חרדה חיונית - היסטוריה, הגדרה, הבדלים וטיפול

הכרת ההבדל בין תחושות רגילות של חרדה לבין הפרעת חרדה הדורשת טיפול רפואי היא חיונית
הכרת ההבדל בין תחושות רגילות של חרדה לבין הפרעת חרדה הדורשת טיפול רפואי היא חיונית.
חרדה היא מילה דו-משמעית המתארת סימפטום קליני וגם הפרעה. המשך לקרוא כדי ללמוד הרבה יותר על המונח המסקרן הזה.

האם ידעת שפסיכיאטר ספרדי היה הראשון שתיאר חרדה חיונית בספרו משנת 1950? חרדה היא רגש נורמלי ולעתים קרובות בריא. עם זאת, כאשר אדם חש באופן קבוע רמות לא פרופורציונליות של חרדה, זה עלול להפוך להפרעה רפואית. הפרעות חרדה מהוות קטגוריה של אבחנות בריאות הנפש המובילות לפחד, חשש ודאגה.

הפרעות אלו משנות את האופן שבו אדם מעבד רגשות ומתנהג, וגורמות גם לתסמינים פיזיים. חרדה קלה עשויה להיות מעורפלת ומטרידה, בעוד חרדה חמורה עלולה להשפיע ברצינות על חיי היום יום. בהיותה הקבוצה הנפוצה ביותר של מחלות נפש במדינה, הפרעות חרדה משפיעות על 40 מיליון איש באירופה. עם זאת, רק 36.9 אחוז מהאנשים עם הפרעת חרדה מקבלים טיפול.

האיגוד הפסיכולוגי האירופי מגדיר חרדה כרגש המאופיין בתחושות של מתח ומחשבות מודאגות. כמו כן, חרדה חיונית כוללת גם שינויים פיזיים כמו לחץ דם מוגבר. הכרת ההבדל בין תחושות רגילות של חרדה לבין הפרעת חרדה הדורשת טיפול רפואי היא חיונית.

לדוגמה, ידיעה זו יכולה באמת לעזור לאדם לזהות ולטפל במצב. במאמר זה, נבחן את ההיסטוריה, ההגדרה, הסוגים וההבדלים. בנוסף, נדון באפשרויות הטיפול הזמינות.

"אם אקח את המוות לתוך חיי, אכיר בו, ואתמודד איתו בצורה ישרה. אשתחרר מחרדת המוות ומקטנונות החיים. ורק אז אהיה חופשי להפוך לעצמי".

-מרטין היידגר-

היסטוריה והגדרה קצרה

הסוגים וההבדלים
במאמר זה, נבחן את ההיסטוריה, ההגדרה, הסוגים וההבדלים.

בשנת 1950, הפסיכיאטר הספרדי חואן ז'וזה לופז-איבור תיאר ישות נוזולוגית בשם תימופתיה חרדה. מקורו היה התבוננות בהחלמה של חולים נוירוטים במהלך פסיכותרפיה שלא היו קשורים לתהליך הפסיכודינמי. למעשה, הוא חשד שדעיכה ספונטנית כזו של חרדה נוירוטית היא בעלת אופי אנדוגני.

אז זה הוביל לחרדה חיונית, הפרעה במצב הרוח הדומה לעצב החיוני של שניידר בדיכאון אנדוגני. הן נורמליות והן פתולוגיות, אנשים נחשבים חרדה חיונית שונה, בעלת מקור ביולוגי. לכן הופעל עליו טיפול ביולוגי. עם הזמן, לופז הגיע למסקנה שתימופתיה חרדתית אינה ישות נוזולוגית עצמאית.

במקום זאת, זו ישות חיונית או אנדותמית. חרדה הייתה מרכיב הקיים בכל צורות ההפרעות הנוירוטיות המשולבות עם אישיות וגורמים ביוגרפיים. המחקר הנפלא הזה הוביל גם למושג של נוירוזות כהפרעות מצב רוח. תאמינו או לא, כיום, אנשים חוקרים הפרעות חרדה לפי הקריטריונים שלופז מקורו בספרו "החרדה החיונית".

