נשים ונערות במדע
לפעמים, אתה צריך לנתח טעויות העבר כדי ליצור מחר טוב יותר. מאמץ מרוכז יותר לכלול נשים ונערות במדע הוא חלק מרכזי בניסיון זה לבנות עתיד שווה יותר. עד לאחרונה, המדע נשלט מאוד על ידי גברים. עם זאת, לאט לאט אנו מתקדמים לעבר שוויון אותנטי יותר.
אם תבקש מכל ילדה או ילד לצייר מדען, רובם בטח יציירו את אותו הדבר: זקן במעיל לבן. תחשוב על דוק מהחזרה לעתיד. באותה רוח, אם תבקשו מאנשים לנקוב בשמות של אישה שהקדישה את חייה למדע, רובם יתקשו לקרוא למישהו אחר מלבד מארי קירי.
ריטה לוי-מונטלצ'יני, ליז מייטנר, סופי גרמן או מארי אן פיירט-פולזה אינם שמות מוכרים. אולי זה בגלל שגברים כמו אייזק ניוטון, בנג'מין פרנקלין, ניקולה טסלה או לואי פסטר האפילו עליהם לחלוטין בעולם המדע. לגברים תמיד היו יותר הזדמנויות, עמדות טובות יותר ויותר יוקרה.
האם זה אומר שמעט מאוד נשים הקדישו את חייהן למדע במהלך ההיסטוריה האנושית? בכלל לא. הבעיה היא שרובם היו בצל גברים. דוגמה מצוינת אחת היא מילווה מריץ'-איינשטיין, אשתו הראשונה של אלברט איינשטיין. לפי הביוגרפים שלה, היא הייתה חלק מהותי מתורת היחסות של איינשטיין, שבסופו של דבר זכתה בפרס נובל.
נשים ונערות במדע
ה-11 בפברואר הוא היום הבינלאומי של נשים ונערות במדע. האו"ם קבע כמה יעדים קונקרטיים להתקדמות בחמש עשרה השנים הבאות, ואחד מהם היה לשים קץ לאי השוויון.
מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה... נוכחותן של נשים בתחומים אלו הולכת וגוברת, וזה נהדר. עם זאת, גורמים מכריעים יקבעו את עתיד השוויון. בואו נסתכל מקרוב על ההיבטים הללו.
משקל ההטיה המגדרית
לפי דוחות אונסק"ו, פחות מ-30% מהחוקרים בעולם הן נשים. כמו כן, רק 3% מהסטודנטיות בהשכלה הגבוהה בוחרות בלימודי טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT). למעשה, נשים מהוות רק 8% בתחומים כמו מדעי הטבע, סטטיסטיקה, מתמטיקה והנדסה.
האם לנשים פשוט אין את הכישורים לעבוד בתחומים האלה? ברור שלא. אבל יש בעיה. ההכללה האמיתית של נשים ונערות במדע מחייבת את מיגור ההטיות המגדריות. כיום, ילדים בני שבע עד שמונה כבר מפנימים רעיונות לגבי מה זה "עבור בנות" ומה זה "עבור בנים".
ילדים צעירים בדרך כלל מדמים מהנדסים גברים, מדענים ופרופסורים באוניברסיטה. יש לתקן דעות קדומות מהסוג הזה מגיל צעיר מאוד אם אנחנו רוצים לקדם שוויון מגדרי. עידוד בנות להיכנס למדע ולעורר את הסקרנות המדעית שלהן בהחלט יביא לכמה שינויים חשובים.
למה אין יותר נשים בעבודות חשובות במדע?
עלינו להתמודד עם מציאות אחת שאין להכחישה. ככל שאנו עולים במדרגות ההתפתחות המקצועית, אנו רואים פחות ופחות נשים. יש יותר גברים מנשים בתפקידי ניהול וקבלת החלטות. למה? ככלל, הבעיה היא כישלון המדיניות המעודדת שוויון. החברה עדיין רואה במדענים גברים מוכשרים יותר.
בנוסף, האתגר הגדול ביותר של מדעניות שעומדות בפניהן הוא ליישב יולדות עם הקריירה המקצועית שלהן. לעתים קרובות, נשים אינן מסוגלות לקחת על עצמן עבודות באחריות רבה יותר מכיוון שאין מנגנונים לתמיכה באמהות עובדות.
יש עוד גורם חשוב שצריך לקחת בחשבון. "אפקט המטילדה" הידוע, שטבע ב-1993 על ידי ההיסטוריונית מרגרט וו. רוסיטר. לדברי רוסיטר, אנשים נוטים להעריך את העבודה שגברים עושים על פני העבודה שנשים עושות.
התקדמות ותגליות מדעיות נשיות מוצלות לעתים קרובות. או, גרוע מכך, בסופו של דבר גבר מקבל את הקרדיט על עבודתה של אישה. כתוצאה מכך, המדענית נסגרת בחוץ, לא יכולה לקבל מימון לעבודתה, להתפרסם או להתקדם.
נשים ונערות במדע: עתיד מלא תקווה
בקיצור, עלינו ללמד בנות שהן יכולות להיות מה שהן רוצות. בואו נפתח את עיניהם לעולם העצום של הקוסמוס, ליקום הזעיר של הגנטיקה ולהיקף המדהים של ההנדסה. שילובן של נשים ונערות במדע דורש השכלה והזדמנויות.
לכל הנערים והנערות, ללא קשר למצבם או ארץ מוצאם, צריכה להיות הזדמנות ללמוד את מה שהם מתעניינים בו. אחרי הכל, התשוקה היא שמובילה להתקדמות מדעית וטכנולוגית. יש אנשים בתחום שמתעניינים באמת ובתמים בעבודתם זה מה שמאפשר לבני אדם להתקדם. אם נגדל ילדים באופן שווה ונאפשר להם לפתח את עצמם מקצועית ללא דעות קדומות ומכשולים, כולם מרוויחים.
