עגלת הרגשות
"ילדה הלכה עם אביה כשלפתע הוא עצר בפנייה בכביש. לאחר שתיקה קצרה הוא שאל: " מה את שומעת, בת?"
הילדה עצרה והקשיבה היטב. אחרי כמה שניות היא ענתה: " אבא, אני שומעת קול של עגלה שמתקרבת".
"טוב מאוד," אמר אביה. "אתה צודק, עגלה ריקה מגיעה אלינו."
היא שאלה בהשתאות: " איך אתה יודע שהעגלה ריקה אם לא ראית אותה עדיין?"
ואז ענה האב: " קל לדעת מתי עגלה ריקה לפי הרעש שהיא עושה. ככל שהעגלה ריקה יותר, כך היא עושה יותר רעש."
הילדה התבגרה ובכל פעם שראתה אדם מתפאר במה שיש לו, היא שמעה את אביה אומר: " ככל שהעגלה ריקה יותר, כך היא עושה יותר רעש".
-אגדה עממית-
עכשיו, נסה לדמיין את העגלה.
אפשר להניח שככל שהעגלה ריקה יותר, כך כנראה העיצוב שלה יהיה יפה וראוותני יותר.
אולי יש לו פעמונים מצלצלים נהדרים בצבעים עזים, נקיים לחלוטין, ללא גרגר אבק או בוץ מהכביש עליו. כאילו הוא שכח את מטרתו האמיתית או בשביל מה הוא נוצר. אני יכול לראות אותו מקרקש ביהירות לאורך דרכו. עושה הרבה רעש.
אותו דבר קורה עם אנשים. ככל שהם ריקים יותר מבפנים, כך נוכחותם תעשה יותר רעש. כאילו הם פעמונים מצלצלים מרחוק.
אנשים עם נשמות ריקות וללא עושר פנימי מכסים את חסרוניהם בנאומים ריקים, ממלאים את ידיהם בדברים יקרי ערך, ומבזבזים את זמנם בזוטות, כי הם כמהים להרגיש מאושרים.
הם מזהירים אותך מבואם כמו הפרשים השביעי, כי הפחד הכי גדול שלהם הוא שאף אחד לא שם לב אליהם.
ייתכן שהעגלות שלהם כל כך ריקות, שהם ירצו למלא אותן על חשבון שלך. וגניבות האנרגיה הללו הן עדינות מאוד, אבל הן עלולות לגרום נזק רציני למטען שלך.
הגן על עצמך מפני האנשים הרועשים האלה. למד לזהות אותם. כמו האב בסיפור, מזהה אותם לפי הרעש שלהם.
בהנחה שאנחנו לא רוצים עגלה ריקה, השלב הבא הוא להחליט במה אנחנו רוצים למלא אותה. אבל תהיה זהיר. אם נמלא יותר מדי את העגלה, המשקל עלול לאמץ את העגלה ולשבור אותה.
אתה יכול לבחור מה נכנס לעגלה שלך, אבל זכרו, הצלחה טמונה בהרמוניה של השלם.
אל תסחב בו יותר מדי, תחשוב על החלל. קח רק את הרגשות הנכונים וההכרחיים. רווחה תלויה באיזון הזה.
הקפד לשאת אהבה, שמחה, עצב, יראה וכאב. הרגשות הבסיסיים הכרחיים. אף אחד מהם לא יכול להתקיים בלי השאר. כדי לפתח אחד אתה צריך לכלול את ארבעת האחרים.
הרגשות הבסיסיים שוקלים הרבה, כך שהעגלה שלך תעשה פחות רעש באופן ניכר.
היזהר מלכלול רגשות שירוקנו את האנרגיה שלך, כמו קנאה, קנאה או טינה. הם יכתימו את האותנטיות של הרגשות האמיתיים. אם אתה רוצה להקל על העומס, אל תחשוב פעמיים על להיפטר מהם.
והכי חשוב, תמיד לשאת ענווה. ענווה היא מה שמבדיל בין עגלה מלאה לעגלה ריקה רועשת. לעולם אל תתנו לגאווה לעשות חור בכם, כי ענווה יוצרת בעוד שגאווה הורסת.
אל תשא חמישה עשר חברים לסיפון. קח אחד ששווה עשרים. מישהו שיהיה איתך ויעזור לך לחוות את האהבה, השמחה והיראה, ויתן לך יד בזמן שאתה מרגיש עצב וכאב. אל תבזבז מקום.
עזוב את הגביעים והמדליות שהרווחת. תיפטר מהם. זכור שעודף משקל עלול לגרום לך למעוד ואף לאבד את הדרך. הישגים אמיתיים נשמרים בלב, אז תשכחו מכוסות הפח האלה.
כך תקבל את העגלה הכי שלמה שאפשר. זה יהיה כל כך שקט, שאולי אפילו תפלטו הילה של מסתורין והחברים המטיילים ירצו להבין מה אתם נושאים בשקט כל כך. מה יכול להיות האוצר החבוי בפנים?
לתת להם לגלות את הסודות שלך היא המקום בו נמצאת הענווה האמיתית. באופן אירוני, העגלה שלך תהיה היפה מכולן.
אל תחיה כך שאנשים ירגישו את הנוכחות שלך. חיה כך שהם ירגישו את היעדרותך.
