שבע דרכים להבנת פסיכולוגיה
כשמדובר בהתנהגות אנושית, ניתן לומר בבטחה שישנן דרכים רבות להגות ולנתח אותה. אותו דבר לגבי הבנת הפסיכולוגיה. בל נשכח שפסיכולוגיה היא הדיסציפלינה המבקשת להסביר את תהליכי הנפש והביטוי ההתנהגותי האנושי. עם זאת, קשה שלא לשאול את עצמך איך אפשר להגיע לאיזו אחדות בהבנת ההתנהגות האנושית כשיש כל כך הרבה נקודות מבט שאפשר להבין מהן.
פסיכולוגים משתמשים בגישות שונות בכל הנוגע לחקר איך אנשים חושבים, מרגישים ומתנהגים. לא משנה מה הגישה, מושא המחקר הוא בלתי משתנה והמסקנות בדרך כלל אינן רחוקות זו מזו. במאמר זה, נחשוף כמה רמזים שיקלו מעט על הבנת הפסיכולוגיה.
כמה חוקרים החליטו להתמקד באסכולה ספציפית. אחרים, לעומת זאת, בוחרים לאמץ גישה אקלקטית יותר המשלבת נקודות מבט שונות. בעצם, אין פרספקטיבה אחת עדיפה על אחרת בהגדרה; כל אחד מהם פשוט מדגיש היבטים שונים של התנהגות אנושית וזה תלוי בך באיזה מהם להתמקד כשאתה מנסה להבין פסיכולוגיה.
מנקודת מבט פסיכולוגית, גישה היא פרספקטיבה המרמזת על הנחות מסוימות לגבי התנהגות אנושית השונה מהנחות אחרות בהן מתייחסות אסכולות אחרות. ייתכנו מספר תיאוריות שונות בתוך אותו ענף, אך לכולן יש יסודות מסוימים כאשר הן נופלות תחת אותה אסכולה.
נכון לעכשיו, כמה מהגישות הפסיכולוגיות החשובות ביותר להבנת התנהגות אנושית הן:
- התנהגותי
- קוגניטיבי
- ביולוגי
- פסיכודינמי
- הומניסט
- התפתחותן
- תרבותי חברתית
להלן, נסקור ממה מורכב כל אחד מהם:
הגישה ההתנהגותית
הביהביוריזם שונה מרוב הגישות האחרות מכיוון שלפיו אנשים (כמו גם בעלי חיים) נשלטים בדרך כלל על ידי הסביבה שלהם. למען האמת, עבור ביהביוריזם, אנחנו תוצאה של מה שלמדנו במונחים של גירויים, מחזקים ואסוציאציות. לפיכך, הביהביוריזם חוקר כיצד גורמים סביבתיים (גירויים) משפיעים על התנהגות נצפית (תגובה).
הגישה ההתנהגותית מציעה שני תהליכים עיקריים שבאמצעותם אנשים לומדים מסביבתם: התניה קלאסית והתניה אופרנטית. אנו יכולים לראות את ההתניה הקלאסית משתקפת בניסויים של איבן פבלוב, ואת האופרנט ב- BF Skinner.
לפי הגישה ההתנהגותית, יש ללמוד רק התנהגות נצפית מכיוון שהיא היחידה שניתן למדוד. למעשה, הביהביוריזם דוחה את הרעיון שלאנשים יש רצון חופשי. כפי שציינו לעיל, היא מאמינה שהסביבה של האדם קובעת את כל התנהגותו.
הגישה הקוגניטיבית
הגישה הקוגניטיבית סובבת סביב הרעיון שאם אנחנו רוצים לדעת מה גורם לאנשים לעשות דברים מסוימים, עלינו לגלות מה עובר להם בראש. לכן, דרך זו של הבנת הפסיכולוגיה מתמקדת בניתוח תהליכים נפשיים. במילים אחרות, מנקודת מבט קוגניטיבית, פסיכולוגים לומדים קוגניציה, כלומר המעשה או התהליך הנפשי שדרכו אנשים רוכשים ידע.
זאת ועוד, הגישה הקוגניטיבית עוסקת בין היתר בתפקודים מנטליים, כמו זיכרון, תפיסה וקשב. קוגניטיביות מחשיבה שאנשים דומים למחשבים באופן שבו הם מעבדים מידע.
הגישה הביולוגית
הגישה הביולוגית מסבירה התנהגות על פי הגנומיקה הבסיסית של הפרט. יותר מכל, הוא חוקר כיצד גנים משפיעים על התנהגותם של אנשים. זוהי דרך מאוד מסוימת להבין את הפסיכולוגיה שכן היא מאמינה שרוב ההתנהגויות עוברות בתורשה ויש להן פונקציה הסתגלותית.
הגישה הביולוגית מבוססת על הקשר בין התנהגות לבין מנגנוני המוח התומכים בה. כך הוא מחפש את הסיבות להתנהגות בפעילות הגנים, המוח, מערכת העצבים והמערכות האנדוקריניות. במילים אחרות, הוא מבקש ללמוד כיצד כל המערכות הללו מתקשרות זו עם זו.
לפיכך, פסיכוביולוגים חוקרים כיצד גוף האדם קשור להתנהגות, רגשות ומחשבות. בדרך זו היא מנסה להבין כיצד הנפש והגוף פועלים יחד ליצירת רגשות, זיכרונות וחוויות חושיות.
