תענוג: המצאת השטן?
התענוג, הפרס המיידי, הוא המצאת השטן, המצאה אוניברסלית. מרכז היקום הביולוגי מורכב מהנאה, תגמול והימנעות מכאב. זהו רעיון שנצרב בחלק העמוק ביותר של כל היצורים החיים על הפלנטה שלנו. רעיון זה היה נוכח בתחילת החיים עצמם.
זה רעיון שטני מכיוון שכל יצור חי נולד עם הדחף להתקדם לעבר כל מה שמייצר עונג, הכרת תודה ורווחה. דוגמאות לכך הן אוכל, שתייה, מין, שינה והימנעות מחום וקור.
הנאה היא הפרס של התנהגויות מוצלחות אלו. אנחנו מתוכנתים לחפש אותו ולהימנע מסבל. אצל האנושות, הנאה, תשוקה וסיפוק מיידי או עתידי נוגעים בכל דבר.
מקורות ההנאה
הנאה היא תחושה שאנו מחפשים. אנחנו רוצים לקחת את זה לרמה המודעת ולהשאיר את זה שם. עבור רבים, רעיון העונג יכול להיוולד מאותו תפוח נגוס בגן עדן. עם זאת, נראה שזה לא מתחיל בפיתוי. אם זה היה המצב, זה היה נולד מחושך ואי ודאות.
כל היצורים החיים סובבים סביב הישרדותם. זה אומר לאכול, לשתות ולהתרבות. התנהגויות אלו מצייתות לרעיון של תגמול ותענוג.
עבור רבים, רעיון העונג יכול היה להתחיל עם אותו תפוח רעיל שבו פיתתה חוה את אדם.
אף יצור חי, פרימיטיבי ככל שיהיה, אינו אוכל ללא רעב, ולא שותה ללא צמא. זה לא מתגמל או נעים. הם עושים זאת רק אם הם רעבים או צמאים. רק כך רכישת הנאה קודמת להתנהגויות אלו. אותו דבר קורה עם פעילות מינית. הנאה היא הרעיון שנצרב באורגניזם של כל יצור חי. ראשית, זה מתוכנת בתאים. בהמשך, ביצורים רב-תאיים ללא מוח. לבסוף, במוחם של בני אדם.
למה או למי היה הרעיון המבריק של הנאה? מי הגה את הרעיון הגאוני הזה? אף אחד לא יודע בוודאות. בכל מקרה, נראה ברור שהעולם הביולוגי, העולם האמיתי היחיד שלנו, סובב סביב הרעיון המרכזי הזה.
ההנאה טמונה במוח
המוח הוא כמו חזה ששומר בקנאות על הקודים הקדושים שמניעים אותנו לעשות דברים במטרה להשיג הנאה ותגמולים. הם קודים לא כתובים, המגולמים בקשרים עצביים, אותות חשמליים ובנוירוטרנסמיטורים.
מדוע חולדה לא נמנעת מלמשוך ידית כדי לעורר חשמלית חלקים במוחה? האם יש אזורים במוח שאנחנו יכולים לעורר באופן מלאכותי כדי לייצר הנאה? התשובה לשאלות אלו היא כן. כן מהדהד. בעל חיים מושך מנוף כדי לעורר את מוחו באמצעות דחפים חשמליים מכיוון שזה מפעיל את מעגלי ההנאה המוחיים.
המוח הוא כמו חזה ששומר בקנאות על הקודים הקדושים שמניעים אותנו לעשות דברים במטרה להשיג הנאה ותגמולים.
זו לא חייבת להיות דוגמה "ניסיוני" כזו. ארוחה טובה או אורגזמה גם מגרה את מעגלי המוח הללו. באופן מפתיע, התגמול המתקבל מהגירוי החשמלי המלאכותי אינו משביע. החיה ממשיכה בהתמדה למשוך את הידית כדי להשיג את גמולה: הנאה. מה קורה? האם נוכל לקרוא להנאה המתקבלת מגירויים מלאכותיים אלה "הנאה צרופה"?
הנאה משרתת את צורכי האורגניזם
נראה שהאורגניזם משתמש בהנאה כאמצעי להחלפה. לפי האמצעים, המוח מפעיל התנהגויות מסוימות ולא אחרות. תארו לעצמכם שחיה צריכה לבחור בין שניים או שלושה צרכים חיוניים. לנוכח הקונפליקט הזה, כנראה שהחיה תבחר קודם כל מה שגורם לה יותר הנאה.
הדבר המפתיע הוא שבדרך כלל זה עולה בקנה אחד עם מה שהכי נחוץ, מבחינה ביולוגית, לאורגניזם. לכן אומרים שההנאה משרתת את צורכי האורגניזם.
הנאות המעוררות יופי
אצל בני אדם מתפתחים עוד סוגים רבים של הנאה. ההנאות הללו מעוררות את מה שאנו מכנים יופי. יופי יכול להתחיל במילה אחת בלבד. יש דוברים וכותבים שמעוררים תחושות של רווחה והנאה. אבל אנו מוצאים יופי גם כאשר אנו מתבוננים בציור, מלטפים פסל יפהפה, או מתבוננים ביצירת אדריכלות מדהימה. אנו נתקלים בתחושה הזו גם כאשר אנו שומעים סימפוניה יפה. ויש עוד הרבה דוגמאות!
ההנאה ההרסנית של סמים
אנשים יכולים גם ליהנות משימוש בסמים. סוג זה של תענוג מציב אתגר אחרון לגבולות הטבע האנושי. למה מתפתחת התמכרות מהסוג הזה של הנאה אם היא כל כך הרסנית? למרות שזה נראה טיפשי.... למה מתפתחת התמכרות להרואין אבל לא התמכרות לאכילת תפוחים אם שניהם מתגמלים?
התשובה לשאלות אלו מתחילה באמירה זו: מעגלי המוח הבסיסיים של התגמול וההנאה אינם ספציפיים. המשמעות היא שגם גירויים תחושתיים טבעיים וגם כל אותם מלאכותיים שיש להם את היכולת ליצור אינטראקציה עם הקולטנים הכימיים בנוירונים יכולים שניהם להפעיל אותם.
זה יסביר מדוע כימיקלים לא טבעיים (תרופות אקסוגניות) יכולים להפעיל באופן מלאכותי את מעגלי העונג. ולא רק במוח האדם אלא בכל חיה אחרת עם מוח. עם זאת, זה יכול להיות כמו חרב פיפיות. ראשי וזנבות ההנאה.
מה אתה חושב? האם חיפוש הנאה מועיל או מזיק לנו? לאנשים יש דעות מעורבות לגבי זה. אולי התשובה חיובית בשני המקרים. בכל מקרה, אין אמת אחת. זה הדבר הנפלא בשכל!