לוח נקי, חיוך חדש
שלום.
אני כותב כדי להגיד לך שאני עוזב אותך. אני מניח שכבר הבנת שפגשתי מישהו. זה אני. אני אתן לעצמי הזדמנות. זה מגיע לי.
נשארתי לצידך יותר זמן ממה שהייתי צריך ואתה צריך להכיר בכך. הפה שלך היה מלא הבטחות ריקות. חיכיתי יותר מדי שנים, כמהה לחיבוקים וליטופים שלעולם לא תיתן.
למה התייחסת אליי ככה? היה לנו עתיד נפלא ומבטיח לפנינו. אתה יכול להגיד לי ממה אתה כל כך מפחד? זה אני. הרצון שלך, ההתלהבות שלך, הרצון שלך לחיות.
יכולתי להישבע שהנשמה שלך חייכה כשחשבת עליי.
כל הזריחות, הנסיעות וההזדמנויות הללו ברחו מאיתנו. הזמן שלנו ביחד נגמר ו...וכלום. יש רק ריקנות. אז החלטתי שאני יוצאת לבד, להיות אחראית על עצמי ולהגשים את מטרות חיי. אני כאן בשביל משהו, וזה לא לתת לחיים לחלוף על פניי.
הייתה תקופה שבה אחר הצהריים גשומים גרמו לך לחשוב עליי, לחייך ולתכנן מיליון תוכניות. בימי שני, כשהתעוררת מוקדם ללמוד או ללכת לעבודה, אמרת לי: "איתך עד סוף העולם". ואני - כמה טיפשי מצידי - האמנתי בזה.
כמובן, אם הייתי צריך לבחור זמן להישאר לצידך, ברור שזה יהיה בעונת הקיץ. יכולתי לראות את החיים על הפנים שלך! בשבוע הראשון של הקיץ תמיד בערת מתשוקה, מעולם לא השארת אותי בשמש או בצל, והייתה לנו רומן אינטנסיבי.
אבל מאוחר יותר...אחר כך השארת אותי בוכה. שוב שכחת והתחלת לתת לחיים לחלוף על פניך שוב. יום אחרי יום אחרי יום. כמה משעמם!
גם תחילתה של שנה חדשה טומנת בחובה הבטחות חדשות. מילאתם כל פינה בבית שלנו בפרויקטים חדשים. ימינו היו ספורים, חיים בגן עדן, אבל... עמוק בלב תמיד קיוויתי - תמיד חשבתי שתתחיל שוב לבעור מתשוקה ותקרע את בגדיי בשיניך.
למה אני עוזב עכשיו?
כי חייתי כבר הרבה זמן, יותר מדי זמן, כבולה ל"כלא המחר". חלק מהסבל והייסורים של חיינו המשותפים "קליקו" לי בראש ולחצו על הכפתור הימני.
אז...דף נקי וחיוך חדש. התעוררתי יום אחד, ולא ידעתי מה ללבוש, החלטתי לחייך. זו שמלת המזל שלי, שמלת הערב שלי.
עברנו הרבה ביחד. אבל הזמן עובר ועדיין לא הגדרנו את מערכת היחסים שלנו.
אתה יודע, אני לא סתם עוד צעצוע שאתה יכול לאסוף. החיים נועדו לחיות, להתגבר על מכשולים ולחלוק את המטרות והחלומות שלך. אתה לא בעולם הזה כדי להתבכיין ולתת לכל הזדמנות לחלוף ממך.
הכוח שלך, החלומות שלך ואני תמיד היינו ביחד איתך. מעולם לא אכזבנו אותך - אבל אנחנו פשוט לא מתאימים. אנחנו חיים כדי לפעול בזמן שאתה רק מדבר על זה.
צעקנו עליך בכל יום בכל חודש של כל שנה: אנחנו כאן, בוא למצוא אותנו כשתתעורר! ותמיד היית עייף או פשוט לא רצית. אז התקווה שהחזיקה אותי לצידך התחילה להיעלם...
לא ויתרתי, למרות שאני מניח שטעיתי כשבטתי שתביא אותי איתך לנצח. נפלתי, סבלתי ובכיתי. וכל זה בשביל להיות לצידך.
עכשיו, הסבלנות שלי נעלמה. מהיום אני הולך לחיות. לחייך כאילו אין מחר. הדבר האחרון שאני רוצה זה שתהיה עצוב - זה מה שטוב לשנינו.
במילים פשוטות, כל המצב הזה גרם לי להרגיש כל כך קטן, מה שאומר שעכשיו זה הזמן לגדול. תבטיח לי שתלמד לעוף. אני נותן לך את הסיבה הטובה ביותר להשתמש בכנפיים שלך. הסיבה הזו היא אתה!!!
חתום: ההתלהבות שלך מהחיים.
תמונה תכונה באדיבות Natilles
