חדשות מדעיות מזויפות: גלה אותן בששת השלבים האלה
חדשות מדעיות מזויפות, או פרשנות שגויה של נתונים מסוימים והפצת נתונים כאלה, הם וירוס נוסף שאנו מתמודדים איתו. עם זאת, בתקופות משבר אלה, מה שכולנו צריכים זה ודאות, ראיות והבטחה. לפיכך, כולנו צריכים להתייחס בצורה ביקורתית לחדשות שאנו מקבלים. זה יעזור לנו לנווט טוב יותר דרך גלי המידע הבלתי נמנעים שפוגעים בנו מדי יום.
זה לא עניין של מה בכך. מתיחות וחדשות מזויפות על נגיף הקורונה מסתובבים מהר יותר ברשתות החברתיות מאשר נתונים אותנטיים ממקורות רשמיים ומוכחים.
זה גרם לרבים מאיתנו להאמין, בשבועות האחרונים, החדשות שנגיף הקורונה מושבת על ידי שתיית משקאות חמים מאוד או שעם הגעת חום הקיץ, הנגיף לא יוכל לשרוד ואנחנו נהיה נקיים מזיהומים.
לעובדה זו אפשר להוסיף עוד גורם בעייתי לא פחות. לעתים קרובות, אנו מוצאים את עצמנו עם מחקרים "לכאורה מדעיים" שאנו מאמינים כי הם מגיעים מגוף מלומד כלשהו או מאוניברסיטה כביכול.
הבלאגן לפרסם
עם זאת, יש משהו שכולנו צריכים להבין כאן. החיפזון לפרסם, ולפעמים אפילו להט התאגיד, הופכים חלק מהדוחות הללו לא תקפים, ברי קיימא או מייצגים.
דוגמה לכך היא החדשות הקבועות על חיסונים לכאורה. אנשים נמשכים לדיווחים הללו בשל הצרכים הרגשיים שלהם. הם משתוקקים לפתרונות ולכל סוג של מידע שמעודד אותם ונותן להם תקווה.
אנו חולקים דברים מבלי להשוות ביניהם, אנו לוקחים אותם כנכונים מבלי להחיל את המסנן של חשיבה ביקורתית. כתוצאה מכך, וכמעט מבלי ששמנו לב, אנו נופלים שוב למלכודת המאכלת של פייק ניוז.
כיצד לזהות חדשות מדעיות מזויפות
נועם חומסקי מציין שהעלייה של פייק ניוז מייצרת התפכחות. בסופו של דבר אנו מעודדים חוסר נחת מסוים כלפי מבנים מוסדיים וזו עלולה להוות סכנה במצב הנוכחי. בסופו של דבר אנו עלולים לא לסמוך על אפילו פרסומים מדעיים רשמיים וקפדניים. זה האחרון יהיה התפתחות מדאיגה מאוד.
לפני מספר ימים, המדענים דיטרם א. שופלה וניקול מ. קראוזה מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון ערכו מחקר. שם אמרו שאנשים צריכים לקבל מידע מדעי יותר.
ודבר כזה יכול לקרות רק כשאנחנו יודעים לזהות את השקר מהאמת, ומה אמין ממה שאינו עקבי בעליל.
עלינו לאמן את עינינו לזהות הטיה. יש לנו מוטיבציה ללכת מעבר לכותרת גרנדיוזית שמחפשת, מעל הכל, את הקליקבייט הרצוי.
כמו כן, עלינו לאמן את עצמנו לקבל מסנן מנטלי ורגשי שיעזור לנו להפריד בין מדע לפסאודו-מדע. כאן, אנו יכולים לצטט מידע שאומר לנו שתוספי מזון מסוימים יגנו עלינו מפני נגיף הקורונה או שמקורה של מחלה זו ברשתות טלפון 5G.
כן, לא כולנו מדענים. עם זאת, הניסיון לזהות חדשות מדעיות מזויפות מאלץ אותנו לנקוט בגישה קפדנית. לעשות זאת הוא עניין של אחריות והכרח בשלב זה. אסטרטגיות אלו יכולות לעזור לנו לסנן מה תקף ממה שאינו עקבי, מפוקפק ושקרי בעליל.
