הרצון להעמיד פנים ברשתות החברתיות
יש כרגע רצון גדול להעמיד פנים ברשתות חברתיות. עם זאת, האם אנחנו באמת מאושרים כפי שנראה לנו בפרופילי המדיה החברתית שלנו? שאלה זו נובעת מהמושג "אושר", אולי בדיוני, שעלינו להראות ללא הרף בחיי היומיום שלנו ואשר מתורגם לרשתות חברתיות.
אם תגלוש ברשת חברתית כלשהי, תראה פוסטים רבים של מכרים שמטיילים בעולם. או אולי תראה תמונה של אותו חבר שלא דיברת איתו כבר כמה שבועות, שעכשיו פתאום מאוהב.
שימו לב שלפי מחקר ברשתות חברתיות שנערך באוניברסיטת פנסילבניה, אנו מבלים כ-37 שעות באינטרנט בשבוע. זה בערך 22% מהזמן שלנו.
מסיבה זו, על פי המחקר, לחיים החברתיים האישיים שלנו יש קשרים לפלטפורמות החברתיות בהן אנו משתמשים באינטרנט, במידה רבה יותר. אז זה לא מפתיע שאנחנו משתמשים באפליקציות האלה כדי לשלוח הודעות לאנשים הקרובים אלינו.
בקיצור, כולנו מחוברים באינטרנט דרך רשתות חברתיות והן חלק מחיי היומיום שלנו. בערך באותו אופן הרעיון של צילום סלפי הוא חלק מהשגרה היומיומית שלנו. לפיכך, עלינו לשאול את עצמנו: איזה חלק מהמציאות שלנו אנחנו בעצם מציגים דרך הרשתות החברתיות?
הצגה ברשתות חברתיות וצורך באישור חברתי
יש לנו את הרצון הבוטה להעמיד פנים שאנחנו מאושרים ולנסות לגרום לעולם להאמין בכך, גם כשזה אולי לא באמת כך.
לפי מספר חקירות, יש רצון אמיתי להעמיד פנים כדי לנסות לרצות אחרים. זה ברור על ידי הצורך באישור חברתי שאנו מציגים ברשתות החברתיות, על פי כמה מחקרים שנערכו בנושא.
לכן, נראה שהלהיטות להופיע ברשתות החברתיות מקודמת על ידי צורך מובנה באישור חברתי. כלומר, אנחנו רוצים שאחרים יקבלו אותנו ויתנו לנו חיזוק חיובי. למשל, תחושת הרווחה שאנו מקבלים כאשר אנו מעלים "סלפי ". אנחנו מקבלים חיזוק כשאנחנו סופרים את הלייקים והתגובות המחמיאות. ובכן, מי לא אוהב חנופה?
אוקיי, אבל מה המשמעות של יציבה בהקשר הזה? "פוזה" הוא ביטוי שנאסף על ידי מילוני אוקספורד לומד. זה מתייחס לגישה או התנהגות שאינם טבעיים או כנים, אלא שנועדו למשוך תשומת לב או להשפיע במיוחד, במיוחד ברשתות חברתיות.
הפסיכולוג חוסה אליאס, חבר באיגוד הבינלאומי להיפנוזה, מגדיר את תפיסת היציבה כ"אימוץ של הרגלים, מחוות ועמדות מסוימים המבקשים להקרין תמונה טובה. תמונה שזוכה להכרה חיובית, רק כדי להוכיח שאנחנו מאושרים., גם אם אנחנו לא ואנחנו אפילו לא משוכנעים בזה".
במילים אחרות, יציבה היא הצורך באישור חברתי על ידי הצגת תמונה שלנו שאולי אינה חלק מהמציאות, לפי הפסיכולוג.
אפקט "האושר המדבק".
לפי מחקר של אוניברסיטת קליפורניה, מצבי הרוח של אנשים משתנים והם מותנים בפוסטים שאנו רואים ברשתות החברתיות. זהו, התכנים המתפרסמים מתכוונים לתת תמונה של "אושר מדבק". לפי מחקר זה, תפיסת השמחה והרווחה של אחרים מעודדת אותנו לרצות להגיע למצב זה. לפיכך, היא דוחקת בנו לשתף תוכן דומה, ולייצר את האפקט של "אושר מדבק" בעצמנו.
בהקשר זה, הצגת ה"אושר" ברשתות החברתיות מתפשטת כאש בשדה קוצים. זה גם מקדם את הרצון להיות בעל נוכחות ברשתות החברתיות, ליהנות מגל מתמשך של הודעות ותמונות "שמחות".
הרצון להעמיד פנים - האם מה שאנו מפרסמים הוא אמיתי?
הפסיכולוגית יולנדה פרז אומרת "יש קצת מכל דבר. השכיחים ביותר הם האנשים שמראים את האמת, אלה שאינם אמיתיים ואפילו אלה שמציגים רק חצאי אמיתות". המחבר גם מוסיף " אנחנו מראים כמה אנחנו יפים ומאושרים ברגע. אבל אנחנו מראים רק חלק מהמציאות שלנו. ליום יש 24 שעות ואי אפשר להיות שמח ולחייך כל הזמן".
המציאות שאנו מקרינים ברשתות החברתיות כנראה לא לגמרי שלמה. זה בגלל שאי אפשר להיות מאושר בכל עת. החיים מלאים ברגשות חיוביים ושליליים, והתעלמות מהאחרונים רק תזיק לנו.
לסיכום, ברור שרוב מה שאנו רואים ברשתות החברתיות אינו שיקוף של המציאות. המראה ברשתות החברתיות הוא יחסי, כפי שהסברנו למעלה. אל לנו לטעות ולחשוב שיש אנשים אקסטטיים 24 שעות ביממה. זכור שכולנו חווים עצב ותסכול.
לפיכך, ימים רעים הם חלק מהחיים והם עוזרים לנו להעריך את הזמנים הטובים אפילו יותר. זכור, החיים של אף אחד אינם מושלמים, אז אל תעזוב את הרצון שלך להעמיד פנים שאתה מישהו שאתה לא.
