כאשר להורה יש הפרעת אישיות פרנואידית?

אנשים עם הפרעת אישיות פרנואידית מתקשים לעתים קרובות ליצור קשרים עם האנשים סביבם
לרוע המזל, אנשים עם הפרעת אישיות פרנואידית מתקשים לעתים קרובות ליצור קשרים עם האנשים סביבם.

למרות שלא מדברים על זה לעתים קרובות, לחלק מהילדים יש הורים עם הפרעת אישיות פרנואידית. ילדים אלה סובלים מהשפעות של יחסים משפחתיים לא יציבים, צלקות של חוסר יציבות רגשית וסביבה לא מתפקדת. בשלב מאוחר יותר בחיים, יש להם סיכון מוגבר למחלות נפש. ברור שילדים אלה ומשפחותיהם זקוקים לעזרת אנשי מקצוע רפואיים.

אנשים עם הפרעות אישיות, סכיזופרניה והפרעות דיסאסוציאטיביות הם עדיין אנשים. הם עדיין מתאהבים ויש להם ילדים ומשפחות משלהם. אך ללא תמיכה חברתית ומשפחתית מתאימה, רבים מהם נאלצים להתמודד עם סיטואציות משפחתיות מורכבות, קשות שלעיתים אינן מורגשות.

אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש והשירותים החברתיים צריכים להיות קשובים מאוד לילדים ובני נוער שגדלים עם בן משפחה עם הפרעה פסיכולוגית.

לרוע המזל, אנשים עם הפרעת אישיות פרנואידית מתקשים לעתים קרובות ליצור קשרים עם האנשים סביבם. כדי להחמיר את המצב, זו גם מחלת נפש קשה לטיפול. כל זה יכול ליצור במהירות מצבים משפחתיים מורכבים מאוד, שילדים מאוד פגיעים אליהם. לכן, חשוב להעלות את המודעות למצבים הביתיים הקשים שמחלת נפש זו יכולה לגרום ולטפל בהם בחמלה.

לחיות עם מישהו עם הפרעת אישיות פרנואידית

אנחנו עדיין לא יודעים איך או למה אנשים מסוימים מפתחים הפרעת אישיות פרנואידית. בדרך כלל חושבים שזה שילוב מורכב של גורמים ביולוגיים, גנטיים וחברתיים. אבל הפרעה זו יכולה להיות אחת הקשות ביותר להתמודדות מכמה סיבות. זה לא רק משפיע על כל תחומי חייו של האדם, זה מקשה מאוד על יצירת קשרים בריאים, כולל קשרים אישיים, עבודה ומשפחתיים.

היו מספר מחקרים על ההשפעה של הורה עם הפרעת אישיות פרנואידית
היו מספר מחקרים על ההשפעה של הורה עם הפרעת אישיות פרנואידית.

כמה מאפיינים נפוצים של הפרעת אישיות פרנואידית הם:

  • חוסר אמון כללי. הפרעה זו מופיעה בדרך כלל בגיל ההתבגרות, כאשר היא מתבטאת בחשדנות מתמשכים וחשיבה שאחרים מחפשים אותם.
  • חשדות מתמשכים שאחרים יטעו, יבגדו או ינטשו אותם.
  • דאגה מוגזמת.
  • הצורך בהפגנות מתמיד של אמון ונאמנות.
  • כישורי ניהול רגשיים לקויים. חוסר יכולת לסלוח או לשכוח עלבונות נתפסים, אפילו עד כדי שמירה אובססיבית בטינה.
  • ערני יתר על המידה, תמיד צופה בכל סימן לאיומים או סכנה.
  • תמיד חשוד ומתגונן.
  • קר ועוין.

ילדים לאנשים עם הפרעת אישיות פרנואידית

היו מספר מחקרים על ההשפעה של הורה עם הפרעת אישיות פרנואידית. אבל יש לזכור שההשפעה על ילדים היא כפולה. ראשית, להפרעת אישיות פרנואידית יש מרכיב גנטי. יש הוכחות ברורות לכך שהנטייה לפתח מחלה זו יכולה לעבור מדור לדור.

