ספנסר קגן ולמידה שיתופית
ספנסר קגן הוא סופר בעל שם שביצע מחקרים רבים על למידה שיתופית. סוג זה של עבודת צוות שונה מהאופן שבו פרופסורים מעבירים ידע ברוב המכריע של בתי הספר והמכונים כיום. למעשה, זוהי שיטה חדשה ללמידה קבוצתית המסייעת לתלמידים לפתח כישורי צמיחה אישית משמעותיים.
לאחר מחקר מקיף, הציע קגן הצעה לגבי מה שהיה ידוע כלמידה שיתופית. הוא ארגן את השיטה השיתופית בצורה הרבה יותר גמישה ויעילה. זה מאפשר לאנשים ללמוד על נושאים מורכבים וגנריים באמצעות תהליכים דינמיים. קגן פרסם מאמר ב- Kagan Online Magazine שבו הסביר ששיטה זו היא כמו משחק המאפשר לאנשים ללמוד תוך כדי בידור. בואו נרחיב על זה.
עקרונות הלמידה השיתופית
כשספנסר קגן עיצב את המבנים של הצעתו ללמידה שיתופית, הוא חשב על ארבעה עקרונות בסיסיים שעלינו תמיד לזכור אם ברצוננו ליישם אותם. למען האמת, הם מרכיבים בסיסיים של סוג זה של למידה.
- תלות הדדית חיובית: זו מושגת על ידי מילוי האחריות של ביצוע המשימה שהוטלה באופן אינדיבידואלי. כמו כן, הקבוצה כולה חייבת להסכים על התשובות והאסטרטגיות שבהן הם רוצים להשתמש כדי להשיג מטרה ספציפית.
- אחריות אישית: הפעולות של כל חבר בקבוצה ישפיעו ישירות על הקבוצה כולה. כמובן, השפעה זו יכולה להיות חיובית או שלילית. כל חבר אחראי לביצוע משימתו למען שאר חברי הקבוצה.
- השתתפות שווה: לכל חברי הקבוצה צריכה להיות הזדמנות שווה להשתתף בפעילות. חלק חשוב מאוד מהעיקרון הזה הוא שהעבודה צריכה להיות חלוקה שווה מלכתחילה. לחבר אחד לא אמורה להיות יותר עבודה מאחרת.
- אינטראקציה סימולטנית: כל המשתתפים חייבים לתקשר זה עם זה. כלומר, לשתף את דעותיהם, להשמיע את רגשותיהם לגבי העבודה ולקבל החלטות משותפות. אם יש חוסר אינטראקציה, הקבוצה עלולה להתפרק, מה שעלול להפריע להשגת המטרה.
עם זאת, למידה שיתופית מאפשרת לתלמידים:
- לפתח מיומנויות עבודת צוות.
- שפר את פתרון הבעיות.
- לשפר את יכולתם להגן על נקודת מבט מסוימת.
- למד להקשיב לאחרים ולכבד את הרעיונות שלהם, כמו גם להביע את הרעיונות שלהם.
היתרונות של למידה שיתופית
למידה שיתופית מאפשרת יישום של סדרת משחקים (מבנים) הפועלים עם עקרונות ספציפיים ומטרות ברורות בכיתות. כל אחד מהם יכול להיות מיושם בשיעורים שונים כגון מתמטיקה או שפה. המשמעות היא שלמידה שיתופית יכולה לעבוד גם במקצועות שבהם אתה הכי פחות מצפה.
עובדה חשובה מאוד לגבי למידה שיתופית היא שניתן להשתמש בה כדי ללמד סוגים שונים של תלמידים. אנו יכולים לומר שרוב בתי הספר והמכונים משתמשים במערכת חינוך מסורתית המכוונת רק לסוג אחד של תלמידים. עכשיו, מה עם אלה שהם יותר יצירתיים? או כאלה שמתקשים לשנן סוגים ספציפיים של מידע? במקרים אלו, המבנים של ספנסר קגן שימושיים מכיוון שהם מאפשרים למידה מלאה יותר.
הצורך ביישום למידה שיתופית
חלק מהמורים עשויים לחשוב שלהוראת כיתה המבוססת על למידה שיתופית יכולה להיות מעצבנת. עם זאת, במציאות, זה כרוך בהרבה פחות הכנה והתוצאות יעילות יותר. למרות שלמוסדות למידה רבים יש שיטת הוראה נחושה, אנו מאמינים שחשוב להציג כמה מהמבנים של קגן ולעודד אותם לנסות אותם. כך הם יוכלו לראות ממקור ראשון אם זה מניב תוצאות טובות או לא.
כפי שאמרנו בעבר, חינוך "מסורתי" הוא הסוג הנפוץ ביותר בשימוש בבתי ספר למרות חוסר היעילות שלו. החינוך המסורתי לא מעודד את התלמידים ללמוד, הוא משעמם אותם. זה גורם לתלמידים לשאול את עצמם באמצע השיעור "למה אנחנו לומדים את זה? מה הטעם?" בנוסף, זה מקדם תחרות לא בריאה בין התלמידים.
דבר אחד בטוח: להיות הכי טוב מכל הכיתה על ידי שינון הכל רק כדי למשוך את תשומת הלב של המורה מעכב את פיתוח המיומנויות שעליהן מדבר קגן. בקצרה, מחנכים צריכים לזכור שתלמידים צריכים להיות מסוגלים לעבוד, להתקדם, ללמוד ולתפקד בצורה פרודוקטיבית ככל שהם יכולים, ולשם כך עליהם ליישם את האסטרטגיות המתאימות להם ביותר.
