דוד נשר ותעלומת התודעה
דיוויד איגלמן הוא אחד ממדעי המוח הפופולריים ביותר. לתוכנית הטלוויזיה שלו, The Brain with David Eagleman, יש מיליוני צופים. למעשה, אנשים רבים מכנים אותו "קרל סייגן של המוח" בשל האופן שבו הוא בונה את הקישור בין ידע לראוותנות.
ללא קשר לתהילתו או הפופולריות שלו, דיוויד איגלמן תרם תרומה מעניינת למדע. כתלמיד מוח, הוא מתמקד בשאלות על תודעה, נושא שמאוד מסקרן ומרתק אותו. הוא למעשה סיפק מידע פרדוקסלי ומעניין בהקשר זה.
דיוויד איגלמן אומר שהתודעה היא "חדר המטאטאים באחוזה של המוח" ושהיא הוערכה מדי. הוא מסכים עם זיגמונד פרויד והוא חסיד של התיאוריה שלו על הלא מודע. הרי הלא מודע הוא הרבה יותר רחב ומתעמק הרבה יותר מהתודעה.
"מסתבר שהמוח המודע שלך - החלק שאתה חושב עליו כמוך - הוא באמת החלק הקטן ביותר של מה שקורה במוח שלך, ובדרך כלל האחרון בתור למצוא מידע."
-דיוויד איגלמן-
דוד נשר ותודעה
התודעה נותרה נושא מסתורי. דיוויד איגלמן מציין משהו מאוד מעניין. הוא אומר שכשמישהו מנסה להבין את זה, זה כמו דג שמנסה להבין את החיים בלי מים.
וזה נכון. הרבה ממה שקורה במוח ממשיך בלי שאנחנו מודעים לזה. לכן, כמו רוב מדעני המוח, דיוויד איגלמן לא מאמין שיש דבר כזה "רצון חופשי". הוא מאמין שחלקים מסוימים במוח מונעים על ידי אחרים, מה שמוביל אותו להבין את כל מה שקורה מתוך חוקים פיזיקליים.
עם זאת, הוא שומר על ראש פתוח. הוא לא שולל שיש משהו לא מובן למדע הנוכחי ושהוא מתאים למרחב החופש שבנפש. בנוסף, הוא קובע שרגשות הם תופעות מורכבות ביותר ושהם מתנים את ההגדרה שלנו לכל מה שסביבנו.
למרות שהשכל עובד עם מידע מאוד ספציפי, רגש עובד עם נתונים מרובים בקנה מידה גדול יותר. למעשה, הוא מציין שהחלטות אופטימליות הן אלה הכרוכות בהכרה וברגש. הוא אפילו מרחיק לכת בכך שקובע שהתבונה לבדה עלולה להיות מסוכנת, במיוחד כשמבצעים ניתוח מנקודת מבט מוסרית.
קווי דמיון עם ליאונרדו דה וינצ'י
אחת העובדות הבולטות ביותר על דיוויד איגלמן היא שהוא ממציא נהדר. באחת התערוכות הפומביות הזכורות ביותר שלו, במהלך הרצאת TED, הקהל יכול היה לראות שהוא מתחיל לדבר ולנוע בצורה איטית. באמצע השיחה הוא הוריד את החולצה וכל הקהל הבין שהוא לובש חזייה צמודה לעורו.
איגלמן הראה כיצד כל מה שהוא אמר "תורגם בו זמנית" למוחו. המילים הומרו לרעידות שהסתובבו בגבו באמצעות מנועים זעירים. הוא השווה את מערכת הרטט הזו לזו של טלפון סלולרי.
בדרך זו, האותות מהגרון שלו כשהוא דיבר יהפכו לתנודות שהעור שלו יכול לזהות, שהועברו לאחר מכן למוחו. כתוצאה מכך, המוח זיהה את הצלילים. על מה כל זה? בעצם, דיוויד איגלמן הראה לכולם איך האפוד הזה אפשר לאדם חירש ללמוד לשמוע.
לאחר אותו כנס, כמה חברות התעניינו בהמצאה, אז דיוויד איגלמן חתם עם אחת מהן כדי ללמוד את הייצור ההמוני שלה. ראוי לציין שהמכשיר עולה כעת כ-500 יורו. עם זאת, זו לא ההמצאה היחידה שעליה רשם מדען המוח הזה פטנט.
מדען פרודוקטיבי
הוא יצר מכשיר המאפשר להעריך אם שחקני ספורט כלשהו ספגו זעזוע מוח לאחר מכה. מכשיר זה פועל כמו משחק וידאו ומסוגל להעריך 12 משתנים כדי להוציא אבחנה ראשונית.
יתרה מכך, הוא עיצב מכשיר נוסף שעוזר למשטרה לקבוע אם מישהו שתה אלכוהול או השתמש בסמים. בנוסף, יש גישה אחת מאוד נועזת שאנחנו חייבים להזכיר. בעיקרון, הוא קובע שבעתיד, משפטים משפטיים צריכים לקחת בחשבון את מדעי המוח לפני מתן פסק דין.
ישנם גורמים מעבר ל"רצונו החופשי" של העבריין לכאורה. למשל, לדבריו, אנשים שנולדו בשנות ה-60 באירופה נוטים יותר לעבור על החוק. למה? למרות שאף אחד לא יודע, זו עובדה. הוא למעשה עורך מחקר בנושא זה כבר כמה שנים.
נכון לעכשיו, דיוויד איגלמן עובד על מכשיר הקשור לסכיזופרניה. ביסודו של דבר, חולים סכיזופרניים יכולים לשאת את זה בכיסם וזה יעזור להם לתקן שגיאות תפיסה קטנות מסוימות. אם זה יצליח, זו תהיה מהפכה אמיתית.
"במקום שהמציאות תירשם באופן פסיבי על ידי המוח, היא נבנית על ידו באופן אקטיבי."
-דיוויד איגלמן-