הגישה הפסיכודינמית, דרך מעניינת להבנת פסיכולוגיה
לדבר על גישה פסיכודינמית זה לדבר על זיגמונד פרויד. מחבר זה הגה עקרונות פסיכודינמיים על ידי התבוננות כיצד הלא מודע שולט בנפשם של מטופליו. וזה מה שעושים פסיכולוגים או פסיכואנליטיקאים פסיכודינמיים; הם מדגישים את תפקידם של כוחות פנימיים וקונפליקטים בהתנהגות.
כפי שנאמר בגישה זו, מעשים אנושיים נובעים מאינסטינקטים מולדים, דחפים ביולוגיים ומניסיונות לפתור קונפליקטים בין צרכים אישיים לדרישות שמציבה החברה.
הגישה הפסיכודינמית קובעת שלאירועים בילדותנו יכולה להיות השפעה משמעותית על ההתנהגות שלנו כמבוגרים. לפיכך, המוח הלא מודע שלנו וחוויות הילדות שלנו קובעות את ההתנהגות שלנו בכללותה . חשוב גם לציין שלפי זה, לאנשים יש נכונות מועטה לקבל החלטות.
היבט חשוב בבית הספר לפסיכואנליזה הוא התיאוריה של פרויד על התפתחות פסיכו-מינית. תיאוריה זו מראה כיצד חוויות מוקדמות משפיעות על האישיות הבוגרת. בנוסף, הוא מציע שהגירוי של אזורים שונים בגוף חשוב ככל שהילד מתקדם בשלבי ההתפתחות.
הגישה ההומניסטית
הגישה ההומניסטית חוקרת את הפרט כישות שלמה ומשולבת. פסיכולוגים הומניסטיים מתבוננים בהתנהגות אנושית לא רק דרך עיני המתבונן אלא דרך עיניו של הפרט עצמו. הוא מדגיש את החשיבות של התחשבות במפגש של כל אחד ואחד מהספירות החיוניות של האדם.
מדרך זו של הבנת הפסיכולוגיה, מאמינים שהתנהגויות של אנשים קשורות לרגשותיהם הפנימיים ולתמונה שהם מחזיקים בעצמם. הפרספקטיבה ההומניסטית מתמקדת ברעיון שכל אדם הוא ייחודי ובעל החופש לשנות בכל עת בחייו.
פרספקטיבה זו מעידה על כך שכולנו אחראים לאושר שלנו. לכן, יש לנו יכולת מולדת למימוש עצמי, שדוחפת את הרצון שלנו לפתח את הפוטנציאל שלנו.
הגישה האבולוציונית
הגישה האבולוציונית מאמינה שהמוח, ולפיכך המוח, התפתחו כדי לפתור את הבעיות שבהן נתקלו אבותינו הציידים-לקטים במהלך התקופה הפליאוליתית לפני יותר מ-10,000 שנים. במילים אחרות, האופן שבו זרם זה מסביר התנהגות קשור לכוחות הסלקטיביים המעצבים התנהגות לאורך תהליך האבולוציה הטבעית.
לפי דרך זו של הבנת הפסיכולוגיה, התפתחה התנהגות נצפית מכיוון שהיא מסתגלת. כפי שאתה יכול לראות, זה דומה לגישה הביולוגית במובן זה. לפי תיאוריה זו, ההתנהגות שלנו עברה תהליך של ברירה טבעית. בעיקרון, הפרטים המותאמים ביותר הם אלה ששורדים ומתרבים.
ניתן אפילו לבחור התנהגויות מינית. דרך זו של הבנת הפסיכולוגיה קובעת שאנשים שמצליחים יותר להשיג גישה למשאבים מיניים ירבו יותר. בגלל זה, המאפיינים שלהם יהפכו לשופעים יותר עם הזמן, ולכן, המוח יהיה מלא באינסטינקטים שאפשרו לאבותינו לשרוד ולהתרבות.
בקצרה, הגישה האבולוציונית מתמקדת בקביעת החשיבות היחסית של גורמים גנטיים וניסיון הקשורים להיבטים ספציפיים של התנהגות.
הגישה החברתית-תרבותית
לבסוף, הגישה החברתית-תרבותית חוקרת כיצד החברה והתרבות משפיעות על התנהגות ומחשבה. הוא מוצא את הבסיס שלו על ההשפעות התרבותיות והחברתיות הסובבות אנשים והדרך שבה הם משפיעים או משפיעים על אופן הפעולה והחשיבה של אנשים.
מנקודת מבט זו, התרבות היא גורם מכריע בהתנהגות אנושית. זו הסיבה שהוא בוחן את ההבדלים הקיימים בין כמה חברות. על מנת לעשות זאת, הוא בוחן את הסיבות וההשלכות של התנהגויות של תושבי מדינות שונות. הוא מפרש התנהגות בהתאם לסביבה התרבותית של הפרט.
הגישה החברתית - תרבותית קובעת כי תרבות והתודעה אינן ניתנות להפרדה מכיוון שהן בנויות הדדית. זה מסביר מדוע הוא מתמקד באינטראקציות בין אנשים לסביבה.
"התנהגות אנושית נובעת משלושה מקורות עיקריים: תשוקה, רגש וידע."
אפלטון-