איך הגוף שלנו אוגר רגשות מודחקים?
האם אנחנו באמת יודעים מה קורה במוחנו? האם אנחנו מכירים את עצמנו? האם אנחנו יכולים לשלוט במה שקורה בתוכנו כך שזה לא ישפיע לרעה על הסובבים אותנו? האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מרגישים ואיך אנחנו מרגישים זאת בכל רגע? הבנת הרגשות המודחקים שלנו יכולה להיות הנשק החזק ביותר שיעזור לנו להבין את ההתנהגות שלנו.
מאז סוף המאה ה-20, חקר מדעי המוח מתמקד בקשר בין המוח לרגשות שלנו. איך אנחנו מרגישים קיבלה את החשיבות שתמיד הייתה ראויה לה. רגשות הם כבר לא תגובות אוטומטיות פשוטות. הם החלו להיות בעלי רלוונטיות מדעית.
רעיון חדש צץ גם: יש צורך ללמד אנשים כיצד לזהות, להבין ולנהל את הרגשות שלהם כדי למנוע מרגשות מודחקים להנחות את התנהגותם.
"כל רגש מודחק ישאיר בגנבה את חותמו על ההתנהגות שלנו באמצעות דפוסים רגשיים שמחליטים עבורנו."
-אלזה פאנסט-
זו הסיבה שאנו שמים כיום כל כך חשיבות בהבנת הרגשות המודחקים שלנו. כך נכיר את עצמנו ונזהה מה קורה בתוכנו. זה גם יאפשר לנו לנהל את הרגשות שלנו ולפעול לטובת איך שאנחנו מרגישים.
הבנת הרגשות המודחקים שלנו עוזרת לנו להבין את זהותנו
לדעת מה קורה בתוכך זה להכיר את עצמך. רגשות מודחקים הם אלה שאנחנו לא רוצים להקשיב להם או מנסים להתעלם מהם. עם זאת, הם אלה שמכוונים בסופו של דבר את ההתנהגויות והמחשבות שלנו.
"מה שאתה מכחיש נכנע לך. כל מה שקורה לנו, מובן נכון, מוביל אותנו אל עצמנו".
-קרל יונג-
הבנת הרגשות שלנו נותנת לנו את ההזדמנות לדעת מדוע אנו פועלים בצורה כזו או אחרת. כל אחד מסנן מצבים לפי הרגשות שלו, ולכן כל אחד פועל בדרכים שונות. החוויות שלנו מובילות אותנו לראות את העולם בצורה מיוחדת וייחודית. כל מצב מייצר בתוכנו רגשות שונים. זו הסיבה שהכרת עצמנו מובילה אותנו להבין כיצד אנו פועלים.
כאשר אנו מדכאים רגשות כמו כעס, נותנים לעצמנו להיסחף בפחד, לא מרשים לעצמנו להיות עצובים, או מרגישים שאין לנו שליטה על הכאב שלנו, אנו מפנים את מקומם לתפקוד עצמאי של רגשות לא מנוהלים. זה כאשר הרגשות מדברים בעד עצמם דרך המעשים שלנו.
אוניברסיטת סטנפורד ערכה מחקר על רגשות. הוא גילה שאנשים עם נטייה להדחיק את רגשותיהם הגיבו בהפעלה פיזיולוגית גדולה בהרבה במצבי טריגר מאשר אחרים שהראו, למשל, חרדה או כעס.
מסיבה זו, זה גם נורמלי לאותם אנשים שאינם מביעים את רגשותיהם או שיש להם הרבה יותר קושי לעשות זאת לסבול מבעיות סומטיות יותר כגון מתח שרירים, כאבי ראש, תגובות עור או מחלות מסובכות. הרגשות שלהם מוצאים דרכים להיות מתועלות בדרכים פחות פונקציונליות.
הזיכרון של הגוף והנפש כאחד
לפעמים אנחנו מתמודדים עם מצבים ומגיבים בדרכים שמפתיעות אותנו. זה מתרחש דרך זיכרון החוויות שלנו, שאותן אנו משלבים במודע או לא מודע. כשאנחנו מדחיקים את הרגשות שלנו, אנחנו לא מעבדים אותם. אנו מאפשרים להם להתגנב לזיכרון שלנו מבלי שנרגיש זאת.
התפקיד שלנו הוא לדעת מה קורה ומה אנחנו מרגישים בכל רגע. אם לא נדע לזהות רגשות, אז לא נוכל לנהל אותם. לכן, הצעד הראשון הוא להיות מודעים לרגשות שלנו ולתת להם קול כשהם מבקשים לדבר. אם לא נעשה זאת, בסופו של דבר אנו מדחיקים את הרגשות שלנו ומאפשרים להם לפעול באופן אוטונומי.
כשאנחנו יודעים מה אנחנו מרגישים, אנחנו יכולים לעצב את הרגשות שלנו ולנסות לעכל אותם. כאשר אנו מקשיבים לעצמנו, אנו יכולים להבין ולנהל את ההתנהגות שלנו על מנת לפעול בצורה משולבת ומובנת. רק כאשר אנו נותנים קול לרגשות המודחקים שלנו נוכל להתחיל להבין את זהותנו האמיתית.