עם זאת, גנטיקה לעולם אינה מבטיחה שמישהו יפתח מחלת נפש. ללא ספק, לסביבתם ולגידולם יש השפעה משמעותית יותר על התפתחות הילד. הדרך השנייה הזו שמחלה של הורה משפיעה על ילדים היא המקום שבו נמצאת הבעיה האמיתית. בואו נסתכל על מה מחקר מדעי מראה על גדילה והתפתחות של ילדים שגדלים עם הורה עם הפרעת אישיות פרנואידית.

השפעות חינוכיות והתפתחותיות

  • בגיל שנתיים ילדים כבר מתחמקים יותר ופחות קולטים לגירויים חיצוניים.
  • יחסים משפחתיים לא בטוחים, לא יציבים ומלחיצים גורמים לילדים לפחד עז מנטישה, לחפש כל הזמן נחמה, וגם להתנהג בחוסר אמון והיפראקטיביות.
  • הורים עם הפרעת אישיות פרנואידית לרוב אינם עקביים מבחינה רגשית. הם יכולים לעבור מרגש מאוד לקר ועוין ברגעים. הורות לא עקבית זו יוצרת סביבת מתח גבוה המשפיעה על התפתחות המוח של הילד.
  • דימוי עצמי נמוך ודימוי עצמי שלילי.
  • הם מבקבקים את רגשותיהם כי הוריהם פסלו מזמן את רגשותיהם וצרכיהם הרגשיים.
  • ביצועים גרועים מאוד בבית הספר.
  • ילדים עשויים לחוש אשמה כאשר הם סוף סוף מבינים את מחלת הוריהם.
  • הורים עם הפרעת אישיות פרנואידית הם לרוב מגוננים יתר על המידה. לפעמים, הם לא מאפשרים לילדיהם להתרועע בניסיון להגן עליהם מפני נטישה מאוחרת יותר.
  • במהלך גיל ההתבגרות, ילדים הופכים לעתים קרובות להתריס או מעורבים בפעילות פלילית. הם גם סובלים בדרך כלל מהפרעות חרדה, דיכאון או מחלות נפש אחרות.

התערבויות קיימות

ילדים של אנשים עם הפרעת אישיות פרנואידית זקוקים ללא ספק להתערבות פסיכו-סוציאלית מותאמת אישית. אבל חשוב לזכור שלסביבה משפחתית בלתי צפויה יש השפעות מרחיקות לכת ושהטיפול לא צריך להתמקד בילד לבדו. התערבות וטיפול צריכים להתרחב לכל הסביבה, כולל ההורים.

  • כאשר למישהו עם הפרעת אישיות פרנואידית יש ילד, חשוב שהוא יעבור טיפול פסיכותרפי כדי לעודד התקשרות לילד. יש לעודד את האם או האב לדבר על חוויות הילדות שלהם. השוואת ילדותם למערכת היחסים הנוכחית שלהם עם ילדיהם יכולה לעזור להם להבין כיצד לשבור את מעגל היחסים הלא יציבים.
  • בנוסף, המשפחה זקוקה לתמיכה פסיכו-סוציאלית מתאימה שתסייע לה לפתח רשתות תמיכה. זה גם חיוני ללמד את המשפחה את הכישורים הדרושים ליצירת מערכות יחסים, שגרות והרגלים יציבים.

עם זאת, ילדים גדולים יותר שכבר נמצאים בבית הספר יזדקקו להתערבות פסיכולוגית הרבה יותר ספציפית. הילד או המתבגר זקוקים לעזרה לפיתוח הערכה עצמית טובה ולבניית מערכות יחסים חיוביות עם בני גילם. כמו כן, יש לעודד אותם לנסות תחביבים ולעסוק בתחומי העניין שלהם ככלי שיעזור להם להתמודד עם הלחץ של הורה חולה נפש.

ילדים של אנשים עם הפרעת אישיות פרנואידית זקוקים לעזרה ספציפית בהיבטים רבים של חייהם. עם זאת, עם התמיכה הנכונה, הם יכולים לגדול להיות אנשים בריאים, מאושרים ופרודוקטיביים.