3 טעויות שחוסמות את התודעה לפי הבודהיזם
הטעויות שחוסמות את התודעה קשורות לאותה נטייה מערבית להפריע לתהליכים. זה מחדיר את הרעיון שאנחנו יכולים להיות בשליטה על הכל כשאנחנו באמת לא יכולים. כל התהליכים קיימים כי הם חייבים והם לוקחים את הזמן שהם צריכים. הם מתחילים ומסתיימים מתי שצריך.
עבור בודהיסטים, הלהיטות הזו להתערב ולשנות את המציאות גורמת לטעויות שונות שחוסמות את התודעה. הטעויות האמורות עשויות להתעורר כאשר אנו מכחישים את מה שקורה לנו או כאשר אנו פועלים בצורה לא יציבה כדי לפתור משהו שמפריע לנו. במקום להוביל אותנו ליציאה, זה הופך למכשול.
תודעה היא היכולת לראות, להרגיש ולהבין את הרגע הנוכחי. זו בהירות שמתגלה רק כאשר אנו מאזנים את הרגשות שלנו ומנהלים את הרצונות שלנו בצורה חכמה. החיים אינם תפורים ועלינו ללמוד לזרום איתם. כדי להשיג זאת, חשוב לזהות את 3 הטעויות שחוסמות את התודעה.
"אל תשכון בעבר, אל תחלום על העתיד, רכז את התודעה ברגע הנוכחי."
-בודהא-
מחפש באובססיביות
עצם המושג חיפוש פירושו לוותר על הרעיון שמשהו שלם. חיפוש מוביל למתח כי יש לנו רצון למצוא משהו אבל לא יודעים איפה הוא נמצא. יש ייסורים בכל חיפוש. כאשר החיפוש הופך לאובססיבי, הוא הופך לאחת הטעויות שחוסמות את התודעה.
אנו מתייחסים לחיפוש אחר אמת, תשובה או חוויה. בהזדמנויות רבות, אנו עושים זאת מכיוון שבמוחנו, יש לנו את הרעיון שעל ידי מציאת מה שאנו מחפשים, משהו ישתנה באופן דרסטי. זה אף פעם לא המקרה. למרות זאת, חלק מהאנשים משקיעים את כל הציפיות שלהם במציאת "זה".
הרגע הנוכחי הוא כל מה שאנחנו צריכים. זה מה שהבודהיזם מלמד אותנו. בו נוכל למצוא את מה שמגיע לנו וכל מה שנוכל להבין ולהטמיע. זה בסדר לא לחוות, לקבל או לדעת משהו ברגע הנוכחי כי ככה זה אמור להיות. חיפוש אובססיבי רק מבלבל אותנו יותר.
כפיית שינוי: אחת הטעויות שחוסמות את התודעה
שינויים מסוימים מתרחשים רק כאשר הנסיבות נכונות. זה משהו שקורה באופן טבעי. זה משהו שזורם וזה יקרה רק כשנהיה מוכנים לזה. לכן, אין טעם לכפות שינוי.
בודהיסטים רוצים שנעבוד על להיות מודעים יותר למחשבות, לרגשות ולהתנהגויות שלנו מבלי לבקר את עצמנו. פתיחת מלחמה עם עצמך היא אחת הטעויות שחוסמות את התודעה. כשאנחנו מבינים מי אנחנו, איך אנחנו חושבים ואיך אנחנו מרגישים, כל ההיבטים השליליים מתחילים לאבד את כוחם.
אנחנו לא צריכים להתפרץ על עצמנו כדי לשנות. אם לא שינינו היבט אישי שנראה לנו לא נוח, זה בגלל שעדיין לא הבנו אותו עד הסוף. כשאנחנו מתחילים להבין את זה, זה מתחיל להתפוגג.
"שום דבר אינו קבוע. הכל נתון לשינוי. הוויה תמיד הופך".
-בודהא-
בית הסוהר של החובה
חובה היא לא משהו שאנחנו כופים על עצמנו. יש הרבה "חובות" מבחוץ שאנו, לא פעם, מתאימים באופן אוטומטי. זה נותן מקום למחזורים שבהם אנשים לא מצליחים להטמיע את החובות הללו אבל גם לא מסוגלים לוותר עליהם. כתוצאה מכך, זה מביא לתחושת אשמה מתמדת. זה כמו חלל קבוע שהם לא יכולים למלא.
אם לא ניקח על עצמנו תפקיד בהתלהבות ובשכנוע מלא, בסופו של דבר נפגע רק בעצמנו. זה מרחיק אותנו מהמהות שלנו.
חלק מהחובות ממלאות רק את התפקיד של סיפוק אחרים ומונעות מאיתנו להתמודד עם הפחד שמביא אי-ציות. זהו מצב קשה ומנוכר. מצד אחד, זה לא מאפשר לנו לגלות מי אנחנו באמת. מצד שני, זה מוביל לקונפליקט פנימי מתמשך.
חובה היא גם משהו שזורם באופן טבעי. אנו מציבים גבולות או מגבלות כי אנו יודעים שאנו מסוגלים להשיג טוב יותר אם נוותר על מה שקל יותר. זה מסביר מדוע אנו לוקחים על עצמנו כמה חובות מתוך שכנוע ושמחה ולא בדיכוי או צער.
כל הטעויות שחוסמות את התודעה קשורות לנטייה להתנגד להתמודדות עם המציאות ולנסות לכפות תהליך. זה נובע מהאגו שלנו, הדחף הפנימי הזה שגורם לנו לחשוב על עצמנו על המציאות שלנו. פעולה זו יכולה למנוע מאיתנו לראות ולהבין את המציאות, מה שעלול להוביל בסופו של דבר לסבל.
"מתעורר הבוקר, אני מחייך. עשרים וארבע שעות חדשות לגמרי לפניי. אני נשבע לחיות במלואו בכל רגע ולהסתכל על כל היצורים בעיניים של חמלה."
-Thich Nhat Hanh-
