טיפול באבל פתולוגי: איך לומר "להתראות"

אובדן של אדם אהוב הוא קשה ביותר. זה יקרה לכולנו בשלב מסוים, אבל לא לכל האנשים יש את אותם משאבים או כלים להתמודד. לפעמים, תהליך זה הופך לבעיה כרונית ורצינית.

חוקרים מעריכים שסוג זה של בעיה כרונית מתרחשת 10-20% מהזמן כאשר אדם עובר אבל. עבור מקרים אלה, ישנן טכניקות שונות, הנתמכות על ידי מחקרים שונים, שיכולות לעזור לנו לצאת מזה.

ביניהם, אנחנו הולכים לדבר על אבל מכוון. עם זאת, לפני שנתחיל, עלינו להבחין בין אבל רגיל לבין אבל פתולוגי. זו השאלה שלנו: באיזו מידה סבל נורמלי?

אבל רגיל ואבל פתולוגי

אבל, או אבל, הוא אוסף של תגובות המתרחשות ברמה הפיזית, הרגשית והחברתית. הם מופעלים על ידי הפסד משמעותי; במקרה שלנו, מותו של אדם אהוב.

התסמינים משתנים בעוצמתם ובמשך הזמן. במקרים מסוימים הם מחזיקים מעמד לכל החיים. בכל מקרה, זכרו שבהתחלה מדובר בתגובה אדפטיבית (טובה).

אבל, עצב וחרדה הם הרגשות הנפוצים ביותר, בסדר הזה. פחד מלהיות לבד הוא גם נפוץ. אנו עשויים גם להרגיש אשמים ולהיות חסרי עניין בסביבתנו.

תסמינים אלו הם נורמליים, אך הם אמורים להיעלם תוך שישה חודשים עד שנה.

כאשר התגובות הרגשיות אינטנסיביות הרבה יותר, הן מקשות על חיי היומיום. ואם הם נמשכים למעלה משנה, ייתכן שאתה סובל מאבל פתולוגי.

כאן מופיעים תסמיני אבל יוצאי דופן כמו הזיות או מחשבות אובדניות. אבל פתולוגי הוא לרוב מסובך, ויכול להוליד התנהגויות אחרות. אלה כוללים בידוד חברתי, הזנחה אישית או שימוש לרעה בסמים. זה הזמן שבו עלינו לשקול טיפול באבל ועזרה מקצועית.

טיפול באבל: אסטרטגיות טיפוליות

אנשי מקצוע משתמשים בטיפול פרטני וקבוצתי כאחד כדי לטפל באבל פתולוגי. במקרים מסוימים, יעיל להשתמש בשניהם. הטיפול עוסק במתן כלים לאנשים תוך מתן תמיכה חברתית לסיים את הבידוד שלהם.

כך או כך, המטרה העיקרית של טיפול באבל היא לא לשכוח את הנפטר, אלא לשנות את תהליך האבל כך שזיכרון הנפטר לא יוצר חסימה. לכן, המטרות הבסיסיות של טיפול זה הן:

• להקל על ביטוי רגשות וחוויות ביחס לנפטר. בדרך כלל האדם לא שם מילים למה שהוא מרגיש או חושב. זה מקשה להתגבר על האובדן.
• דון בנסיבות שהובילו למוות. בהתאם לסוג המוות שהתרחש (התאבדות, תאונה פתאומית, פיגוע טרור וכו') האבל יכול להיות כואב יותר. דיבור על זה יקל על הטמעה וקבלה.
• מרכז את הטיפול בפתרון בעיות יומיומיות והתאמה מחדש לחיי היומיום הרגילים. צעדים קטנים ויומיים יכולים להביא לתוצאות גדולות.
• השליך את המטופל אל העתיד, תוך שילוב הדרגתי של פעילויות מספקות בשגרה שלו. זה יגרום למטופל להרגיש שלמרות הכל, יש דברים שהם עדיין טובים.

אבל מכוון

פסיכולוגים משתמשים בסוג זה של טיפול עם אנשים החווים אבל פתולוגי עם התנהגות הימנעות, חסימה רגשית וסיוטים או מחשבות פולשניות.

במקרים אלה, אבל מכוון יכול לעבוד. זה מורכב מחשיפת האדם לזיכרונות הקשורים לנפטר, במיוחד חוויות משותפות.

לדוגמה, מטפלים בדרך כלל נותנים למטופלים שלהם לקרוא מכתבים ישנים או להסתכל באלבומי תמונות . לא משנה איך, הנקודה היא לשבור את העיכוב הרגשי המפריע.

המנגנון הבסיסי שגורם לטיפול מסוג זה לעבוד הוא היחלשות התגובה הרגשית המותנית (עצב) באמצעות הצגה חוזרת ונשנית של גירויים המייצרים תגובה זו.

כלומר, אנו חושפים את המטופל שוב ושוב למה שיוצר עצב עד שהרגש פוחת.

חשיפה חוזרת יכולה להיעשות גם עם התנהגויות שהמטופל אהב בעבר אך הפסיק לעשות כי הן מעלות זיכרונות של הנפטר.

לדוגמא: יציאה לקולנוע, נסיעות, יציאה לארוחת ערב וכדומה. במקרים אלו, סיפוק הפעילות ישמש גם כמנגנון הבסיסי של הטיפול.

אינדיקטורים להחלמה לאחר אבל פתולוגי

איך נדע אם טיפול באבל עבד? אילו התנהגויות קובעות החלמה מאבל פתולוגי? להלן סדרה של אינדיקטורים או אותות להתאוששות:

• האדם החזיר לעצמו היבטים ביולוגיים תקינים, כגון תיאבון ושינה.
• ביטוי מילולי של רגשות, כגון חיוכים או חיבוקים, מופיע שוב.
• הנבדק שוב התחיל לעשות דברים מהנים, מחדש את חייו החברתיים, ואפילו משתתף בפעילויות התנדבותיות כדי לעזור לאחרים.
• זיכרון הנפטרים כבר משולב כחלק מסיפורם האישי. זה כבר לא מעורר רגשות שליליים מוגזמים. הם זוכרים חוויות חיוביות שחלקו עם המנוח.
• הם נהנים מחיי היומיום ומציבים יעדים לעתיד.

בקיצור, אבל הוא תהליך נורמלי שדורש צמיחה אישית ולא תמיד קל לעבור אותו. בכל מקרה, הידיעה מהו אבל פתולוגי וכמה דרכים לטפל בו יכולה לעזור לנו לזהות ולהתמודד עם הפרידה האחרונה. יתר על כן, זה יכול לעזור לנו להניע אותנו לפנות לעזרה מקצועית כאשר אנו זקוקים לה.