבט סמלית, זה קשור לכל הדברים האימהיים. זה קשור לאופן שבו אנחנו אוהבים ואוהבים אותנו. הדרך שלנו להתייחס לעולם.

אדם שמסרב לאכול מביע, במובן מסוים, רצון להפסיק לחיות. מי שאוכל יותר מדי, לעומת זאת, מסגיר רצון לשרוד איום אמיתי או מדומיין.

מה שאנחנו אוכלים גם אומר משהו על איך אנחנו מרגישים. בתיאוריה, כל מזון שמוכן היטב צריך לטעום לנו כי הוא נותן לנו תזונה. עם זאת, מבלי לדעת מדוע, אנו נהנים ממאכלים מסוימים יותר מאחרים.

ד"ר דיאנה מינץ' לקחה על עצמה את המשימה לפענח את הרגשות הנסתרים מאחורי "השתוקקות" מנקודת המבט שלה כתזונאית. זה מה שהיא גילתה.

אוכל חריף ועצב

המילה "חריף" לא חלה רק על אוכל. זה יכול גם לתאר מצבים או אנשים שמייצרים התלהבות או התרגשות. "לתבל" זה להוסיף מנה של עניין או התרגשות. זה לא מקרי שאנחנו משתמשים במילה כך.

לדברי ד"ר מיניך, אנחנו משתוקקים לאוכל חריף כשאנחנו עצובים. יש אנשים שאוכלים דברים שהם כל כך חריפים שזה מביא אותם עד דמעות. אנחנו רוצים אוכל חריף כי אנחנו רוצים רגש, עוצמה וריגוש בחיינו.

אבל אנחנו לא מבינים שזה מה שאנחנו באמת רוצים - או שאנחנו כן יודעים אבל אנחנו מפחדים לעשות דברים חדשים. אנו מפצים על התשוקה הלא ממומשת על ידי אכילת אוכל חריף.

מאפים ושגרות מחנק

קטגוריה זו כוללת עוגות, פשטידות, עוגיות וכו'. זוהי אחת התשוקות שאנו חווים לרוב, ואחד הגורמים התורמים הגדולים ביותר להשמנה ברחבי העולם. יש אנשים אובססיביים לגבי מאפים ומאפים. למה?

אנשים שיש להם חשק למאכלים אלו הם אנשים ששגרת יומם מתישה אותם. הם פונים לפחמימות כדי לפצות על אובדן אנרגיה. הם מחפשים ממתקים כדי שיוכלו לשחזר, באופן סמלי, את השמחה החסרה מחייהם.

חובבי מאכלים מלוחים

למאכלים רבים יש רמה מתאימה של מלח, וזה לא "לטעום", כפי שאומרים מתכונים רבים. כמות המלח הנכונה משפרת את הארוחה, היא לא משתלטת על שאר הטעמים.

עם זאת, יש כאלה שמוסיפים קורט מלח לכל דבר. הם דוחים את המתוק והם מעריצים כל דבר מלוח.

לפי המחקר שדיברנו עליו, אנשים שחושקים כל הזמן במלח סובלים מתסיסה פנימית. הם עשויים להיות מודאגים או חרדים. מלח מפעיל את תנועת המים בתוך גופם, ולכן אכילת מזונות מלוחים היא דרך לבטא חוסר שקט פנימי.

משתוקקים לאוכל פריך

אם נסתכל על זה מקרוב, חובבי מאכלים פריכים לא אוהבים אותם בגלל הטעם, אלא בגלל ה"קראנץ'". הם גם לא מתאמצים להסתיר את הקריסה. להיפך, הם אוהבים את זה.

במקרה זה, הרגש המודח עשוי להיות כעס. ללעוס את המאכלים האלה ולהנות מהמרקם והצליל שלהם היא דרך "להתנהל" או להראות כעס בדרך אחרת. זו גם דרך טובה למשוך תשומת לב כשאנחנו מרגישים שמתעלמים מאיתנו.

עמילנים רכים

מאכלים מסוימים מושכים אותנו מכיוון שהם מרגישים רכים בפה שלנו. למאכלים כמו אורז, פסטה ולחם יש תחושה של רכות, כמו אכילת כרית.

אנשים שחושקים במזונות האלה רוצים להיות מנחמים, מוגנים ונאהבים. המרקם הרך של המזונות הללו נותן תחושה פיזיולוגית הדומה לזו של חיבוק. אנו משתוקקים לאוכל מנחם כאשר אנו עוברים תקופה קשה.

הקשר הזה בין האוכל לרגשות הלא מודעים שלנו הוא יותר מאנקדוטלי. אמנם זה לא מסביר לגמרי את תת המודע שלנו, אבל הוא מציע רמזים חשובים שכדאי לשים אליהם לב. לכולנו יש רגשות מודחקים, וכולנו נכנעים מדי פעם לתשוקות.