ההשפעות של חשיבה חיובית על האושר
אנחנו תמיד רוצים עוד ועוד. אנחנו חושבים שנשמח כשנמצא עבודה טובה יותר, כשנעבור לבית אחר, כשיהיו לנו יותר חופשות או כשנקבל יותר כסף. אם אתה כבר לא מאושר, אז כנראה שגם אתה לא תהיה כשכל אחד מהדברים האלה יקרה לך (אם הם קורים כמובן). אז למה לא לנסות חשיבה חיובית כדי לשפר את האושר שלך?
אנשים שאינם יודעים ליהנות ממה שכבר יש להם, נידונים להיות עבדים לשאיפותיהם. אנחנו נואשים להיות מאושרים אבל לא יודעים איך להשיג את זה. המשך לקרוא וגלה כיצד חשיבה חיובית יכולה לעזור לנו בכל זה.
השתקפות זו מראה לנו בעיה נפוצה מאוד, הן באנשים והן במצבים שונים. למדנו להיות שאפתניים, לרצות תמיד עוד ועוד, לא להסתפק במה שאנחנו מקבלים ותמיד לנסות ולהשיג יותר. אבל מה אנחנו שוכחים? שהמטרה היא לא הפסגה, ושההגעה לפסגה היא חסרת תועלת אם לא נהנינו מהנופים שבדרך. להיות מאושר עוסק בכאן ועכשיו. כי כשנגיע לפסגה לא נהיה שם הרבה זמן.
"אם אתה לא מרוצה מכל מה שיש לך, לא תהיה מרוצה מכל מה שחסר לך"
אריך פרום-
אני לא מדבר על קונפורמיזם או על הישארות באזור הנוחות שלי. אני רוצה עוד ואני יודע שאני יכול להשיג את זה, אבל אתמודד עם האתגר בחיוך, ואוכל להוסיף למה שכבר יש לי. אם אוכל להרגיש מלא במה שיש לי ועדיין רוצה עוד, אצליח למצוא את המפתח להצלחה, להצלחה שלי. הכל עניין של חשיבה חיובית.
"תקווה לא נמצאת בזמן, אלא בהמתנה"
-קרלוס אנדראו-
חשיבה חיובית והדמיה
בשנת 1967, הפסיכולוג האוסטרלי אלן ריצ'רדסון ערך ניסוי מעניין שבאמצעותו הדגיש את כוחה של הדמיה. בשלב הראשון של החקירה, הוא אמר לאנשים שהיו חלק ממדגם המחקר שלו לירות סלים, ורשם כמה הם קלעו. מאוחר יותר, הוא חילק את קבוצת האנשים הזו לשלוש תת-קבוצות, והרעיון היה ללמוד כיצד ישתנה טכניקת הירי שלהם במהלך עשרים הימים הבאים.
הקבוצה הראשונה הקדישה עשרים דקות ביום לתרגול הירי, אך הקבוצה השנייה לא התאמנה דבר. גם הקבוצה השלישית לא התאמנה, אבל חבריה הקדישו עשרים דקות ביום לחזות את עצמם כשהם מכניסים לכדור.
לאחר שחלפו עשרים הימים, ריצ'רדסון מדד שוב את מיומנות השחקנים ומצא תוצאה מפתיעה. הקבוצה הראשונה שיפרה את ביצועי הזריקה שלה ב-24%, השנייה לא השתפרה כלל, אבל הקבוצה השלישית, אלו שתרגלו הדמיה, השתפרו ב-23%. לחשיבה חיובית הייתה השפעה גדולה.
החשיבות של תמונה טובה
ניסוי נוסף שנערך על ידי דניאל גילברט, פרופסור באוניברסיטת הרווארד, הראה לנו איך אנחנו יכולים ליהנות מהמצבים שעשו אותנו מאושרים פי שניים. בניסוי שלו הוזמנה קבוצת אנשים לסעוד בחינם במסעדה טובה. כל אחד יכול היה לבחור את היום שבו ילך. האנשים שדחינו את ארוחת הערב יותר היו אלה שדיווחו על אושר רב יותר כתוצאה מהחוויה. הם לא רק נהנו מהערב, אלא גם נהנו לחשוב כמה הם הולכים ליהנות ממנו.
מה ניתן להסיק מניסויים אלו? זה חשוב מאוד שיש לנו תמונה טובה של עצמנו או של הדברים שאנו מקווים לחוות בעתיד. השגת מטרות, הנאה מדברים, הצבת יעדים והתגברות על אתגרים יכולים כולם לאמן את המוח שלנו כדי להקל על אתגרים אלו.
תיאוריות מסוימות טוענות שבכך שאנו רוצים משהו חזק יותר אנו קרובים יותר להשיגו, אך לא על זה אנו מדברים. מה שמקרב אותנו למטרה הוא חזרות נפשית על ההליך כדי להגיע למקום אליו אנו רוצים. זה משהו שספורטאים שמריצים מבחני מהירות יודעים היטב. בחימום הם מתאמנים מנטלית על המירוץ שוב ושוב - הם מדמיינים אותו בחשיבה חיובית.
העובדה שלתרגל משהו נפשית יכולה להיות השפעות דומות לתרגול שלו בחיים האמיתיים נובעת מכמה נוירונים מאוד מיוחדים: נוירוני המראה.
האם מה שכבר יש לך משמח אותך?
אנחנו יכולים לבלות את כל חיינו בחיפוש אחר אושר, באותו אופן שמישהו מחפש מתכת שהוחבאה על החוף או מסנן בחול בחיפוש אחר גושי זהב. אנחנו יכולים לעשות רק את זה או שאנחנו יכולים לנסות למצוא איזון שבו החלומות שלנו נחשבים הרבה, אבל כך גם הרגשות החיוביים שלנו. אלו הרגשות שיוצאים ממצבים שבהם אנחנו עוצרים ולוקחים צעד אחורה כדי להבין מה השגנו.
האיזון הזה לא רק יגרום לנו להרגיש טוב יותר עכשיו, אלא יקל עלינו להתמודד עם השאיפות שלנו אחרת. זה יעזור לנו להתחיל לראות בהם משהו רצוי ונגיש, אבל לא חיוני לחלוטין. זה לא יפסיק להניע אותנו להמשיך, אבל זה יקטין את ההשפעה שיכולה להיות לכל כישלונות. האם אתה יכול לחשוב על משהו בעל ערך רב יותר מאושר?
"אושר הוא כמו טריק שאתה מחפש, וכשיש לך אותו אתה לא מבין אותו. זה בדיעבד, אתה מבין את זה אחר כך. אתה יכול למצוא אושר בכל מקום, אבל אתה צריך לדעת איך להשיג אותו, ולדעת כשיש לך את זה".
-סטפן ברוס-