חרדה היא מילה די מעורפלת. לא רק שהוא מתאר סימפטום קליני, אלא גם הפרעה או קבוצה של הפרעות (הפרעת חרדה). חוץ מזה, חרדה מתייחסת ליחסים האינטימיים שלנו עם הפסקת קיומו, האין וגבולות אנושיים. בעיית החרדה קשורה קשר הדוק לתקווה. אחרי הכל, אין מצב אנושי או פסיכולוגי גרוע יותר מייאוש.

בנוסף, הכרת המשמעות של ייסורים וחרדה עוזרת להבין את האנושות. מנקודת מבט פנומנולוגית, חרדה חיונית היא תחושה חיונית. יש לו אותם מאפיינים כמו תחושות חיוניות אחרות, כולל רווחה, אי נוחות או ורטיגו. והכי חשוב, הם מרגישים שמבטאים את הדרך שלנו "להיות בעולם".

סוגים

קודם כל, DSM-V מסווג הפרעות חרדה למספר סוגים עיקריים. בעבר, המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות כלל OCD. אבל הפרעות חרדה כוללות כעת את האבחנות הבאות:

  • הפרעת חרדה כללית. זוהי הפרעה כרונית המערבת חרדה ודאגות מוגזמות. לדוגמה, חרדה מאירועי חיים, חפצים ומצבים. GAD היא הפרעת החרדה הנפוצה ביותר בעולם.
  • הפרעת פאניקה. התקפים קצרים או פתאומיים של אימה וחשש עזים מאפיינים הפרעת פאניקה. התקפי פאניקה נוטים להתרחש ולהסלים במהירות, להגיע לשיא לאחר 10 דקות. עם זאת, התקף פאניקה עלול להימשך שעות.
  • פוביה ספציפית. זה פחד לא רציונלי והימנעות מאובייקט או מצב מסוים. פוביות אינן כמו הפרעות חרדה אחרות, מכיוון שהן קשורות לגורם ספציפי. והכי חשוב, אדם פובי מכיר בפחד כלא הגיוני אך אינו יכול לשלוט בחרדה שלו.
  • אגורפוביה. זה מתייחס לפחד ממקומות, אירועים או מצבים שמהם קשה לברוח. בנוסף, עזרה לא תהיה זמינה אם אדם לכוד. לעתים קרובות אנשים מבינים את המצב הזה כפוביה משטחים פתוחים.
  • אילמות סלקטיבית. ראשית, חלק מהילדים חווים צורה זו של חרדה, שבה הם לא יכולים לדבר. במילים אחרות, הם לא יכולים לדבר במקומות מסוימים או בהקשרים מסוימים, כמו בית ספר, למרות שהם עשויים להיות בעלי כישורי תקשורת מצוינים סביב אנשים מוכרים.
  • פוביה חברתית. זה פחד משיפוט שלילי מצד אחרים במצבים חברתיים או מבוכה ציבורית. פוביה חברתית כוללת מגוון רגשות, כמו פחד במה ופחד מאינטימיות. בנוסף, חרדה סביב השפלה ודחייה.
  • הפרעת חרדת פרידה. רמות גבוהות של חרדה לאחר פרידה מאדם או מקום המציעים תחושות ביטחון או בטיחות מאפיינות הפרעה זו. והכי חשוב, הפרידה גורמת לפעמים לתסמיני פאניקה.

מתי חרדה חיונית צריכה טיפול?

חרדה יכולה לעתים קרובות לגרום להרבה דאגות ומצוקה. עם זאת, זה לא תמיד מצב רפואי.

חרדה

כאשר אדם מתמודד עם טריגרים שעלולים להיות מזיקים או מדאיגים, תחושות החרדה אינן רק נורמליות אלא הכרחיות להישרדות. מאז ימי האנושות הראשונים, התקרבות הטורפים והסכנה הנכנסת מעוררת אזעקות בגוף ומאפשרת פעולת התחמקות. אזעקות אלו הופכות בולטות בצורה של דופק מהיר, הזעה ורגישות מוגברת לסביבה.

באופן דומה, סכנה זו גורמת לפרץ של אדרנלין, שליח הורמון וכימיקלים במוח. הורמון חשוב זה גורם לתגובות חרדה אלו בתהליך הנקרא תגובת "הילחם או ברח". והכי חשוב, זה מכין בני אדם להתעמת פיזית או לברוח מכל איומים פוטנציאליים לבטיחות.

