אני מקורות - מראה הנשמה
I Origins הוא סרט עצמאי שהוקרן בבכורה בפסטיבל סאנדנס ב-2014 וזכה ב"הסרט הטוב ביותר של פסטיבל סיטגס". הוא בוים על ידי מייק קייהיל ובכיכובם של מייקל פיט, בריט מרלינג ואסטריד ברגס-פריסבי. הסרט מציג דרמה עם מרכיב בדיוני מעניין, אך סביר באופן מפתיע.
מדע ורוחניות משתלבים לאורך הסרט. זה משהו שנראה שקשה מאוד לגבש, אבל זה משתלב בצורה מושלמת בסופו של דבר. ערכת העלילה היא מעין בובת מטריושקה, אך עם העיניים כנושא המרכזי. בהתחלה, אנו פוגשים את המדען איאן גריי, שמנהל חקירה שתגרום סוף סוף להעלים את הרוחניות. משם, עלילה אחת תיקח אותנו לאחרת כדי להסביר סוף סוף מדוע "העיניים הן ראי הנשמה".
I origins מציג את העיניים כנקודת התחלה
האובססיה של איאן גריי לעיניים מובילה אותו לנסות למצוא מוצא. כלומר, נקודת מוצא לאבולוציה של העין שתראה שלאמונה אין מקום בחברה שלנו. לפחות זו המטרה הסופית שלו. איאן אובססיבי למדע, ראיות ונתונים. אבל, להפתעתו, הוא ימצא אהבה באישה צעירה די לא טיפוסית: סופי. היא נערה רוחנית זרה שעומדת בניגוד עמוק לספקנותו של איאן.
I Origins מתעמק באחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת לאורך ההיסטוריה: מדע מול דת. הוא שוקע באמונות מגוונות ונותן מענה לגלגול נשמות. לפיכך, העיניים הן נקודת המוצא והתגלית שיגרום ליאן לפקפק בכל מה שהוא יודע וכל מה שלמד. עם זאת, הסרט לפעמים סוטה מדיאלוגים שהם סוריאליסטיים ובלתי אמינים מדי בשיחה רגילה בין שני אנשים. בכל מקרה, זה לא סביר מדי אם לוקחים בחשבון את הטבע של סופי.
אולי אנחנו עומדים בפני סרט צפוי מדי. כזה שמבקש לכסות הרבה בזמן קצר וכזה שנשאר על פני השטח. אולי אין לו סיכוי לחדור ללבם של הספקנים ביותר אבל יש לו גישה טובה, למרות שהוא מתפתח היטב וגורם לעלילה לעטוף אותנו, לוכדת אותנו. זה גורם לנו לתהות אם גלגול נשמות אפשרי. אנחנו גם תוהים אם העיניים שלנו היו לא יותר מהחותמת שנותרה מחיים קודמים ואם נשמות אחרות החזיקו פעם את אותו מבט.
סיכוי, אקראיות ומקורות אני
עבור איאן, אין דבר שהמדע לא יכול להסביר. אין עולם רוחני כי לכל דבר יש הסבר מדעי שמוכח בקלות באמצעות תצפיות והדגמות שאנו יכולים לחלץ מהעולם הסובב אותנו. לאקראיות ולמקרה אין מקום בתפיסתו את העולם. עם זאת, הכל משתנה כשהוא פוגש את סופי, אישה צעירה שהוא פוגש דרך מפגש מקרי. הוא כמעט לא יודע עליה כלום והיא אפילו לא שמה לב אליו.
איאן וסופי נפגשים סוף סוף במסיבת ליל כל הקדושים, לילה הקשור קשר הדוק לתחום הרוחני, לנשמות. היא לובשת תחפושת אז הוא יכול לראות רק את העיניים שלה. הם מרתקים אותו ומתעכבים בזיכרונו. ואז, לאחר שאיבד את עקבותיה, איאן מנסה למצוא אותה וסדרה של צירופי מקרים אכן לוקחת אותו אליה. לפתע, איאן מתחיל לשים לב שהמספר 11 מופיע שוב ושוב וכשהוא עוקב אחר עקבותיו, הוא מוצא את סופי.
אבל למה 11? למרות שהמספר מופיע כלאחר יד ובלתי מוסבר בחייו של איאן במהלך הסרט, אנחנו יודעים שזה לא אקראי. הסיבה לכך היא שהמספר 11 מקושר באופן מסורתי לרוחניות. 11 הוא אחד שחוזר על עצמו פעמיים וסכום הספרות שלו נותן לנו 2. זה גורם לנו לחבר אותו עם דואליות, בשני מישורים, ובשני עולמות. באופן דומה, הוא עולה על המספר 10, מקושר בדרך כלל לשלמות ולעולם החומרי. לפיכך, המספר 11 לוקח אותנו למישור שמעבר, לעולם הרוחני.
