ניכוס תרבותי - מה זה?

אמנות היא תערובת של השפעות המכילה אלמנטים חיקויים רבים. בעיית הניכוס התרבותי נעוצה בהבחנה בין דרך יצירה זו לבין מושג העתקה, גניבה וגניבה ספרותית.

בשלב זה, זכויות היוצרים מדללות בזהויות הקולקטיביות, ומפנים את מקומן למסורות שמקורן באמת ביחסי כוח שבהם החזקים ביותר מנצלים את החלשים. מושג זה הוא מה שרבים מתייחסים אליו כ"ניכוס שגוי".

מספר לא מבוטל של מחאות בנושא זה התרחשו. לדוגמה, נוכחותם של קעקועים עם מוטיבים שבטיים פולינזים הייתה פופולרית מאוד והובילה למחלוקת מסוימת. כמו כן, השימוש בסמלים צוענים על ידי הזמרת רוזליה זכה לביקורת נרחבת לא מזמן.

מה זה בעצם ניכוס תרבותי?

כפי שהזכרנו לעיל, ניכוס תרבותי הוא אימוץ של מכשירים, דימויים וסמלים השייכים לתרבות השונה משלו.

סביב ההגדרה הזו, ישנה שאלה האם אדם באמת מדבר על ניכוס שגוי או אם, ברוב המקרים, מדובר במחווה בלבד לתרבויות אחרות.

אם תנתח עוד את המושג ניכוס תרבותי, תראה שהרעיון כולל גם נוכחות של דינמיקה כוחנית. כלומר, אנשים מאשימים את התרבות השלטת בשימוש במרכיבי התרבויות שהם דיכאו באופן שיטתי.

המושג ניכוס תרבותי הוא נושא לוויכוח רב, למרות שהוא לא כל כך חדש. הגלובליזציה וההתקדמות הטכנולוגית מאפשרים לנו לקבל גישה למידע רב בלחיצה אחת בלבד. לפיכך, למרות שניכוס תרבותי אינו מושג חדש, הממד הגלובלי שלו בהחלט כן. אולם, מה בדיוק מבדיל ניכוס תרבותי ממחווה ששורשיה בהערצה לתרבות?

שתי נקודות המפתח למענה על שאלה זו הן הסכמה וחלוקת הטבות. הסיבה לכך היא שיש עניין כלכלי ברור בצורות חיקוי מסוימות, במיוחד בתחום המוזיקלי.

במובן זה, אתה יכול להשתמש בניכוס תרבותי כדי לייעד ניצול של סמלים מסוימים על ידי תעשיות תרבותיות. ניצול זה קורה לעיתים קרובות מבלי להכיר בתרבות המקורית באופן סימבולי או כלכלי.

ניכוס תרבותי מול התבוללות

זו סוגיה מסובכת שמקורה במפגש של הסיפור של כולם. לפיכך, עליך להבין כיצד פועלת דינמיקת כוח בינלאומית כדי לנתח אותה לעומק.

ראשית, עליך להתייחס לנקודות מבט נוספות בנושא. לדוגמה, יש הטוענים שאנשים לא מערביים הלובשים ג'ינס או אנשים ילידים שמדברים אנגלית הם איכשהו נכסים לתרבויות דומיננטיות.

עם זאת, הטענה נגד זה היא שלקבוצות מודרות אין מספיק כוח להחליט אם לדבוק במנהגיהן המסורתיים או לא. לפיכך, הטמעה מתרחשת כאשר אנשים המשתייכים לקבוצות מודרות מאמצות את המרכיבים של התרבויות השלטות על מנת לשרוד.

דוגמאות להטמעה תרבותית

עולם המוזיקה מציע כמה דוגמאות ברורות של ניכוס תרבותי. הפופולריזציה של מוזיקה אפריקאית-אירופית מאת אלביס פרסלי, וטוורקינג, שעד לאחרונה היה מזוהה עם קבוצות לא-לבנות מהמעמד הנמוך, הן רק כמה דוגמאות.

ישנן דוגמאות לכך גם בבודהיזם, דת הקשורה בדרך כלל לשלום, בשל הסטריאוטיפים סביב מדיטציה.

לפיכך, ניכוס תרבותי הוא דרך למסחר דברים שהיו פעם מחוץ לשולי השוק והכניסו אותם לתוכו.

האם ניכוס תרבותי מהווה בעיה אמיתית?

ניכוס תרבותי הוא מושג בעייתי שחלק מהאנשים מתכחשים לו. זה נובע מכמה סיבות:

• אנשים רבים טוענים שניכוס תרבותי קיים אבל זה לא בעיה.
• הטיעונים שלהם מתמקדים ברעיון שתרבויות משתנות ללא הרף ואין להן גבולות. הם מצהירים שהם זורמים ומשתנים כל הזמן ועוברים ממגמה אחת לאחרת.
• כדי שיהיה ניכוס תרבותי, חייבים להיות אלמנטים תרבותיים השייכים לכמה ידיים בלבד.
• הפרה מתרחשת כאשר אדם אינו יכול ליהנות ממשהו שהיה רגיל עקב מעשיו של מישהו אחר. עם זאת, ניכוס תרבותי מתרחש כאשר משהו שבעבר שימש רק קבוצה קטנה של אנשים הופך לאופנתי.
• גזענות לא גזענית? עליך לזכור ששום אלמנט תרבותי אינו 100% טהור או לא הולם.

פעילים הופכים לעתים קרובות רכושניים לגבי תרבויות, טוהר שאינו אופייני לסביבה החברתית שבה כל אדם מתפתח.