עבור אנשים רבים, בריחה מחיות גדולות יותר וסכנה קרובה היא דאגה פחות דחופה מאשר בעבר. החרדות סובבות כעת סביב עבודה, כסף, חיי משפחה ובריאות. אבל נושאים מכריעים אחרים דורשים את תשומת ליבו של אדם מבלי לדרוש בהכרח את תגובת 'הילחם או ברח'.

אלא גם הפרעה או קבוצה של הפרעות (הפרעת חרדה)
לא רק שהוא מתאר סימפטום קליני, אלא גם הפרעה או קבוצה של הפרעות (הפרעת חרדה).

התחושה העצבית לפני אירוע חשוב בחיים או במהלך מצב קשה היא הד טבעי לתגובת ה'הילחם או ברח' המקורית. זה עדיין יכול להיות חיוני להישרדות. לדוגמה, חרדה מפגיעת מכונית בחציית כביש פירושה שאדם יסתכל באופן אינסטינקטיבי לשני הכיוונים, ויימנע מסכנה.

הפרעת חרדה

ראשית, משך או חומרתה של תחושת חרדה לפעמים יכולים להיות לא פרופורציונליים לטריגר המקורי. מתפתחים גם תסמינים גופניים כמו לחץ דם מוגבר ובחילה. כמו כן, תגובות אלו עוברות מעבר לחרדה לתוך הפרעת חרדה.

ה-APA מתאר אדם עם הפרעת חרדה כבעל מחשבות או חששות חודרניים שחוזרים על עצמם. למרבה הצער, לאחר שהחרדה החיונית מגיעה לשלב של הפרעה, היא עלולה להפריע לחלוטין לתפקוד היומיומי.

יחס

טיפולי חרדה חיוניים מורכבים משילוב של פסיכותרפיה, טיפול התנהגותי וטיפול תרופתי. תלות באלכוהול, דיכאון או מצבים אחרים יכולים לפעמים להיות בעלי השפעה כה חזקה על הרווחה הנפשית. לכן, טיפול בהפרעת חרדה חייב להמתין עד שהמצבים הבסיסיים יהיו תחת שליטה.

לעתים קרובות, אדם יכול לטפל בהפרעת חרדה בבית ללא השגחה קלינית. עם זאת, זה לא יעיל עבור אלה חמורים. ישנם מספר תרגילים שיעזרו לאנשים להתמודד עם הפרעות חרדה קלות יותר. אלו כוללים:

  • ניהול לחצים. לימוד ניהול מתח עוזר להגביל טריגרים פוטנציאליים. לפיכך, שקול לארגן את כל הלחצים והמועדים הקרובים. ערכו רשימות כדי להפוך משימות מרתקות לניתנות לניהול, והתחייבו אליהן.
  • טכניקות הרפיה. פעילויות פשוטות עוזרות להקל על סימני חרדה נפשיים ופיזיים. אלה כוללים מדיטציה, תרגילי נשימה, אמבטיות ארוכות, מנוחה בחושך ויוגה.
  • תרגילים להחלפת מחשבות שליליות. ערכו רשימה של המחשבות השליליות שעוברות מחזוריות עקב חרדה. ותכין עוד רשימה עם חיוביים. הדימוי המנטלי הזה של התמודדות מוצלחת עם פחד מועיל.
  • רשת תמיכה. שוחח עם אנשים מוכרים שתומכים, כמו בן משפחה או חבר. מצא קבוצות תמיכה באינטרנט.
  • תרגיל. מאמץ גופני יכול לשפר את הדימוי העצמי ולשחרר חומרים כימיים במוח המעוררים תחושות חיוביות.
  • ייעוץ. דרך סטנדרטית לטיפול בחרדה היא ייעוץ פסיכולוגי. זה כולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי, פסיכותרפיה או שילוב של שניהם.
  • תרופות. אתה יכול להתמודד עם חרדה עם מספר סוגים של תרופות. תרופות השולטות בתסמינים פיזיים ונפשיים כוללות תרופות נוגדות דיכאון ותרופות טריציקליות.

האם אתה סובל מחרדה חיונית? אורח חיים פעיל עם תזונה מאוזנת עוזר לשמור על רגשות חרדה בגבולות בריאים. מעל הכל, חרדה היא רגש טבעי שחיוני להישרדות.