1. מי נותן לך את המידע? השתדלו למצוא את המקור
כשאתה פותח את הרשתות החברתיות שלך ונתקל באוקיינוס העצום של חדשות, שני דברים קורים. הראשון הוא שהתקשורת מתחרה זו בזו כדי לספק לנו את החדשות המרעישות ביותר. השני הוא שאנחנו שומרים על הכותרת ומשתפים אותה. זו טעות.
כדי לזהות חדשות מדעיות מזויפות, עליך לדעת את המקור. לפעמים, העיתונאים עצמם מפרשים מחקר בצורה שגויה לחלוטין. או, יתר על כן, הם עשויים לומר לנו ש"חיסון כבר זמין" כאשר המחקר הזה עדיין בשלבים הראשונים של הניסוי.
לכן, שים לב תמיד שכל המידע יכול להתפרש בדרכים שונות, בהתאם לאדם. לכו למחקר המקורי, לחדשות המקוריות, ונתחו אותו ברוגע.
2. היזהרו מכותרות סנסציוניות
חוסר אמון בכותרות סנסציוניות, כאלה שלפעמים מושכות את הרגשות שלך, הוא חיוני כשמנסים לנפות את האמת מהשקרים.
התקשורת שמשתמשת בכותרות האלה מחפשת רק קליקבייט. הם רק רוצים שנחלוק את החדשות ואינם מודאגים שאולי אתה מפיץ מתיחה. זכרו שלפעמים, מאחורי החדשות המזויפות, יש אינטרסים מפלגתיים.
3. ככל שיותר פרטים ויותר אובייקטיביים, כך ייטב
טימותי קולפילד, פרופסור מחקר למשפטי בריאות ומדיניות באוניברסיטת אלברטה, הצביע על משהו מעניין באחד ממאמריו. הוא אמר שאנשים נוטים יותר להסתכל בכותרות שמעבירות משהו מאוד שלילי או משהו מאוד חיובי וכמעט מופלא.
כדי לזהות חדשות כוזבות על מדע, לא כדאי להיסחף עם רגשיות. מחקרים קפדניים, מהימנים ותקפים אינם נראים למשוך את הרגשות שלך. הם תמציתיים, אובייקטיביים ומספקים נתונים ופרטים מרובים.
שוב, זכור את הצורך ללכת למקורות בכל דוח שמודיע לך על משהו. ניתן לפרש את כל החדשות בדרכים שונות, ועליכם ללכת להפניות המקוריות.
4. יישמו גישה מדעית: כאשר אתם קוראים ידיעה, חפשו קישורים והפניות
ציינו זאת קודם לכן. כשאתה לוחץ וקורא ידיעה, היה תובעני וחכם. חפש קישורים, מקורות, הפניות ונתונים המצביעים על מקורות מקוריים, גם אם הם בשפות אחרות.
5. מי עוד מפרסם את החדשות?
אסטרטגיה נוספת לאיתור חדשות מזויפות היא לדעת כמה כלי תקשורת מפרסמים את המידע הזה. אם אתה מעביר את הנתונים האלה למנוע החיפוש ותגלה שאף אחד אחר לא פרסם שום דבר על זה, זה מצביע בבירור על כך שאולי מדובר בחדשות מזויפות.
6. כדי לזהות חדשות כוזבות על מדע, אתה צריך זמן, ראייה ביקורתית ומאמץ
אם יש דבר אחד שמגדיר את החברה בה אנו חיים, זה המיידיות. כאשר ידיעה מרעישה מתפרסמת, זה יכול לקחת רק כמה דקות להפוך לוויראלי.
עם זאת, אפילו 20% מאלה ששיתפו את המידע הזה לא טרחו לקרוא אותו, להשוות אותו ולהעריך אם הוא אמין או לא.
עליך להיות מודע להיבט אחד מכריע. זה משהו שחשוב מתמיד. כדי לזהות חדשות מזויפות על מדע, עליך להפעיל מאמץ, עין ביקורתית וזמן. זה לא מספיק רק לקרוא את הכותרת. זה לא מספיק להאמין באופן עיוור לדעתו של עיתונאי.
הרחב את הראייה שלך
לכן, הרחיבו את החזון שלכם, הפכו לשרלוק הולמס של המידע שאתם מקבלים. ובעיקר, היו תובעניים עם עצמכם.
צריך לכבד את כולנו בנוגע לחדשות שהם שולחים לנו. אנחנו צריכים מידע אמיתי וזה אומר שעלינו להיות פעילים, ביקורתיים ואחראים. הימנע משיתוף מידע שאינו אמין ושלא הוכח.
