להיות טוב לעצמו עדיף מלהיות טוב לכולם
להיות טוב לעצמו עדיף על להיות טוב לכולם: זו בריאות ורווחה. זה כמו החוכמה שאתה מקבל ממסע ארוך. לאט לאט אתם משאירים מאחור מצבים מסוימים ומתקדמים בקלילות, משוחררים מהמשקלים הכבדים של העבר. זוהי התעוררות שמעצימה אותך לחיות את החיים בצורה מלאה יותר.
למרות שהתיאוריה קלה להבנה והמון ספרי צמיחה אישית מבוססים עליה, למעשה קשה מאוד ליישם אותה. כדי להבין זאת טוב יותר, ניתן דוגמה קטנה.
תאר לעצמך שאתה מסתכל מהחלון על משהו שקורה כל בוקר באותה שעה. הנה השכן שלך, מוציא את עץ הבונסאי הקטן שלו כדי לקבל קצת אור שמש. הוא מטפל בזה במסירות אובססיבית: הוא גוזם אותו, משקה אותו, מאכיל אותו... אפשר אפילו לומר שהוא נותן לו חיבה.
"כשאתה אוהב ומכבד את עצמך, אין מה לפחד או להימנע מהסתייגותו של מישהו."
וויין דייר-
אבל אתה שם לב למשהו אחר. השכן שלך מעולם לא נראה כאדם מאושר במיוחד. יש לו עבודה שהוא לא אוהב והוא מנסה לרצות את כולם. הצורך הבלתי אנוכי שלו לרצות הפך אותו לבובה שאנשים ממהרים לזרוק. משפחה, בוסים, חברים. למעשה, ה"חוטים" שלו מתוחים עד כדי כך שהם כבר התחילו להתפרק: השכן הצעיר שלך כבר עבר התקף לב ראשון.
כל יום, כשאתה רואה אותו עוזב את הבונסאי היפה שלו, אתה תוהה מדוע הוא לא מטפל בעצמו באותה מסירות ואהבה. לדאוג לעצמך זה משהו שהשכן שלך צריך ללמוד איך לעשות. אולי יש לו מערכות יחסים לגזום, הערכה עצמית להאכיל, וכבוד למצוא שוב.
להיות אדיב לעצמו, עניין של היגיון והכרח
אפיקטטוס אמר כי " בדיוק כפי שאנו הולכים, אנו משתדלים לא לדרוך על ציפורן או לסובב קרסול. בחיים, עלינו להתנהל באותה תשומת לב. " כלומר, עלינו למנוע מאחרים לפגוע בנו ועלינו להגן על עצמנו. בעצמנו. עם זאת, לפעמים אנחנו לא עושים זאת; אנו מזניחים את עצמנו. אנחנו שוכחים שזה לא בריא להפסיק להיות אדיב עם עצמך ובמקום זאת לשים את כולם במקום הראשון.
למעשה, אנו מתעלמים מהעובדה שהניסיון לרצות את כולם על ידי דחיית הצרכים שלנו אינו הגיוני. גם לא רצוי. כמו כן, לתת לחיינו לעבור על ידי הרגשה רעה לגבי דברים - תחושת ריקנות, התלבטות ומתוסכלת - משפיעה.
זכרו שמה שמטפלים בו משגשג. מה שמוגן ומזין מניב פרי. לפיכך, משהו שעלינו גם לחשוב עליו הוא שיש רגעים שבהם יש צורך להשאיר את הרגשות שלנו בצד ולפנות להיגיון. הפרדת מה שאנחנו מרגישים וזכירת מה שאנחנו צריכים צריכים להיות בראש סדר העדיפויות.
זה נכון שהאינטליגנציה הרגשית פופולרית עכשיו. עם זאת, ישנם רגעים מאוד ספציפיים שבהם דרך החשיבה ההגיונית והרציונלית ביותר היא זו שעובדת הכי טוב. הסיבה? סוג זה של מיקוד נפשי הוא שהכי דוחף אותנו לעשות שינויים ולשפר את חיינו.
"הכל יהיה בסדר בסוף. אם זה לא בסדר, זה לא הסוף".
- ג'ון לנון-
אריך פרום אמר שלאנשים יש את היכולת לחיות בסתירה מתמדת. זה לפעמים גורם לנו לומר שאם אחרים שמחים, אני שמח. שאם אגיד לאדם כזה שטוב לי כשהוא טוב, גם אם זה לא נכון, הוא יקבל אותי ואני אהיה מאושר.
דואליות כאלה הן הרסניות. הם יקרים מבחינה רגשית מכיוון שהמשמעות וההיגיון צריכים לנצח במקום זאת. אם אתה לא אוהב משהו, תתרחק ממנו. אם אתה לא מסכים, תגיד. נפגעת? הגן על עצמך. אתה לא שמח? תתנהג אחרת.
איך להיות טוב עם עצמך
להיות טוב לעצמך מתחיל מתחושת איזון. זה לא עניין של תמיד לשים את עצמנו במקום הראשון, לא משנה מה המצב. רווחה בריאה יותר אינה נובעת מנרקיסיזם. זה בא מתוך הבנה שכדי "להיות", צריך גם "לתת להיות".
לשם כך, הבה נחשוב על הממדים הבאים. עלינו להפנים אותם על מנת להפוך אותם באומץ לחלק בלתי נפרד מחיינו.
- ביטחון עצמי. האמונה בכוח שלנו תאפשר לנו להיות מקבלי החלטות טובים יותר. אז נוכל להתקדם ולדעת מי טוב לרווחתנו ומי לא, מה אנחנו צריכים בכל נקודת זמן ואיך אנחנו יכולים להשיג את זה.
- למד להגדיר את המחשבות שלך. כשאנחנו מפסיקים להיות אדיבים לעצמנו, זה כמעט תמיד בגלל הדיאלוג הפנימי המתיש והביקורתי שלנו. זה מונע מאיתנו לגדול, אז בואו נלמד להפיל פחדים ולהפסיק להיות אויבים של עצמנו.
- להיות חברים עם החיים. במקום לרצות להיות "חברים של כולם", בואו נהיה חברים של החיים. היו פתוחים להזדמנויות, לאופטימיות, לתחושת חופש. לא לשאננות ולתלות באחרים.
- גלה את הפוטנציאל הטמון בך. כשאנחנו מגלים את החוזקות שלנו ומנצלים את היכולות והכישרונות שלנו, הכל נופל על מקומו. אנחנו מתחילים להרגיש אמיצים מספיק לעשות דברים בלי להיות תלויים באחרים. דברים שמתגמלים.
לסיום, זכרו שכאשר אדם מרגיש טוב עם עצמו, הסביבה והנסיבות שלו מתחילות להיות פחות חשובות. בפנים, יש כל כך הרבה אנרגיה, ביטחון עצמי ואופטימיות ששום דבר לא יכול לעצור אותם. אל תבזבז את האוצר שאתה נושא בפנים.
