מוזיקה ואלצהיימר: רגשות מתעוררים

למוזיקה ולאלצהיימר יש מערכת יחסים מוזרה, עוצמתית, מרתקת. חולים בשלב מתקדם של המחלה חווים פתאום התעוררות מדהימה כשהם מקשיבים לשיר מנעוריהם. אותה מוזיקה מלאת קצב שכמעט, בלי לדעת איך, פותחת זיכרונות ויכולות קוגניטיביות עד שעוטפת אותם באוקיינוס של רגשות נפלאים...

יש אומרים שזה קצת יותר מסתורין. נוירולוגים אומרים שזה המוח שלנו, שמסיבות שאנחנו עדיין לא יודעים, אזורים הקשורים לזיכרון מוזיקלי לטווח ארוך עדיין שלמים ושמורים. פסיכולוגים, לעומת זאת, כמו גם מטפלים ובני משפחה שדואגים מדי יום ליקיריהם, יודעים שמוזיקה היא מעל הכל נחמה לאנשים הסובלים מהמחלה ההרסנית הזו.

אולי רבים יזהו את השם גלן קמפבל. הוא היה אייקון מוזיקת קאנטרי באירופה לאורך שנות ה-60 וה-70. הוא מת לא מזמן, לאחר דו קיום קשה עם אלצהיימר. שלו יכול להיות כל סיפור. כמו זה של רבים אחרים שעברו חיים נפלאים, מלאי הצלחות, קשיים ורגעים בלתי נשכחים, הוא התמודד עם מחלה שמוחקת או מטשטשת זיכרונות.

המקרה של גלן קמפבל היה אחד הבולטים מנקודת מבט קלינית מסיבה מאוד ספציפית: הוא לא הפסיק לשיר או לנגן בגיטרה שלו. יתרה מכך, כשעשה זאת, הוא החזיר לעצמו חלק מהצלילות שלו, עד כדי יכולת לערוך כמה סיורים. ברגעים מסוימים הוא דיבר עם הקהל שלו, והעיר שבאופן מוזר, הוא הצליח להתנתק מאלכוהול, אבל לא מהמחלה ה"נתעבת" ההיא.

זה מקרה מרתק. סיפור שמזמין אותנו לשאול את עצמנו מה עומד מאחורי הקשר הזה בין מוזיקה לאלצהיימר...

מוזיקה ואלצהיימר, תעלומה שמתחילה להיפתר

זה ידוע כבר הרבה זמן. מדענים תמיד היו מאוד מודעים לכך שקיים קשר ייחודי, חומת תמך בין מוזיקה לאלצהיימר, שם הושג הסכם מוזר: הניוון המתקדם של המוח אינו משפיע על אותם מבנים הקשורים לזיכרון מוזיקלי לטווח ארוך. רק לאחרונה יחסית, הודות לטכניקות נוירו-הדמיה חדשות, ניתן היה לראות משהו מעניין כמו זה.

על פי מחקר שנערך במכון max planck למדעי המוח הקוגניטיבי והאנושי בלייפציג, חוקרים איתרו לראשונה את האזורים הקשורים לזיכרון מוזיקלי. הם גילו, כצפוי, שהם (כמעט) שלמים.

ד"ר יורן-הנריק ג'ייקובסן, החוקר הראשי, אמר שעד לאחרונה האמנו שהיכולות המוזיקליות שלנו ממוקמות באונות הטמפורליות. עם זאת, בדיקות האבחון הראו בבירור משהו אחר: הזיכרון המוזיקלי ממוקם בקליפת המוח המוטורית המשלימה. אלצהיימר והצל ההרסני שלו כמעט ולא משפיעים על האזור המיוחד הזה של המוח, הפינה הקסומה הזו. יש פחות אובדן נוירונים, וגם מרבץ חלבון העמילואיד אינו מושפע באותה מידה. כלומר, השטח עדיין פעיל, הוא עדיין מתפקד.

יתרונות המוזיקה בחולי אלצהיימר

מוזיקה היא מדיה עיקרית ברשומה האוטוביוגרפית שלנו. ישנם רגעים במחזור החיים שלנו שקשורים לשיר, ללחן, להקשר מסוים, לאנשים שהמציאו אותו ולרגשות שנחוו.

לכן, כאשר אדם חולה אלצהיימר שומע מנגינה בעלת משמעות עבורו, מה שאנו מקבלים הוא הבא:

• הפחתת חרדה וייסורים.
• ירידה בתסיסה.
• מצב רוח משופר. הם מתחברים מחדש עם הסביבה שלהם. עכשיו, הדבר המרתק ביותר הוא שמדובר בחיבור רגשי. זה כמו התעוררות לרגשות, להנאה ולהנאה שעד לפני כמה שניות בלבד, נותרו בקיפאון.

איך אני יכול לעזור לאהוב שלי במוזיקה אם יש לו אלצהיימר?

בשלב זה, בידיעה שיש קשר ישיר חיובי מאוד בין מוזיקה לאלצהיימר. ייתכן מאוד שלרבים מהקוראים שלנו יש בן משפחה עם מחלה זו. הם רוצים ליהנות מרגע של חיבור עם יקירם. מה שכן, מה שאנחנו רוצים מעל הכל זה לראות חיוך מצויר על פניהם.

בואו נסתכל על ההנחיות לעשות זאת בצורה הטובה ביותר:

• חשבו על ההעדפות המוזיקליות של בן המשפחה שלכם. אותם שירים, לחנים, בלדות או קונצרטים שהם חלק מהחיים שלהם.
• בחרו את הרגע המתאים ביותר, רגע ביום שבו הם רגועים.
• צרו סביבה נוחה, ללא גירויים חיצוניים, במרחב רגוע ונוח.
• שימו להם אוזניות. החוויה המוזיקלית משמעותית יותר. הריכוז שלהם חזק יותר והאפקט נשמר לאורך זמן רב יותר במוח.
• עודדו תנועה, עזרו להם לעקוב אחר הקצב. הקש על ידיהם, תן להם להזיז את רגליהם, או אפילו לנסות לרקוד איתם. החוויה תהיה מתגמלת יותר.

לבסוף, זכרו לשים לב לתגובתם. יתכן שמוזיקה מסויימת לא מוצאת חן בעיניהם או שיש אחרות שמזמינות אותם להגיב בצורה חיובית יותר. הכי חשוב שאנחנו נוכחים איתם, שנרגיש שהם איתנו. ושלרגע, אנחנו מחבקים אותם, מרגישים איך המהות שלהם, ההוויה האותנטית שלהם מגיחה שוב...