לדבר על הרגשות שלנו זה טיפולי
אנו נוטים להסתיר את רגשותינו כאשר אנו נמצאים עם אנשים אחרים. אנו מתביישים להודות שאנו חשים רגשות שאנו רואים כשליליים ומאמינים בטעות שגורמים לנו להיראות כמו אנשים חלשים בעיני אחרים. לדבר על הרגשות שלנו זה לא משהו שאנחנו עושים, כי אנחנו רוצים להיות חזקים רגשית. אנחנו לא רוצים להיות מושפעים מדברים. לרוב אנו רוצים להציג דימוי של "אדם בוגר ורציונלי".
נכון, לתרגל חשיבה רציונלית ולנסות להיות קצת יותר בוגר כל יום זה נפלא. קודם כל לעצמנו, שכן בעזרת תרגול נצליח לפתור הרבה בעיות מיותרות. גם לאחרים; כנראה שהיחסים שלנו ישתפרו. הרי לא להגזים בדברים, לנהל נכון את הרגשות שלנו ולפעול בצורה פונקציונלית והגיונית משפיעים גם על הסביבה שלנו.
עם זאת, זה לא אומר שאנחנו מפסיקים להיות בני אדם. במהלך חיינו, בהכרח נרגיש אומללים, חרדים או כועסים יותר ממה שהיינו רוצים. לכן, מכיוון שזה טבעי, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להתייחס לזה כרגיל, לא להסתיר את זה ולקבל את עצמנו. כמובן, תמיד במתינות: למרות שדיבור על הרגשות שלנו עם אחרים הוא טיפולי, הגזמה עלולה להיות לא מועילה.
למה לדבר על הרגשות שלנו טוב לנו?
בין אם מדובר ברגשות שליליים או חיוביים, לדבר על הרגשות שלנו זה תמיד טוב. רגשות חיוביים כי לדבר עליהם משפר אותם ולחגוג או לשתף אותם זה נהדר. מי יהסס לחלוק חדשות טובות ואושר עם אנשים?
יש לנו גם סיבות לחלוק רגשות שליליים. העיקרית שבהן היא שעל ידי הנחתן על השולחן נפסיק לברוח מהם וכנראה ניקח אחריות על הטיפול בהן. אנחנו חושפים את הרגש, מה שכנראה יפחית אותו. על ידי דיבור על הרגשות שלנו, נוכל להוציא אותם החוצה כדי לשמוע נקודות מבט אחרות, לרוב פחות קשות משלנו.
כשאנחנו מנסים למחוק את הרגש, כאילו הוא קל כמו עיפרון על נייר, מה שאנחנו עושים זה בעצם להחמיר אותו. אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו לא צריכים להיות כאלה, ואז אנחנו פשוט מרגישים יותר לחץ. התוצאה היא יותר חרדה ואי נוחות, אשר בתורם מעצימים את הרגש השלילי.
דיבור על הרגשות שלנו אומר שאנחנו מקבלים אותם ונותנים להם להתיישב.
בנוסף, דיבור על הרגשות שלנו הופך את מערכות היחסים שלנו לטובות יותר. אנחנו גורמים לאדם האחר להרגיש כמו איש סוד מהימן. והם, באופן סביר, רואים בזה הערכה וחיבה, כמו שדעתם חשובה.
שני ראשים תמיד טובים יותר מאחד, מה שאומר שאם אתה משתף את הבעיה שלך או מדבר על הרגשות שלך, כנראה יהיה לך קל יותר למצוא פתרון מועיל באמת. לפעמים אנחנו מרגישים כל כך מדוכאים רגשית שאנחנו לא יכולים לראות את מה שאחרים יכולים לראות בלי מאמץ רב בכלל.
מתי עלינו לדבר על הרגשות שלנו עם אחרים?
בכל פעם שאתה מרגיש שמשקל בתוכך לא נותן לך לחשוב בבהירות, הרבה פחות לפעול ביעילות, זה רעיון טוב לשתף אותו. זה יכול להיות עם החבר הכי טוב שלך, ההורים שלך או פסיכולוג. בכל מקרה, עדיף לא לשמור את זה לעצמך.
יש מצבים שקשה מאוד לדבר על הרגשות שלנו, אבל אנחנו חייבים לאזור אומץ, להפסיק לתת לבושה לשלוט בנו ולעשות את זה.
לדוגמה, תגיד שהאחר המשמעותי שלך עושה משהו שאתה לא אוהב. במקום לשתוק ולהתפוצץ בפנים, לא עדיף לספר להם איך אתה מרגיש? אם לא, מה שיקרה הוא שזה יעלה על גדותיו ואז אופן הביטוי שלך לא יהיה מוצלח במיוחד.
התחל תמיד בלקיחת אחריות על הרגשות שלך. בשביל זה, אתה יכול להתחיל עם, "אני מרגיש..." ואחריו הסיבות שלך ולסיים תמיד בחיבור לאדם האחר וקבלת נקודת המבט שלו.
אנחנו יכולים גם לחלוק את מה שקרה לנו עם אנשים שאין להם שום קשר לבעיה, כמו חבר. הם יתנו לנו את נקודת המבט שלהם ויעזרו לנו למצוא פתרונות. רק אל תיפול בביקורת על אנשים אחרים כי אז תקבל את האפקט ההפוך: השליליות שלך רק תגדל.
הביעו את הרגשות שלכם בכל פעם שאתם יכולים: אתם אנושיים וזה טבעי שיש לכם אותם. לכולנו יש אותם. אבל אל תספור אותם כי זה לא יחזק אותך. זה יעשה את ההיפך, שכן אז תרגיש חרדה לגבי דחייה אפשרית.
זה מאוד לא סביר שאחרים ידחו אותך בגלל רגשות שליליים, מכיוון שבני אדם נוטים להיות אמפתיים. אבל אם זה יקרה, זו לא בעיה שלך וזה בכלל לא אומר עליך כלום. זכרו שדיבור על רגשותיכם ובעיותיכם לא רק מועיל לכם אלא גם לסובבים אתכם, שכן הם ירגישו אמון וקרובים אליכם.
