ד"ר ג'קיל ומר. הייד: הדואליות בין טוב לרע

רוברט לואיס סטיבנסון תמיד האמין שלבני אדם יש צד טוב ורע. במילים אחרות, הטוב והרע קיימים בכל בן אנוש. לדבריו, שתי הגרסאות חיות בתוכנו, רק שהרע תמיד מודחק על ידי החברה. מחשבות אלו הובילו אותו לכתוב את הספר המפורסם Strange Case of Dr. Jekyll and Mr. Hyde (1886).

ספר זה היה אחד הראשונים שהעניקו חיים לדמות עם הפרעת אישיות מורכבת. באותו אופן, הוא אתגר את המדע והדת של התקופה בכך שסיפר סיפור מפחיד. הרומן הזה הפך כל כך פופולרי שיש לו עיבודים רבים לקולנוע, לטלוויזיה ולקולנוע.

העלילה שלו מסקרנת להפליא. באמצעות עורך הדין אוטרסון, הקוראים מגלים לאט אבל בטוח כמה עובדות מוזרות. סטיבנסון משאיר רמזים כדי שהקוראים ישאלו את עצמם שאלות לגבי מה שקורה. בסופו של דבר, הודות לכתב יד, סוף סוף הקוראים מבינים הכל.

האם באמת יש צד אפל בתוכנו? הרעיון של דואליות טובה ורע זו נחקר מנקודות מבט שונות במסגרת של מספר דיסציפלינות כמו פילוסופיה, פסיכולוגיה וספרות.

עכשיו, מה אם הדואליות הזו של הטוב והרע היא מה שעושה אותנו אנושיים? שלמות לא קיימת. לכן, חסד מוחלט אינו דבר אמיתי. מה שטוב לי אולי לא טוב בשבילך. עולם האתיקה היה אחראי על הניסיון לקבוע מה טוב אמור להיות. אפשר לומר בבטחה שמחקרים אלה הולידו כמה אי התאמות. לאורך כל חיינו, כולנו עשינו דברים לא הגיוניים, לא קוהרנטיים ופעלנו בדרכים בלתי צפויות לחלוטין.

בנוסף להפרעת אישיות, מקרה מוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד בוחן סדרה של שאלות על הטבע שלנו. בתוך המהות המסקרנת שלו, הוא שובה אותנו וממזג פסיכולוגיה עם ספרות ופילוסופיה. אין ספק שזה ספר שכולם צריכים לקרוא לפחות פעם אחת.

טוב ורע

ההיסטוריה, התרבות והדת ניסו להראות לנו מה טוב ומה רע. יש כמה דוגמאות ברורות שמנסות להבדיל ולהפריד בין שני הדברים הללו. אם נחשוב על הדת בכללותה, נבין שכולם מנסים להגדיר ולהגן על התנהגות טובה – הם מאמינים בהענשת התנהגות 'רעה' ומסבירים את ההשלכות של פעולה כזו או אחרת.

עם זאת, רעיון הטוב הוא סובייקטיבי ביותר, כלומר תלוי באופן שבו כל אדם רואה אותו. בעצם, זה ההיפך מרוע. האתיקה היא החלק הזה בפילוסופיה שניסה לענות על שאלות מסוג זה לאורך ההיסטוריה.

לדוגמה, אריסטו האמין שהטוב האולטימטיבי הוא אושר. זהו טובת הכלל לכולם, שאנו יכולים להשיג באמצעות מידות טובות ושבו לפוליטיקה תפקיד חשוב. למסע יש חשיבות מיוחדת, כלומר האושר אינו מיידי. נהנתנות אתית, לעומת זאת, קובעת שהנאה חושית ומיידית מובילה לאושר. הנצרות הולכת קצת יותר רחוק וקובעת שאלוהים הוא טוב והשטן הוא רע.

לפיכך, עבור רוב האנשים, טוב ורע הם פשוט הפכים. אבל מה היה קורה אילו היו שני צדדים של אותו מטבע? זה אומר שהם בלתי ניתנים להפרדה ובלתי ניתנים להפרדה, מאוחדים באופן אינטימי בו זמנית.

למרות ההבדלים הקיצוניים ביניהם, אחד לא יכול היה להתקיים בלי השני. הרעיון ששניהם מתקיימים במקביל בבני אדם הוא מה שסטיבנסון חקר ברומן שלו.

כל פרט גדל בחברה שבה הוא לומד את ההתנהגויות המקובלות או המתאימות ביותר. עם זאת, נראה שיש טבע בתוכנו שלעתים דוחף אותנו לפעול או לחשוב נגד הנורמות הללו.

ד"ר ג'קיל ומר. הייד: הדואליות

הספרות חקרה את הרעיון של 'הדופלגנר' בהזדמנויות רבות ומנקודות מבט שונות מאוד. למעשה, פיודור דוסטויבסקי סלל את הדרך עם ספר שחקר את הפסיכולוגיה האנושית במהותה המורכבת ביותר: הכפיל (1846). עבודות אחרות עדכניות יותר כגון Steppenwolf (1927) מאת הרמן הסה ניסו גם הם לחקור את המורכבות הזו.

סיפורם של ד"ר ג'קיל ומר הייד חוקר את ההשלכות של הניסיון להפריד בין טוב לרע, מה שמוביל להתפתחות האישיות.

ג'קיל היה 'אדם טוב', איש מכובד בעל מעמד טוב, אדם שכמו כל האחרים הדחק את הדחפים האפלים ביותר בתוכו. התשוקה שלו לרפואה והאובססיה שלו לרעיון להפריד בין טוב לרע הביאו אותו לשתות שיקוי מוזר שהעניק חיים למר הייד. האחרון מייצג את היפוכו של ד"ר ג'קיל, אדם שנותן לעצמו להיסחף בדחפים והנאה.

השינוי מראה את המרדף של ד"ר ג'קיל אחר התענוגות והתשוקות שהחברה כל כך נראתה להם. יתרה מכך, בעוד שג'קיל מתואר כטוב מראה, הייד מתואר כיצור בעל מראה איש מערות, בעל מראה פרוע ולא נעים.

תככים וקסם הם שניים מהמרכיבים העיקריים של ספר זה. הסוף נהדר, מכיוון שזהו הרגע שבו אנו מגלים את האמת הודות לאחד מהרשימות של ג'קיל. אנו מתכוונים לאמת של הטבע האנושי כשלעצמו ולהשלמה של חוסר האפשרות להפריד בין טוב לרע, שתי ישויות חזקות שחיות בתוכנו.

גם ד"ר ג'קיל וגם מר הייד היו אמיתיים - שניהם היו אותו דבר, רק הפכים. ספר זה מסמל חקר הטבע האנושי ומנסה ללמד שאי אפשר להפריד בין טוב ורע. שניהם מתגוררים בנו.