מכשולים הם הזדמנויות לצמיחה

בחיים, עלינו להתגבר על מכשולים כדי לצמוח. לפעמים, העיתוי והנסיבות נגדנו וזה בלתי נמנע שנתקל בכמה אתגרים שבוחנים את הגבולות שלנו. אבל אם יש תרמית כסופה למצבים האלה, זה שברגע שאתה מתגבר עליהם, אתה הופך מודע לאינספור הדברים שאתה מסוגל להם, וברגע שתטעום, תרצה עוד.

אתה תרצה ללכת גבוה יותר, רחוק יותר, לקחת על עצמך אתגרים קשים יותר, יותר טירוף, יותר פרפרים בבטן, יותר אדרנלין. אתה תתמכר ללכת למרחק כי החיים בפסגה מבטיחים להיות מדהימים.

מה שמתחיל כהישרדות טהורה או רק כדרך להשגת מטרה הופך, בסופו של דבר, לדרך חיים. אתה הופך לאדם שמתמקד ביעדים בצורה אוטומטית, מבלי להיות המום מכמות ההקרבה והמאמץ שהושקעו בהשגתם.

להיות נון-קונפורמיסט ולשפר את עצמך זה תמיד דבר חיובי; להיות בהתפתחות מתמשכת, במעבר ובצמיחה זה הדחף האנושי ביותר שקיים. עם זאת, לפעמים הדחף הזה לעשות כל הזמן יותר חוסם את היכולת שלנו ליהנות מההישגים שלנו.

אנו מאמצים מצב נפשי מכני בו אנו מחפשים רק שינוי אך לא לוקחים את הזמן להתבונן במה שמשפיע בפועל על חיינו. אנחנו אומרים לעצמנו שצריך לטפס עוד קצת.

אבל אנחנו לא צודקים. השגת "הדבר הבא" לא תעשה אותנו מאושרים יותר. לפעמים עדיף לקבל את מה שיש וללמוד לנצל את זה.

אנחנו משכנעים את עצמנו שהאושר יבוא אחרי שנתגבר על המכשולים שלנו, אבל המכשולים האלה הם חלק מהחיים, והאושר הוא המסע, לא היעד.

לכן, הדבר היחיד שצריך לעשות הוא לשנות את הגישות שלנו ואת הפרספקטיבה שממנה אנחנו רואים את החיים. תתנגד לענות את עצמך במחשבה על מה יכול להיות העתיד, כי אם תעשה זאת, מוקד תשומת הלב שלך יצטמצם ותמיד יהיה ממוקד במחר וביום שלמחרת.

ואז יום אחד, תסתכל אחורה ותעריץ את כל ההישגים שלך, אבל לא תזכור את החלקים הגסים שנשאו את משקלם של ההישגים האלה, את הכוחות שצברת בתהליך, או את האומץ שפיתחת כדי לא להיכשל. בניסיון.

אתה תפספס את כל החיים בין אבני הדרך הנוצצות האלה; היית מודאג מדי מה תהיה הדרישה האישית הגדולה הבאה שלך.

הרחיבו את המיקוד והיו שאפתניים, חפשו והיו הטובים ביותר שאתם יכולים להיות, אך תמיד קחו בחשבון שאינכם יכולים למלא את החלל הריק בגביעים, אלא בכוונות, רגשות, נפילות וסיפוק אישי.

העמידו את עצמכם במבחן, אך אל תדחו את חייכם בהמתנה לנסיבות האידיאליות, כי הם עלולים לא להגיע לעולם.