מיסטיקה ומדע
מי שמנוי על הפיתגוריזם ראה התכתבות מספרית מסוימת עם הטבע. לדבריהם, התבונה נתנה גישה לטבע, לידע אמיתי וזה, בתורו, קשור גם למתמטי, למספרים. מבחינתם הכל יצא ממקום ראשון. וזה היה עיקרון יסוד שממנו צמח כל השאר, האפירון. הם האמינו שלמספר אחד יש טבע אלוהי מסוים שממנו ייצאו השאר. הטוטאליות הזו שהתבטאה במספר 10 ו-11 הייתה שייכת מעבר למישור הבלתי עולמי שלנו.
בנוסף, לפיתגוראים הייתה השקפה מיסטית מסוימת על העולם. בל נשכח שיותר מבית ספר הם היו אגודה בעלת אופי סודי ודתי. מבחינתם הייתה נדידה של נשמות. כלומר, הנשמה הייתה במישור אלוהי שלא היה שייך לכדור הארץ. הנשמה אכלסה את הגוף ותתפוס גוף חדש לאחר המוות. זה יחזור על התהליך כמה פעמים שזה נחוץ עד שהוא הפך חופשי.
טיהור נפש
הם היו צריכים לעקוב אחר כללי התנהגות מסוימים כדי להשיג צורה זו של טיהור או שחרור הנשמה. צמחונות בולטת כמשהו שקשור מאוד לאמונתם בגלגול נשמות, והיא מתרחשת גם בדתות אחרות כמו בודהיזם. ב- I Origins, נראה שסופי לא שייכת לדוגמה דתית מסוימת, אלא מאמינה בגלגול נשמות. היא אוהבת אמונות הינדיות מסוימות.
בדרך זו, אנו רואים ש- I Origins לא רק עולה בקנה אחד עם הפיתגוראים במספר המיסטי 11 אלא גם עם הצהרותיהם על גלגול נשמות. סופי גם מסכים עם הפיתגוראים בכל הנוגע לצמחונות, דבר שיגרום לו להטיל ספק בניסויים מדעיים. הוא מתחיל להעלות שאלות לגבי ניסויים לא אתיים בבעלי חיים ועינויים של תולעים, כפי שאיאן עושה לעתים קרובות. בין אם זה כדי להוכיח תיאוריה או רק מסיבות אנוכיות אנושיות בלבד.
נכון לעכשיו, לעתים רחוקות אנו מהססים לקשר את פיתגורס ותלמידיו למתמטיקה וגיאומטריה. בקיצור, אין לנו בעיה לקשר אותם עם ידע רציונלי ומדעי. עם זאת, על ידי התעמקות בפילוסופיה שלהם, אנו מבינים שהיה להם מרכיב דתי חזק. ב- I Origins, רוחניות ומדע מתמזגים ומזמינים אותנו להרהר על העולם שסביבנו.
שניות
אפלטון הסביר פעם שיש שני עולמות. אחד מהם ברח מחושינו, אבל בהחלט היה שם ונתן לנו גישה לאמת ושחרר את נשמתנו. סופי מציבה שאלה מעניינת ליאן במהלך הסרט כשהיא לומדת שהוא מתנסה בתולעים שיש להן רק שני חושים. היא שואלת: מה היה קורה אם לנו, כמו אותן תולעים חסרות ראייה, חסר חוש נוסף שמונע מאיתנו לראות רחוק יותר?
התולעים שאיאן מתנסה בהן לא יכולות לראות. לכן, הם לא יודעים מה זה אור או צבעים. לפיכך, כיצד נוכל להיות בטוחים שאיננו מפספסים משמעות נוספת? כזה שמאפשר לנו לתפוס משהו שנמצא ממש מולנו. משמעות שאנחנו פשוט לא יודעים כי אין לנו את היכולת לגשת אליה.
האנשים שתיאר אפלטון באלגוריה שלו על המערה נאחזו בדיוק כמו איאן במציאות הרגישה שלהם. הוא גם נצמד לאותם צללים שנראים אמיתיים כי הם יכלו לראות אותם. למרות זאת, הם עזבו בצד את העולם האמיתי שדחו כי לא הייתה להם גישה אליו. הם דחו את זה בלי לפקפק אם זה אמיתי או לא. ונראה שכל מה שלא ידוע או בלתי מוסבר מפחיד בני אדם. נראה שאנו רוצים להיאחז רק במה שאנו רואים, במה שבא לנו דרך החושים.
סיכום
I Origins משחק עם מה שאנו מחשיבים רציונלי, עם גבולות הידע שלנו. היא מציעה מציאות שיכולה להיות לנגד עינינו ושאנחנו פשוט לא יכולים לתפוס אותה. הסרט מפתח קו עלילה כדי לחזור ולהמחיש סוף סוף מטאפורה ששמענו הרבה במהלך חיינו: "העיניים הן מראה הנשמה".