תיאוריית מסגור ומניפולציה תקשורתית
תורת המסגור שייכת לקבוצת תיאוריות ורעיונות בעולם הסוציולוגיה ומדעי התקשורת. זהו הסבר אפשרי מדוע אנו ממקדים את תשומת הלב שלנו בחלקים מסוימים של מציאות נתונה ולא באחרים. זה גם בוחן את השאלה מדוע רוב האנשים בסופו של דבר רואים את המציאות בצורה כזו ולא אחרת.
אנשים כבר החלו ליישם את תורת המסגור לתחום תקשורת ההמונים. הרעיון הבסיסי כאן הוא שהתקשורת מראה לנו מציאות ש"הוסגרה". במילים אחרות, זה רק מראה לנו דברים מסוימים ומסתיר אחרים.
"כשאנשים לא לומדים כלים לשיפוט ורק הולכים אחר תקוותיהם, זרעים של מניפולציה פוליטית נזרעים".
-סטיבן ג'יי גולד-
לפיכך, כשהם מפרסמים משהו בתור "האמת", זה באמת רק חלק מזה, החלק שמתאים לפריים שלהם. הם עושים זאת בכוונה כדי למשוך את תשומת הלב של אנשים לדבר או דברים ספציפיים. הם בעצם מעצבים את החברה כדי להסתכל על דברים בצורה ספציפית.
מבשרים לתיאוריית המסגור
אחד האנשים הראשונים שהשתמשו ב"מסגרות" בהקשר זה היה הפסיכולוג גרגורי בייסון. ב-1955, הוא הגה את הרעיון שמסגרות הן החלקים במוחנו שעזרו לנו להבדיל בין דברים.
המצאנו קווי גבול להבדיל בין הדברים. לדוגמה, אתה יודע שעיפרון אינו מדחום בשל המאפיינים הספציפיים שמגדירים אותו.
ב-1974, הסוציולוג ארווינג גופמן אמר שהמציאות עצמה אינה הדבר החשוב ביותר, אלא הדרך בה אנו מפרשים אותה. הוא ביסס את הרעיון שאנחנו תמיד מבינים מידע בצורה ספציפית ולא אחרת על סמך איך שהוא מוצג לנו.
לדוגמה, אם תיצור מסגרת ל"אנשים מסוכנים", כל מי שתפרט בה (בין אם הוא באמת שייך לרשימה ובין אם לאו), ייראה כאדם רע. אם תכניסו היפי לרשימה, מי שלא יודע הרבה על סוג כזה של אדם כנראה יניח שהוא מסוכן. המסגרת קובעת את הפרשנות.
ברברה טוכמן הביאה סוף סוף את הרעיון הזה למדעי התקשורת. ב-1978 היא אמרה שהחדשות הן מסגרת משלה. המסגרת הזו מגיעה מהמדיום (טלוויזיה, דפוס וכו') ומהאדם המדווח עליה. משם, חדשות מעצבות את הדרך שבה אתה רואה את המציאות, גם אם היא לא תואמת את האמת.
תהליכי תקשורת המונים
על פי תורת המסגור, תהליכים רבים ושונים מעורבים בתקשורת המונים:
- בחירת היבטים מסוימים של המציאות.
- התמקדות בעיקר בהם בדוח.
- הגדרת בעיה הקשורה לדברים הספציפיים האלה.
- הצגת פרשנות שמצביעה על הסיבה לבעיה.
- הערכה מוסרית של הבעיה, הצגת פתרונות או המלצה על דרכי פעולה פוטנציאליות.
תיאוריית המסגור גם אומרת שתהליכים אלה מתרחשים בשלבים שונים:
- מסגור חברה. זה כאשר עיתונאים או כתבים קובעים איך בדיוק הם הולכים ליידע את הציבור. האינטרסים של החברה המממנת את החדשות משחקים כאן תפקיד גדול, וכך גם האינטרסים האישיים של הכתב.
- מסגור חדשות. מה נאמר ואיך נאמר. כתבים מבינים היכן לשים את הדגש שלהם, כמה מידע הם הולכים לתת, והדרך בה הם יפרשו כל היבט.
- מסגור קהל. כיצד שני הפריימים האחרים מקיימים אינטראקציה עם תפיסות העולם הקיימות של אנשים (פריימים). המטרה הבסיסית היא שהשניים הראשונים יסתדרו איתו.
מניפולציה תקשורתית
הדבר הגדול שצריך להבין בכל זה הוא שהאופן שבו התקשורת מציגה סיפור מסוים לא בהכרח נכון. כחברה, עלינו להיות מודעים לכמה חשוב להיות ביקורתיים עם המידע שאנו מקבלים.
הנה דוגמה למה. תחשוב על הפלישה האמריקאית לעיראק. הסיבה כביכול הייתה שארה"ב זיהתה מפעל לנשק גרעיני שממשלת עיראק תשתמש בו נגד אנשים חפים מפשע. לאחר מכן, הם גרמו לזה להיראות הירואי עבור חיילים אמריקאים להגיע על ידי שיתוף תמונות של אלפי אנשים הורסים את הפסל של סדאם חוסיין.
מה התמונה הזו מוכיחה? שום דבר מלבד העובדה שאלפי אנשים היו נגד משטרו. עם זאת, הם לא דיברו בשם כל עיראק. כך התקשורת הציגה לנו את זה. גם למדנו מאוחר יותר שמפעל הנשק הגרעיני אפילו לא היה קיים. ושעיראקים רבים היו נגד הפלישה.
למרות כל זה, אנשים רבים עדיין מסתכלים על כל העניין מהעדשה ההרואית ההיא. המסגרת של התקשורת הפכה לשלהם.
