התגברות על תסמונת הקן הריק
מעגל החיים דורש שבשלב מסוים בחיינו כולנו עוזבים את הבית. ילדים גדלים ובסופו של דבר מקבלים את ההחלטה לצאת בעצמם ולעשות את הדרך שלהם. למרות שתהליך זה הוא חלק חשוב מהחיים, פעולת היציאה מהבית גורמת לפעמים למה שמכונה "תסמונת הקן הריק" אצל ההורים.
מה אנחנו עושים כשהילדים שלנו עוזבים את הבית? איך נוכל לחזור לחיות לבד עם בן/בת הזוג שלנו אחרי שגרנו כל כך הרבה זמן עם עוד אנשים בבית? כיצד נוכל להימנע מתחושת 'זקנים'? אלו הן חלק מהשאלות שעומדות בפני ההורים כאשר ילדם עוזב את הבית.
אלו עם תסמונת הקן הריק חווים בדרך כלל מחשבות ורגשות שליליים, כגון חוסר ודאות, עצב ונוסטלגיה. תופעה זו מופיעה אצל הורים כאשר ילדיהם עוזבים את הבית. לפתע, הם מוצאים את עצמם לבד לאחר זמן כה ארוך שמטפלים ומחנכים את ילדיהם.
למרות שתחושות אלו הן נורמליות ובדרך כלל חולפות, הן עלולות להפוך לבעיה כאשר, במקום להיעלם בהדרגה עם הזמן, הן לובשות איכות כרונית. יתר על כן, הם עלולים להחמיר כאשר אתה מודע יתר על המידה להגעת "הגיל השלישי" ולדברים הקשורים אליו כמו גיל המעבר או אנדרופוזה.
חשוב מאוד מצד אחד לדבר על מה שקורה להורים כפרטים כאשר ילדיהם עוזבים את הבית וכיצד זה יכול להשפיע על נישואיהם.
זה לא שהורים שחווים את תסמונת הקן הריק אינם שמחים עבור ילדיהם כשהם מתחתנים ו/או בדרך כלל מוצאים את עצמאותם, אלא הם פשוט מתקשים להתמודד עם בית ריק ושינוי בשגרה.
נניח שאדם ממוצע עוזב להקים משפחה משלו בגיל 30. זה שלושה עשורים שלמים מאז שההורים היו לגמרי לבד ביחד (בהנחה שהם עדיין נשואים). הרבה קרה בתקופה ההיא.
אז מה שאנו רואים הוא גילוי מחדש בין בני זוג, תקופה של חיה מחדש של עידן עברו שקרה לפני זמן רב שאולי נשכח מזמן. זה יכול להיות קשה לנווט מכיוון ששני האנשים התבגרו והשתנו מאוד מאז ההתחלה, כשעדיין לא היו ילדים שצריך לדאוג לגביהם.
לכן, עדיף להתחיל את השגרה החדשה הזו בלי ילדים בשמחה במקום להתחיל אותה מלאת עצב או געגועים. בטח, זה קשה בהתחלה, אבל ç'est la vie. גם הורים היו ילדים פעם, וגם הם עזבו את הבית.
אנו חותכים את חבל הטבור כאשר ילד נולד, אך אנו מפתחים קשרים אחרים וחזקים יותר ככל שילדינו גדלים. המשך ההתייחסות לילדים שלך כמו ילדים אחרי שהם גדלו מקשה על היציאה שלהם מהבית הרבה יותר.
איך אפשר להתגבר על תסמונת הקן הריק?
להלן כמה מההמלצות שלנו שיעזרו לך להתגבר על תסמונת הקן הריק:
- אמצו נקודת מבט חדשה על המצב. במקום להתמקד כל כך בהיבטים השליליים של המצב, חפשו את החיובי. לדוגמה, חשבו על רווחתם של ילדכם; אם הם שמחים, אתה צריך להיות שמח בשבילם!
- חזקו את מערכת היחסים שלכם עם בן הזוג. זה הרגע לחזק את מערכת היחסים שלכם באמצעות פעילויות משותפות שאולי דחיתם בגלל שהיו לכם ילדים.
- הביעו את רגשותיכם. תמיד מתאים לבטא את מה שאתה מרגיש, ולפעמים העברת אותם ליקירייך יכולה לעזור לך להתגבר עליהם.
- תעשה דברים שמשמחים אותך. לפעמים אנחנו דוחים לעשות דברים שאנחנו רוצים לעשות בגלל דרישות החיים. עכשיו זה הרגע לקום ולעשות אותם. זה יעזור להסיח את דעתך מהרגשות השליליים האלה ולהבין שהחיים ממשיכים.
- שפר את מערכת היחסים שלך עם ילדיך. אולי המעבר שלהם יעזור לשמן את התקשורת ביניכם ויעזור לכם לטפח מערכת יחסים בריאה ומאושרת.
חשוב לנו לזכור שהקשר שלנו עם הילדים שלנו לא מסתיים רק בגלל שהם עוזבים. זה פשוט הופך להיות שונה, ואתה צריך להמשיך לעבוד על זה בדיוק כמו כל מערכת יחסים אחרת.
